לעשות בייקפאקינג ולחזור הביתה בשלום – טיפים מרוכב מנוסה

אולי שמעתם על ה HLC – תחרות הבייקפקינג הוותיקה והקשוחה בישראל. על רוכבים שרוכבים בשטח כמה ימים לבד, ללא הפסקה וללא עזרה חיצונית, עם תיקים וציוד שינה, זורקים שק"ש בשטח לכמה שעות וממשיכים. זו הדוגמה הכי מתקדמת של הז'אנר, אבל יש שלבים מוקדמים יותר. צביקה לוין עם טיפים שיכניסו אתכם בהדרגה וכיף לתחום בייקפאקינג ולקהילה הנהדרת שלו. 

כשאני רוכב בייקפאקינג בארץ, אני לרוב לא יודע בדיוק היכן אני או מאחורי איזה ישוב זה עתה עברתי. אני ממוקד בשמירה על הקו ובהתקדמות רציפה – ללא עצירות. במסלול  כמעט ואין כבישים, ובטח שלא עוברים בכניסות הראשיות ליישובים בלי לקרוא את השלטים, אני כלל לא מודע למיקומי. המסע הזה הופך לטיול בארץ לא מוכרת – אבל בארץ. בנוסף, הטלפון מנותק, ללא חדשות ורשתות חברתיות, מה שהופך את החוויה לחופשה אמיתית. חו"ל אבל בארץ. גם אם אתה רוכב אופני הרים ותיק, בייקפאקינג יכול להוות עבורך התפתחות מרתקת, שתוסיף לרכיבה שלך יעדים חדשים, אתגרים והנאות שטרם הכרת.

קבלו אותנו למייל אחת לשבוע:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הנה כמה אירועי בייקפאקינג בארץ: 

ה HLC הוותיק והקשוח 

ממגדל שמס לאילת, במסלול ידוע מראש—1,400 ק"מ עם 20,000 מ' טיפוס. הזינוק מתקיים מדי שנה באוקטובר, תקופה טובה לרכיבה, פחות חם וגם אם יורד גשם ראשון ניתן לרכב. המסלול מבוסס על שביל ישראל לאופניים, עובר דרך אתרים היסטוריים וישובים מרכזיים ומעניינים, ומשלב את כל הסינגלים שביניהם. לצד ההתמודדות עם קטעים כייפים של סינגלים בלתי פוסקים, עליות מאתגרות ברכיבה (הר כנען ומירון)  ובהליכה (המוחרקה),  בחלקו הדרומי תצטרכו להתמודד גם עם מרחקים גדולים בין נקודות תדלוק ומים.  (אל דאגה, אם תגיעו לערד כבר תהיו מוכנים להמשך) 

ה DISCOVER ISRAEL  

מאילת לנהריה (דרך הגולן), במסלול ידוע מראש—1,100 ק"מ עם 16,000 מ' טיפוס. הזינוק מתקיים מדי שנה במרץ, רגע לפני פסח – תקופה ירוקה ומרהיבה, אך גם מועדת לגשמים ולבוץ. המסלול נמתח צפונה בקו יחסית ישיר, עובר בין יישובים, שבילים וסינגלים מסוגים שונים, ומשלב עליות קשוחות (למשל מעלה שחרות) אך הוא פחות מתפתל מהHLC. נקודות התדלוק והיישובים פזורים במרחקים סבירים, אך אל תטעו – זה לא משחק ילדים. דרושה הכנה רצינית ואימונים מתאימים.

כשרכבתי את המסלול עם רוכב אירופאי, הוא תהה: "למה אצלכם הבייקפאקינג תמיד כולל את כל הסינגלים הטכנים האלה שמאיטים אותך?" הוא שאל את זה כשנקלענו לרצף הסינגלים של בנ"ש האדום והירוק, וסינגל שוהם  וכל זה בקילומטרים האחרונים של יום ארוך ומתיש בחושך.

Lukash Klement  – Discover Israel הארץ ירוקה ב

ה- YOTA – Your Own Trail Adventure 

זהו אירוע מסוג שונה לחלוטין: תחרות זוגות חוצה נגב שבו אין בכלל מסלול. אתם בונים את המסלול בעצמכם! רק נקודות ההתחלה והסיום ידועות – דימונה לאילת. האירוע יוצא כל שנה בפברואר וזה אומר קרררר… אבל לפחות אין בוץ. 

אז מה האתגר? מקבלים המון נקודות ציון בנגב (הר, גב מים, מערה, או אתר הנצחה או שברי  מטוס)  – והזוג שיעבור בכמה שיותר נקודות ציון כאלה יזכה. (ההוכחה היא מיקום GPS וגם צילום של שני בני הזוג במקום). היתרון: אפשר לבנות מסלול ארוך או קצר – וגם תמיד מעניין לבקר באתרים חדשים וללמוד עליהם.

רכיבות PTP 

רכיבות של יומיים, לרוב בסופי שבוע (שישי-שבת), בקונספט לא תחרותי. המסלול מפורסם וגם נקודת הלינה. כל רוכב מתקדם בקצב שלו עד נקודת הלינה, שם כולם נפגשים יחד סביב מדורה, עם בירות וסיפורים לתוך הלילה. אווירה טובה, רכיבה עצמאית, והרבה חוויות על הדרך.

