הוט רוט (Haute Rout) הוא הגרסה הקשוחה של הטראנס אלפ – במקום מרוץ זוגות זהו מרוץ יחידים שייעודו הוא לתת לרוכבי כביש חובבים את החוויה הכי מקצוענית והכי דומה לטור דה פראנס – על כמה מההעליות האייקוניות של הטור דה פראנס. ישראל חן מ ING Sport (יבואנית On Running, קראפט ונציגת Verge) הצליח להיכנס ל 100 הראשונים ולעשיריה הראשונה בגילו, ומספר לבלוג-אתר האופניים BikePanel על החוויה הקיצונית.
מאת: גיא חלמיש
צילום: הוט רוט
8 סטייג’ים קשוחים באלפים
4 ישראלים הגיעו להוט רוט באלפים השנה: ישראל חן, ליאור כהן, ויטלי פרוסט, ונמרוד אלדר. הם רכבו גובה מצטבר של כ 20,000 ק”מ, על כ 1000 ק”מ, ב 8 סטייג’ים, שמתוכם ביום האחרון שני סטייג’ים . ההתחלה היא בעיירה בשם מג’ב על גבול צרפת שוויץ ליד המונבלן (הטיסה לז’נבה וההגעה היא עצמאית עד לנקודת ההתחלה) סיום בניס. בדרך, רוכבים בתחרות שלבים ידועה לשמצה ברמת הקושי שלה לרוכבים שהם לא מתחרים מקצוענים.
ישראל חן מספר: “התחרות התפרסמה בגלל הסרט איקרוס, על בחור שרצה להתכונן להוט רוט ולבדוק מה יעשה לו EPO ליכולות. הוא פנה למאמן רוסי, וכך נפתחה קופת השרצים של הסימום שנחשפה בסרט. הבחור הזה הצליח להוסיף לעצמו כ 100 וואט עם בניסוי הזה (משמעותי!), ועדיין לא ניצח את התחרות – מה שמעיד על רמת המתחרים שבה.
ההוט רוט מתקיים בהרבה מקומות בעולם: באלפים, בדולומיטים, בארה”ב בהרי הרוקי, בפירנאים, וכעת הם מתחילים להכניס יעדים אקזוטיים חדשים כגון ברזיל, סקנדינביה, ויש גם גרסאות מקוצרות של 3 ימים.
רמת הקושי מאתגרת: מסלול ממוצע מכיל מעל 3000 מ’ טיפוס. היום הרביעי הקשה ביותר מעל 4800 מ’ מקורשבל לאלפ דואז, מסלול מאוד קשוח שלאחריו עוד צריך להתאושש לעוד סטייג’. ביום השישי יש נג”ש בעליה של קול ד’איזוארד (Col d’Izoard) עליה מאוד מפורסמת מהטור דה פראנס של 19 ק”מ על ממוצע 8% . זה היום החופשי למעשה…
“רמת ההפקה היא פשוט מדהימה”
“זה מתחיל עוד לפני התחרות” מספר ישראל: “כשבודקים את כל הציוד והאבזור שלך יום לפני, שהוא בטוח, ואתה מסודר עם ביגוד גם לימים קרים. טופס הטיולים מאוד מסודר. אתה מקבל צ’ימידן גדול, שמחכה לך בחדר במלון לאחר סטייג’ים. מזוודת האופניים שלך תחכה לך ביום האחרון במלון- ביום הראשון מפקידים את המזוודה עם הציוד שמחכה לך אחרי המרוץ ואתה לוקח רק את מה שאתה צריך למרוץ. אני לא באתי עם טרולי- רק עם מזוודת האופניים הרכה, בתוכה תיקים רכים שהגנו על השלדה עם הביגוד. אתה מקבל גם תיק גב, שאיתו אתה מגיע לזינוק עם הקפקפים, סט החלפה, ביגוד ועוד חטיפים – והוא מחכה לך בסוף הסטייג’.
“מייד בסיום הסטייג’ אתה חייב להתרכז בהתאוששות”
“אחרי קו הסיום אתה עומד בתור לשובר ארוחת צהריים ומסז’, אוכל בשטח הסיום, וממשיך למלון, ופה אפשר להציע הצעת ייעול- התורים האלה יכולים היו להימנע אם היו עובדים עם איזה אפליקציה. עוד קטע הוא שלפעמים המלון שלך נמצא איזה שני קילומטרים ממתחם הסיום, ואם הוא בעליה – זה לא נעים. אתה כבר בכפכפים ובגדי ספורט ובא לך למות באותו רגע…
לאורך כל המרוץ יש עיסוק מתמיד במנהלות ובהתאוששות: להגיע למלון, להכין ציוד למחר, לשמוע תדריכים על המסלול למחרת (על סיכוני מסלול, נקודות חשובות, אזורים מנוטרלים מתחרות בתוך הסטייג’ים – בד”כ בירידות מסוכנות וכו’), ולמצוא מסעדה לערב… בבוקר מגיעים לאותה נקודת סיום של אתמול שהיא נקודת ההתחלה של היום הבא.
