מאז שפתחתי את מוזיאון האופניים בשנת 2009, הייתי מתחיל את הסיור בהסבר קצר על ההיסטוריה של האופניים. הקבוצות הראשונות נאלצו לראות זאת בעזרת מטול שקפים ישן, אחרי שהתקלקל, הכנתי שלטים עם תמונות והסבר על שלבי ההתפתחות של המצאת האופניים. עמוק בפנים ידעתי שיום אחד אני יעביר את אותה הרצאה עם הדגמה על הדבר האמיתי. ומכוון שנדיר למצוא אותם והמחירים מטורפים. זה רק עניין של זמן.
מאת אלון וולף, מוזיאון האופניים בחרב לאת
אז איך הכל התחיל?
ב–12 ביוני 1817 יצא הממציא הגרמני הברון קרל פון דרייס לרכיבה הראשונה ב”מכונת ההליכה” שהגה. מן בימבה גדולה מעץ שכללה: שני גלגלים, מוט באמצע, מושב וכידון. הרוכב הניע את עצמו באמצעות דחיפת רגליו נגד הקרקע. בעזרתה הצליח דרייס באותו יום לגמוא 14 ק”מ סמוך לעירו, מנהיים, בפחות משעה. ההמצאה שלו, קיבלה את הכינוי “סוס לגנדרנים” ובהמשך נקראה על שמו, “דרייזין”
מימין תלת אופן, מכונת הליכה, משקשק העצמות, אופני הגלגל הגדול.
201 שנה מאוחר יותר בעודי מסתובב נפעם במוזיאון האופניים ההולנדי “וולורמה”, אני פוגש את הבעלים- גרטיין , בחור נחמד שעוד הכרתי בישראל, כשהציג את 40 מאופניו בתערוכת האופניים 2 על 200 שהייתה במוזיאון המדע בירושלים. הוא מזמין אותי לקפה. ותוך כדי, כדרך אגב אני שואל אותו האם יש לו משהו מעניין למכור? מה אתה מחפש? הוא שואל. את האופניים הראשונים אני משיב. אין לי למכירה, אבל אתקשר לידידי רוברט סטרבה. הוא אספן צ’כי שמתגורר בפראג, אולי יש לו משהו?
להפתעתי רוברט משיב בחיוב. יש לי מכונת הליכה – דרייזין. היא תעלה ככה ולהטיס אותה להולנד יעלה ככה. חישוב מהיר ואני עוצר אותו, עזוב. אני כבר אגיע אליך. בספטמבר 2019 לכבוד יום הולדתי ה 50 אני ממריא לפראג. לוקח מונית מהשדה לחנות של האספן הצ’כי רוברט. אני מגיע לחנות אופניים מודרנית ענקית שנקראת sterba על שם משפחתו. בסדנה אני רואה את הדרייזין. רוברט מבקש מהעובדים לפרק ולארוז אותם. בוא יש לי תוכניות בשבילנו. עד אחר הצהריים כשנשוב לחנות הכל יהיה מוכן. רוברט לקח אותי למוזיאון התחבורה. שם חיכה לנו אחד המנהלים ועשה לנו סיור פרטי במוזיאון. שכלל: מטוסים, מסוקים, רכבות, רכבים, אופנועים וכמובן אוסף אופניים מגוון ונדיר, בסופו העניקו לי ספר מתנה.
משם נסענו ליקב עם מסעדה לטעימות יין וארוחה מהמטבח המסורתי. משם עברנו לביתו של רוברט. בדרך סיפר לי רוברט שהיה בעבר רוכב נבחרת צ’כיה. בנוסף יש לו אוסף אופניים גדול שהיה מוצג באולם שעובר שיפוץ, לכן העביר את כל האוסף למרתף ביתו. הגענו לבית באזור כפרי בפרברי פראג. שום דבר לא הכין אותי למראה שנגלה לעיני כשירדנו למרתף הענק: עשרות אופניים מדהימים, מכונות הליכה, משקשקי עצמות, ארונות מלאים בפנסים, פעמונים, רשיונות, כרזות, סמלים, חלקי אופניים. מוזיאון אופניים שלם במרתף הבית.