איך מומלץ להתחיל בייקפקינג בארץ 

ראשית צריך כמה פריטי ציוד בסיסיים: 

• מתארגנים על תיקים לאופניים: מהאינטרנט, מחברים או בחנויות (ניתן לשכור ברשת חנויות TREK). 
• בשלב ראשון אמליץ לצאת לכמה רכיבות במסלול הבית שלכם עם התיקים מלאים בציוד לכמה שעות, ולראות איך התחושה. 
• בשלב השני להתבסס על רכיבה קלה יחסית קרוב לבית – במסלול ידוע ולתרגל לינה עם הציוד באחד החניונים או היערות שאתם מכירים ובבוקר לחזור הביתה במסלול. 
• המשך בהשתתפות ברכיבת כניסה של קהילת הבייקפקינג, ה- PTP שבה תרכבו באופן עצמאי לנקודת לינה על מסלול שנמסר לכם מראש. תפגשו בייקפקרס נוספים, תחליפו חוויות ותבלו סביב מדורה משותפת.
• מודעים לכך שיציאה לאתגר כזה מלווה בסיכונים, במיוחד כשיוצאים לבד. חשוב להתחיל בצורה הדרגתית ולצבור ביטחון ונסיון.
• לאחר צבירת ביטחון, תוכלו להירשם לאירועי הקהילה המתקיימים מספר פעמים בשנה (כל האירועים בחינם)

ברכיבות הראשונות תשקיעו יותר זמן ואנרגיות בהכנות וארגון הציוד בתיקים ובניית הערכה המתאימה לכם  ועם הזמן הדבר יהפך אצלכם להרגל שני ויהיה פשוט יותר.  

קהילה ואינטרנט בנושא בייקפאקינג

החלק החברתי והתמיכה סביב הכניסה לתחום חדש ומאתגר תמיד חשובים. הם גם נותנים ידע וטיפים שהצטברו בקהילה ואצל הוותיקים, וגם מספקים בטחון ברכיבות הראשונות. קודם כל נמליץ לכם לקרוא את כל כתבות ה Bikepacking והטורינג בבייקפאנל. פה יש שפע של תיאורי מסלולים, ציוד, חוויות ונגיעה בתרבות הייחודית של התחום. אחד האנשים הבולטים בקידום התחום הוא אלעד בכר, מייסד קהילת Bykrs שהקים את אתר  bikepacking.co.il שבו המון מידע וטיפים על התחום כולל רשימת האירועים של הקהילה. בנוסף ישנה קבוצת פייסבוק גדולה –Bikepacking Israel וקבוצות טלגרם. גם CTC יבואנית טרק מקדמת מאוד את התחום ומסייעת בהפקת אירועים והשכרת ציוד ותיקים. 

בייקפקינג מתחילים  צילום: אילן גז

האופניים והציוד שלי עבור בייקפאקינג

ל HLC השנה יצאתי עם אופני KTM SCARP MT Prime החדשים 2024, בהם כמה שדרוגים משמעותיים: מערכת הבולמים: הקנתה יציבות וביטחון מחודש – הבולם הקדמי, Fox 34, גדל ל 120 מ"מ והבולם האחורי גם גדל ל 115 מ"מ. שיפור משמעותי ביציבות בקטעים טכניים. בעבר, קטעים טכניים כמו סינגל קנים או הירידה הרומית מהר עמשא היו מאתגרים עבורי. הפעם, למרות הצמיגים הצרים, חשתי שיפור בביטחון.
ידית שליטה בבולם הקדמי והאחורי בעלת שלושה מצבים (פתוח, נעול ואמצע) שיפור ביעילות.

הילוכים חשמליים ואלחוטיים: מהפכה טכנולוגית – דגם SRAM XX T-type הביא חוויה מרגשת: העברות הילוכים מדויקות במיוחד, העברה טובה יותר תחת עומס (למשל בטיפוס בסינגל), תחושה של גיר אוטומטי. הסוללה מחזיקה כ-40 שעות רכיבה, ונדרשת רק חצי שעה לטעינה. השלט אלחוטי וזה חוסך חוטים ובעיות ומאפשר משהו ממש מגניב: התקנת שלטים נוספים בנקודות אחיזה נוספת אני התקנתי שלטים נוספים בקצה האיירובר.

צמיגים: הקלה משמעותית בשביל בייקפאקינג

הפעם בחרתי בצמיגי  Bontrager XR1 2.2 במשקל של 650 גרם. הם צרים יותר וקלים יותר מXR2  – בהם השתמשתי בעבר  במישורים, הרגשתי הפחתה בעומס הדיווש. אמנם מדובר בהפרש של וואטים בודדים, אך לאורך זמן – זהו שדרוג משמעותי. גם בקטעים הטכניים, הצמיגים הללו התגלו כיעילים, במיוחד בשילוב עם זווית ראש התקפית באופניים. 

באילו תיקים אתה משתמש בשביל בייקפאקינג ?