תחרות לרוכבי המסטרס הטובים בעולם
“אם נחלק את 400 הרוכבים המהירים ביותר הם מתחלקים פחות או יותר שווה בין ארבע העשורים מ 20 ועד 60. ה 30 הראשונים בכל קטגוריה הם מאוד מאוד חזקים, חלקם מקצוענים לשעבר, ורואים עליהם שהם מאוד מוכנים.
כדי לעשות תוצאה כזו צריך לחשוב על כל הפרמטרים. זו לא רק תחרות למטפסים: אתה יכול להיות מטפס טוב ודיסנדר בינוני כמוני- ותפסיד דקות ארוכות בירידה, מאחר ולאחר שמטפסים ל 2900 מטרים בשעה וחצי עליה, גם הירידה לוקחת כ 45 דקות. מי שמשחרר את הברקסים בסרפנטינות (ויש הרבה שמשחררים) יכול להרוויח הרבה מאוד דקות. גם במישורים צריך להיות חכם ולדעת על איזה קבוצה להתמקם. אם נפלת על קבוצה טובה והומוגנית תוותר על פיד-זון, ולכן גם חשוב לקחת מספיק אוכל איתך. יש לא מעט שבכלל לא עוצרים. יש רוכבים שהגיעו עם קבוצות ורכבי ליווי והיו להם פידזונים פרטיים, כמו בטור דה פראנס: מקבלים מהמרשלים שלהם אוכל בנקודות קבועות, ולא עוצרים. במיוחד הראשונים.
המטרה האישית שלי בטור הזה היתה לראות את היכולות שלי, להכנס לקבוצת 100 הרוכבים הראשונים בכללי, ובקבוצת גיל להכנס ל Top 10.”
זינוק מתגלגל וביום הראשון- וואטים לא הגיוניים
ישראל חן: “הזינוק מתגלגל בד”כ כמה קילומטרים כך שיש הזדמנות להשלים ולהגיע קדימה, אבל ברגע שקו הזינוק מתחיל והכל מדיד, שם כבר מתחילה התחרות לכל דבר. המיקום הראשוני הוא על בסיס היום הראשון, שאותו לקחתי קצת יותר שמרני וסיימתי 16 בקטגוריה. היו רבים שהפציצו ביום הראשון, ושילמו על זה לאחר מכן. שמרני- הייתי על 350 וואט בעליה ביום הראשון, ועקפו אותי כאילו אני עומד…
כל עליה משמעותית פה זה כשעה, וצריך לנהל את המאמצים, במיוחד ביום הראשון, ומי שלא מבין, מגלה שרק אחרי חצי שעה מתחילה העלייה בכלל. בתת מודע כולם יודעים שזה לא נכון להפציץ שם אבל נגררים.
קשה להתכונן בארץ לדבר כזה
“גיל קאשי השותף שלי באפיק גר ברמה”ג ורואה את החרמון מול העיניים באמת יכול לטפס שם פעמיים כל יום… אבל קשה למצוא מסלול שיכין אותך לדבר כזה כשאתה גר במרכז הארץ. התאמנתי רגיל, הגעתי פעמים שלוש ללטרון ו”התיישבתי” על צובה ונס הרים: 3 פעמים נס הרים ועוד פעם או פעמיים מערת הנטיפים- וזה היה קצר ויעיל יחסית. ההכנה שלי לא היתה אופטימלית מאחר והשנה גם סבלתי מפציעה בגב, ולא יכולתי להתאמן כמו שהייתי צריך. למעשה נותר לי רק יולי להעמיס כמה שאפשר. הדבר היחיד שטוב בזה הוא שלא הגעתי להוט רוט בשפיץ, וכך הכושר והוואטים נבנו לאט יותר והתחזקתי. לשמחתי לא היה לי משבר משמעותי. בד”כ אני בטורים דווקא אוהב להתחזק מסטייג’ לסטייג’ או לפחות להישאר יציב. משתדל להתחיל רגוע ועדיף שהיום האחרון יהיה יותר חזק מהיום הראשון.”
טיפ לדיסנדינג טוב יותר במרוץ
“עוד טיפ למשהו שלא עשיתי והצטערתי- כשיש סרפנטינות בירידות ארוכות, במיוחד כשאתה על צלע הר מסוכן, מומלץ לרכוב עם מחשבון אופניים ומפת המסלול, ויש מחשבונים שיודעים גם לצפצף לפני סרפרנטינה. המפה מאוד מקלה לדעת מה עומד לפניך. יש שם חברה שלא מאטים לפני הסיבובים האלה, נכנסים במהירות מאוד גבוהה. לאחד כמוני, שגם לא מכיר את המסלול, וגם לא את הירידה, ולא יודע שעומדת להיות סרפנטינה כזו, זה מאוד מוריד מהביטחון: אתה כל הזמן מפמפם מעצורים, דרוך כל הזמן, וזה מעייף מאוד.”
תזונה – 300 קלוריות בשעה
“בטור כזה צריך להיות מטפס טוב, דיסנדר טוב, ולדעת להתאושש טוב, וזה חשוב בדיוק כמו יכולות הרכיבה. תזונה זה גם במהלך התחרות: ניהלתי משטר תזונה קפדני, ואני חייב לציין לטובה את המאמן שלי אילן אולמן שעקב איתי צמוד בכל סטייג’ והנחה אותי. הכנסתי 300 קלוריות בשעה, 7 ימים. מבחינת נוזלים- זינקתי עם ליטר בכל פעם, בד”כ 2 ליטר בסטייג’ של כ 5 שעות.
חלבונים צרכתי לא מעט בערב, אבל פחות בקטע של 20% בתוך הרכיבה. השתמשתי במוצרים של ספונסר. צרכתי כל חצי שעה ג’ל, וכל חצי שעה שנייה חצי חטיף, וביחד עם משקה איזוטוני זה נותן את ה 300. התזונה בימים הארוכים בסטייג’ים האלה זה מה שקובע. מי שהצליח להכניס בשעתיים הראשונות- בשעות העוקבות אתה מרוויח את מה שהכנסת. שאתה מגיע לאלפ דואז אחרי 4000 מ’ ברגליים – זה מה שיקבע.
עצרתי גם פעם או פעמיים בנקודות הזנה, והוספתי עוד אוכל אמיתי שהשלים. כשאתה לא עושה את זה, תרגיש את זה בשעה הרביעית והחמישית. במרוץ קשה כל כך, אחרי שלוש שעות כבר קשה לאכול, אין תאבון, והגוף אומר “לא” – אבל אסור להיכנס למלכודת הזו.”
אוכל כמו חזיר ומוריד 2 קילו
“איך שעברתי את קו הסיום מייד שייק חלבון והתאוששות. בתור מי שאוהב לאכול זה מדהים- אתה אוכל כמו חזיר, ועדיין חוזר עם קילו שניים פחות. כמו חזיר! אתה אוכל כמה שאתה יכול, מסיים ערב עם בטן מלאה כמו בלון. אני רואה את האירופאים מעמיסים עוד בבוקר ואני לא מסוגל כבר… הסטיק מאתמול עוד יושב לי על הבטן, והם מעמיסים ומעמיסים. אוכלים כמויות לא נורמליות – והאנשים רזים!”
התחרות על הטופ 10
“אחרי הסטייג’ החמישי אתה כבר מבין מול מי אתה מתחרה. עד 5 ד’ קדימה ואחורה הם עדיין מתחרים שיכולים להיכנס (הרי פאנצ’רים יכולים לשנות הכל). עד היום האחרון, אתה לא יודע מה יקרה אבל אתה כן יודע שכולם רוצים להיכנס לטופ 10… לפעמים אתה נמצא במלונות ומתיידד עם המתחרים שלך, מכירים את האנשים, שומעים מהם על האימונים שלהם, על השיטות וחולקים טיפים. מהסיפורים ששמעתי על כמות השעות שהם רוכבים, הרי שה 14-15 שעות שהקדשתי בשבוע בחודש האחרון של התחרות זה מעט יחסית. הראשונים מתאמנים מעל 20 שעות בשבוע, ויש להם יתרון של הרים גבוהים ליד הבית. בעשיריה הראשונה, בגיל שלי כולם נראים חצי מגילי, חזקים ומאוד מקצועיים.
הטור הזה גם ידוע בקטע של הסימום- אתה רואה מתחרים שבחמישה סטייג’ים כולל נג”ש בעלייה נותנים רמת וואטים מסוימת, ופתאום הוא נעלם לך באיזה עליה בסטייג’ חמישי בקפיצת וואטים משמעותית, זה לא הגיוני.”