רוברט הציג לי כל מיני אופניים מיוחדים, לדוגמה טנדם עתיק ל 8 רוכבים, אתו שברו 8 רוכבים מנבחרת צרפת את שיא המהירות לטנדם מעל 100 קמ”ש ועוד דגמים נדירים. יש לך “משקשק עצמות” למכירה, שאלתי? כן, השיב. טוב, אתחיל לחסוך ונדבר על כך בעתיד! השבתי.
מכונת הליכה במוזיאון
חזרנו לחנות רוברט הקפיץ אותי לשדה עם שתי קופסאות אופניים גדולות. הסתובבתי שם כמו פיל בחנות חרסינה אבל בסופו של דבר עברתי ביטחון ומכס. הרכבתי את המכונה במוזיאון והשאר היסטוריה.
השלב הבא בהמצאת האופניים משנת 1839 הם אופניים עם דוושות שמתחברות בעזרת גל ארכובה לגלגל האחורי. שהמציא נפח סקוטי יצירתי בשם קירקפטריק מקמילן. כמה שנים מאוחר יותר ב 1860. שני צרפתים ארנסט מישו ופייר ללמן. פיתחו את ה- boneshaker – משקשק העצמות שהיה מאין מכונת הליכה עם חידוש משמעותי זרוע עם פדל בגלגל הקדמי.
שוב קופצים בזמן 202 שנים קדימה: עברו רק כמה חודשים מאז הבאתי את מכונת ההליכה, השגת מחיר אטרקטיבי והבטחה לאשתי רננה לסוף שבוע רומנטי באירופה גורמים לי לחזור לפראג. על הפרק רכישת boneshaker – משקשק עצמות צרפתי מ1870.
גם הפעם נפגשים עם רוברט בחנות לראות את האופניים, שעוברים פירוק ואריזה. רוברט מציע שננצל את היום היפה לטייל בפראג. מחר אקח אתכם לראות אוסף פרטי גדול אצל חבר. ואכן פראג היא אחת הערים היפות באירופה, עיר עתיקה, גשרים, ארמונות וכנסיות, פשוט מהמם. ביום הטיסה רוברט אוסף אותנו לביתו של חברו יאן אספן אופניים ועיתונאי. שם אנחנו רואים עוד ועוד אופניים מדהימים מכל הסוגים.
החלקים של משקשק העצמות מוכנים להרכבה
שוב בשדה מסתובבים עם שתי קופסאות גדולות. אחרי הצ’ק אין, מגיעים לעמדת הכבודה החריגה. ומתגלה בעיה: אחת הקופסאות לא נכנסת למכשיר השיקוף. מגיעים שוטרים מנסים לדחוף מפה משם ואפילו עם מקל. אנחנו מציעים שינסו באלכסון. בסוף על המילימטר זה עובר. איזה מזל, מגיעים לארץ עוברים בביטחון במכס. ואני במקום ללכת לישון, לא יכול להתאפק ונוסע למוזיאון להרכיב את היצירה.
השלב הבא בהתפתחות האופניים היה בשנת 1870 כשג’יימס סטארלי המציא את אופני הגלגל הגבוה- penny farthing הקרויים על שם שתי מטבעות אנגליים אחד גדול ואחד קטן. אופניים אלה שיוצרו בשנות השמונים של המאה ה 19 גם באנגליה וגם בארה”ב, הם הראשונים שזכו להיקרא אופניים.
שוב נקפוץ כמעט 200 שנה קדימה, השנה היא 2013. בשיטוט ברשת אני מוצא אופני גלגל גדול מתוצרת זינגר למכירה. האופניים עברו מקובנטרי אנגליה לארה”ב למטרת שיפוץ ומוצעים למכירה. אני נותן הצעה וזוכה. ממתין עוד כמה שבועות מורטי עצבים, מסתייע בחברת עמילות מכס ומשחרר את האופניים בממ”ן, לא לפני שהביטחון פותחים ובודקים מה זה הדבר המוזר הזה? מסובך כמו להביא רכב ביבוא אישי, אבל שווה כל רגע. האופניים הופכים לכוכבי המוזיאון: משתתפים בתערוכות, צילומים, הפקות, טלוויזיה, פרסומת לרכבי מזדה ועוד.