• תיק קדמי 7 ליטר של Woho – ובו מערכת השינה: מזרן מתנפח עבה, שק"ש קל משקל עד 15 מעלות ומשטח דק מתחתיו, פיג'מה קצרה וחצי מגבת. שקית של כלי צחצוח וגילוח לפני השינה (שיניים, כדורי מגנזיום וכיסויי עיניים ואוזניים). 
• תיק אחורי 7 ליטר של Restrap – ובו ביגוד נשלף לזמן הרכיבה: חולצה טרמית, מכנסי רכיבה (ביב) להחלפה, מעיל פוך וכפפות לקור.
• פאוצ' מותן ענק קל –  Bontrager Rapid Pack. לא בטוח אם הוא תוכנן לבייקפקינג אבל לי הוא מאוד שימושי ונוח, כל הדברים הקטנים שאני צריך ברי שליפה: כדורים, קרם הגנה, פלסטרים וכרטיס אשראי, עזרה ראשונה, סבון ידיים, קרמים שונים שצריך לשלוף כשאני נכנס רגע לשירותים. מקום הבקבוק – זה פח האשפה שלי עד העצירה הבאה, ואפשר גם להניח שם בקבוק משקה חלבון לשתות בדרך. מחזיק אצלי כבר כמה שנים.

טיפים נוספים לרוכבי המרחקים 

אחרי רכיבת שטח "רגילה" של כמה שעות אנו מחליפים בגדים מתייבשים ומתקלחים, לעומת זאת בביקפקינג מדובר על ימים שלמים של רכיבה, אין החלפת בגדים ואין מקלחת. לכן צריך להקדיש תשומת לב מיוחדת לציוד ולביגוד המתאים ולמצוא פתרונות להגיינה, כדי למנוע שפשפות, כאבים ופצעים, שיגרמו לך פשוט לעצור ולסיים את הרכיבה (זה קורה כל הזמן לאנשים).

את כל הדברים הבאים למדתי על בשרי (תרתי משמע):

• נעלי רכיבה – כדאי לבחור נעלי רכיבה רחבות ומאווררות, עם קליטים שנוחות גם להליכה, ושמתייבשות מהר אם נרטבים. (נעלי הרכיבה הרגילות ילחצו אחרי כמה שעות והרגליים יכאבו).
• מכנסי רכיבה (ביב) – לבחור ביב עם ריפוד איכותי המתאים לרכיבות ארוכות של 6 שעות ומעלה (יש קטגוריה כזו, תבדקו). לבחור את המידה המתאימה, ואחרי שנתיים לזרוק. ביב לא מתאים יזוז ויגרום לשפשופים.
  לקחת ביב נוסף ולהחליף כל יום – זה יממע את השפשפות הנוראית ופצעים שיעצרו לכם את הרכיבה. חבל.
• כפפות כפולות – זוג אחד ליום וזוג שני ללילה כי מזיעים בהן לאורך שעות הרכיבה הארוכות
• ביגוד מגן משמש – בשל קרינת השמש החזקה בארץ, מומלץ להצטייד בביגוד מגן משמש, כולל שרוולי ידיים ורגליים קיציים, משקפי שמש וכיסוי עורף. 

סיכום ומסקנות

רכיבת אולטרה מרתון היא מסע ארוך, תמיד יש הפתעות, וזה מה שהופך את החוויה למיוחדת. פוגשים אתגרים חדשים ואנשים חדשים, זה הכיף שלי והרגשות שונות צפות, תלוי במצבך, ובכל רכיבה משתפרים במשהו.
גם אם אתה באירוע תחרותי, אחרי כמה ימים ייגמר לך הסוס ותשאל את עצמך מה אתה עושה פה בכלל (דוחף את האופניים באיזו עליה לבד במדבר)? כדאי שתהיה לך תשובה מוכנה: להנות מהדרך, מהטבע, להריח, לשמוע, ולראות. אפשר גם לצלם שיהיה מה לספר לנכדים.

בתחילה זה נראה אתגר קשוח מאוד, ובלתי מושג אבל מתברר שכל אחד יכול עם אימון ציוד וגישה נכונה. אנשים סימו HLC בכל הגילאים ובכל המינים, מתאמנים משתפרים מצליחים ונהנים. לרוב מי שנכנס לג'וק הזה ייצא אליו שנה אחרי שנה, ישתפר ויסיים את האתגר. זה לא עניין של כושר, זה עניין של ניסיון איך לנהל את עצמך נכון ולשמור את עצמך לאורך זמן, לצד הכנה מנטלית.

מאת: צביקה לוין
צילום: אילן גז, צביקה לוין

צביקה הוא רוכב שטח כבר 20 שנה ויש אומרים עם קילוטראז של משאית, שמתמחה במרחקים ואוהב אתגרי בייקפקינג בארץ ובעולם. בין התקנות לווינים ברחבי העולם ואימון קבוצת THE BUTTONS TLV הוא גם מדווש עם קבוצתו בשבת בבוקר. לא משנה אחרי כמה קמ ובאיזה שיפוע, הוא לא יפסיק לדבר ולחייך.