חדשות בייקפאנל בטלגרם- כנסו: https://t.me/BIKEPANEL
מקטעים מנוטרלים פוגמים בחווית המרוץ
“לאורך המרוץ יש מדידת זמנים שאינה תמיד רצופה מההתחלה ועד לסיום- יש קטעים מנוטרלים עקב ירידות מסוכנות או סיבות אחרות. אישית לא אהבתי את המקטעים שנוטרלו, כיוון שזה נותן לרוכבים קצת לנוח. זה קצת מוריד מהאקט התחרותי לטעמי. בטראנס אלפ למשל שהוא יותר חובבני ברמת הקושי וברמת הרוכבים, לא היו הניטרולים האלה. שם אתה מזנק למרחקים קצרים יותר ופחות גובה מצטבר, אבל התחרות היא מקו הזינוק לסיום. לטעמי אפשר היה לבחור מסלולים שיאפשרו רכיבה רצופה.
התחרות עולה כ 2000 יורו וזה כולל הכל- כל המלונות בפול בורד, כבישים סגורים, מאוד מאורגן, ארוחות ערב מדהימות. אירוע הסיום היה בבית מלון מאוד יוקרתי בניס לארוחת ערב וסיום ברמה שאין אותה בטראנס אלפ”.
תשישות לקראת אפיק ישראל
המטרה השנייה של ישראל לאחר ההוט רוט הוא לשמור על מקומו באפיק ישראל. גיל קאשי וישראל חן ניצחו בשנה שעברה בהרי ירושלים את התחרות בקבוצת 50+ והם ילחמו קשה כדי לשמור על התואר. המתאר בגליל השנה עם פחות עליות ארוכות ויותר מקטעים טכניים משחק לרעתם מעריך ישראל:
“לא ידעתי איך לאכול את זה מבחינת התאוששות לאפיק ישראל- אני רוצה לשמור שם על התואר שזה מאתגר. לאחר האירוע הזה, אתה מרגיש תשישות – הגוף לא מסוגל לדווש ולא מסוגל לחשוב על העלאת דופק. אחרי התחרות עזבתי את האופניים כמעט 10 ימים ורק לאחר מכן התחלתי להרגיש שהגוף מתחיל לחזור לעצמו. כל הארבעה הרגישו כך אחרי.
“הצלחתי להיכנס לעשירייה הראשונה”
“זה היה ממש ביום האחרון: היתה שם תחרות קשה עם האמריקאי שהיה לפני, כולל שתי התקפות קשות על העליה האחרונה, ובשלישית הצלחתי לברוח לו ולאסוף זמן משמעותי גם על מקומות 8 ו 9. בסוף – ידעתי שהגעתי לפניו אבל לא ידעתי האם הצלחתי להשיג את הדקה וחצי שאני צריך. בקילומטרים האחרונים בטור, אחרי שמזג האוויר היה מעולה כל הימים, חטפנו מבול של החיים, עם מכות ברד, גשם והכביש נשטף בנהרות של מים. לא רואים ממטר, ואני עם גלגלי קרבון ומעצורי חישוק- לא עוצר… ראיתי את האמריקאי עובר אותי, וגם לא מעט אחרים ששברו אופניים והתרסקו. החלטתי לרכוב מאוד זהיר – למרות שהוא עקף אותי. אתה רק רוצה שזה יגמר. הטירוף שם היה גדול והאנשים לא עשו שום חשבון כדי להשיג עוד מקום. רק אחרי שעתיים החלו להגיע התוצאות וגיליתי שעליתי למקום עשירי וגם הגעתי בול לטופ 100.
הוט רוט לא מתאים לכל רוכב. הטראנס אלפ, עם בן זוג הוא מעט יותר רגוע. ההוט רוט הוא יותר רייסרי, הוא מרוץ שלך לבד וצריך להתכונן לזה מעט אחרת.”
תוצאות הישראלים בהוט רוט 2019
המקום הראשון שייך לבריטי בקב’ גיל 18-29 בשם גראנט רוארי שסיים ב 21:03:57 שעות. הישראלים הגיעו בתוצאות הבאות:
- ויטלי פרוסט (40-49): 24:45:11 שעות, מקום 50 כללי ו 16 בקטגוריה.
- ישראל חן (50-59): 26:16:40 שעות, מקום 100 כללי, ו 10 בקטגוריה.
- נמרוד אלדר (40-49): 29:52:54, מקום 233 כללי, ו 95 בקטגוריה.
- ליאור כהן (40-49): 30:08:24, מקום 237 כללי, ו 96 בקטגוריה.