אני עם אופני הגלגל הגדול מחוץ למוזיאון האופניים (צילום: אפרת אשל)
לאופני הגלגל הגדול מספר חסרונות. קשה לעלות ולרדת, הילוך אחד ללא פרילוף (fixed gear), שמלות שנתפסות ועוד.
אחד האלמנטים בקביעת יכולת ההיגוי והשליטה באופניים הוא בין היתר ‘זווית-הראש’. מושג זה מתייחס לזווית בה מונח המזלג הקדמי יחסית לקרקע. באופניים מודרנים זווית הראש הן באזור ה 70 מעלות. דמיינו לעצמכם את איכות ההיגוי של האופניים בתמונה למעלה, בהם זווית הראש היא 90 מעלות. הרוכב יושב כמעט מעל ציר הגלגל הקדמי. במקרים רבים התוצאה היא נפילה מגובה רב. הרבה פעמים עם פגיעת ראש.
הפתרון: המצאת תלת אופן high wheel עם בסיס רחב, בטיחותי יותר עליו גם נשים עם שמלות ארוכות יכולות לרכוב. נוספו אלמנטים כמו שרשרת, כיסא עם שיכוך, בלמים חזקים יותר ותחושת ביטחון. החסרונות: הם מסורבלים ויקרים. משנת 1880, עשרות דגמים של תלת אופנים שונים ומשונים מומצאים גם ע”י ג’יימס סטארלי ועוד יצרנים ממדינות שונות.
תלת אופן במוזיאון האופניים בהולנד וולורמה.
אופני הבטיחות והפמיניזם
בשנת 1885 פיתח יצרן וממציא אנגלי בשם ג’ון קמפ סטארלי, את אופני הבטיחות הראשונים ואת חברת רובר. (שאחרי מותו החלה לייצר אופנועים ומכוניות). בשונה מאופני הגלגל הגדול, הגלגלים היו בערך באותו גודל, הישיבה היתה נמוכה יותר והיה אפשר להגיע עם הרגליים לקרקע. הנעת הגלגל האחורי היתה באמצעות גלגל שיניים קדמי (קראנק) עם פדל, שמחובר בשרשרת לגלגל שיניים האחורי. ממש כמו היום.
המצאה חשובה נוספת הייתה בשנת 1888 כאשר וטרינר סקוטי בשם ג׳ון בויד דנלופ המציא את הצמיג החלול המנופח באוויר. עד אז הגלגלים צופו תחילה ברצועות ברזל, אחרי זה בגומי קשיח. המצאה זו שיפרה מקצה לקצה את הנוחות והאחיזה של האופניים. הבטיחות והנוחות הפכו את האופניים לכלי תחבורה פופולרי. עם האופניים היה ניתן להגיע בקלות ממקום למקום, לעבודה, לטיולים ועוד. עבור הציבור הנשי הפשטות שברכיבה יחד עם המחיר הזול אפשר להן לרכוש אופניים לבדן ללא עזרת הבעל או האבא. חופש התנועה סימל את השחרור, וחופש האישה. האופניים הפכו לסמל הפמיניזם.
לסיכום, אני מקווה שאחרי שקראתם את הכתבה תכירו טוב יותר את ההיסטוריה של המצאת האופניים. המשימה שלי כרגע היא למצוא את אופני הדוושות שהמציא ב 1839 הנפח הסקוטי קירקפטריק מקמילן, וכדי להשלים את שרשרת ההתפתחות להביא אופני בטיחות מסוף המאה ה 19 למוזיאון. יש למה לחכות.
יש לנו עוד המון כתבות מעולות כאלה לשתף אליכם! הכניסו מייל- וקבלו רק פעם בשבוע בלי להציק: