אופניים חשמליים הם האופק החדש של ענף האופניים העולמי וגם בארץ רמת העניין הולכת ועולה. רבים עומדים נבוכים מול המושגים החדשים וההיצע ההולך וגדל. עבורכם התגייסנו בבלוג-מגזין האופניים BIKEPANEL עם המדריך השלם לאופניים חשמליים!
מאת: ודים לינצקי
צילום: מקס אפרטין, גיא חלמיש, יצרנים
שוק האופניים חווה דעיכה בשנים האחרונות (מדוע? כנסו לכתבה המסבירה זאת). האופניים התקדמו, שידרוג הופך פחות קריטי והטריקים השיווקיים של המצאת סטנדרטים חדשים רק הדגישו את זה. קשה להיפטר מתחושה קלה של מיצוי. חייבים מסה קריטית של יצרנים וכמות מינימלית של דגמים על מנת שדברים חדשים יהפכו ל”רגילים”. זה בדיוק מה שקרה עם אופני הרים חשמליים בשנים האחרונות. להערכתנו בעת כתיבת הכתבה, מועדון בעלי אופני ההרים החשמליים (לא החשמלוקים העירוניים) בארץ מונה פחות מ-1500 איש. בכתבה הזו אנחנו נשתדל לתת לאלה מכם שטרם נכנסו למועדון מושגי יסוד וכלים שיעזרו לכם להתקבל אליו.
למי ולמה כדאי לקנות אופני הרים חשמליים?
האופניים החשמליים מנגישים את הספורט הדו-גלגלי לציבור הרבה יותר רחב ממה שהתאפשר עם אופניים לא ממונעים עד היום. כתוצר לוואי הם מעלים את ממוצע הגילאים בענף. כבר היום לא נדיר לפגוש קבוצות מטיילים על eMTB עם גיל ממוצע סובב 70 – רבים מהם הוסיפו מנוע אחרי שנות רכיבה “רגילה” כשהחלו להתבגר. לצדם יש בעלי מוגבלויות רפואיות שהאופניים האלה מאפשרים להם לרכוב, וגם מטיילים ואנשים שהקטע הספורטיבי הוא לא המניע שלהם, אלא יציאה אל הטבע וטיול. לאחרונה הולכת וגדלה קבוצה אחרת לגמרי- רוכבי אופניים אמיתיים, מחויבים ומיומנים שמעולם לא התעניינו בחלק של רכיבה בעליה, אלא רק בקפיצות, מהירות ואדרנלין ועשו הקפצות עם רכבים (ובחו”ל- רכבלי סקי) לראש המסלול (דאונהיל)- כעת, הם יכולים לעשות הרבה סיבובים של רכיבה טכנית אגרסיבית במורד ולעלות בקלות עם החשמליים מסוף המסלול לתחילתו.
גם אם אתם חובבי טכנולוגיה וגאדג’טים, או אוהבי מסעות ארוכים ומאתגרים או פשוט רוצים להספיק יותר בזמן נתון – כל אלה בהחלט יכולות להיות הסיבות שיניעו אתכם להתחדש ב- eMTB. דוגמה לקהל החדש בסרט הבא, בו פגשנו שני רוכבים בני 70+ שהם מרוכבי אופני ההרים הרציניים והמחויבים ביותר בישראל:
איזה קטגוריות יש לאופני הרים? מה רלבנטי בארץ?
כמו בענף הלא מחושמל, גם כאן ניתן לחלק את כל ה-eMTB ל-3 קטגוריות עיקריות:
אופני ז”ק – מתאימים בעיקר לרכיבות על שבילים סלולים בעיר ומחוצה לה ולמסעות רגועים ולא ארוכים במיוחד. בקטגוריה זו האופניים הם בד”כ בעלי שלדת אלומיניום ויבואו עם אבזור בסיסי ומחיר נגיש שעדיין יהיה גבוה מזה של אחיהם הלא מחושמלים. ההיצע בארץ הקודש קטן, והמחירים נעים בין 9.750 ש”ח לדגם הכי זול של מרידה ועד כמעט 20.000 ש”ח לזה של טרק.
אופני שבילים שיכוך מלא עם מהלך בולמים קצר/בינוני (עד 140 מ”מ) – זו קטגוריה מקבילה לזו של אופני שבילים בעולם הלא מחושמל. יכסו הייטב טווח גדול של מקומות: החל מרכיבות רגועות על דרכי עפר ועד רכיבות סינגלים זורמים ואפילו טכניים. הם יהיו מצויינים ללוות אתכם במסעות ארוכים משום הנוחות, המשקל הסביר והאבזור היותר איכותי. טווח המחירים גדול ונובע בד”כ ע”י רמה ואיכות החלקים, ממש כמו בעולם הלא מחושמל. המבחר בקטגוריה זו הכי גדול (לפחות בארץ) ויש בזה מידה גדולה של צדק, משום שמדובר בפלח הכי נפוץ, הכי רחב ושימושי של הכלים.
אופני AM אגרסיביים בעלי מהלך בולמים ארוך (140 – 160 מ”מ)
אופניים לתוואי טכני קשה, כולל בעליות קשות, Bike Parks, שבילי הרים ברמות אקסטרים גבוהות. המבחר בארץ קצת יותר מצומצם והמחיר עולה. אחת הסיבות לעליה במחיר היא רמת עמידות החלקים בעומסים שחייבת להיות גבוהה. (כמובן שיש גם קטגוריות ביניים שמתאפיינות בקטרי ורוחבי גלגלים שונים, יחד עם אופני נישה למשימות מיוחדות).
איזה מידה מתאימה לך?
כמו במקרה של אופני הרים רגילים, גם בתחום eMTB רוב היצרנים דואגים לתת טבלת מידות לפי גובה הרוכב (בד”כ במונחי מידות של S, M, L, XL). מכיוון שטבלאות היצרנים בנויות על מידות ואורכי גפיים ממוצעים, מדובר בהמלצה בלבד. המלצה שלנו תהיה תמיד רכיבת מבחן קצרה ובחירה על פי תחושת נוחות והתאמה אישיות. אחרי הכל, מדובר בהוצאת סכום כסף שבימים כתיקונם יכול להעמיד רכב משומש אצלכם בחניה, כך שרצוי לקבל החלטה מושכלת לגבי המידה.
אם אתם נמצאים על התפר בין המידות בחברה אחת ובזמן רכיבת מבחן לא הצלחתם למצוא נוחות, סביר להניח שעדיין אפשר לשפר את ההתאמה באמצעות משחק עם כיוון האופניים (מיקום וגובה האוכף, אורך הסטם ורוחב הכידון). המידות אינן זהות ולכל יצרן מבנה אחר של שלדה. באופן כללי, אם אתם “נעולים” על יצרן או דגם מסוימים ולא מוכנים לשמוע על אופציות אחרות, ותקועים בין שתי מידות או מאוד מתלבטים, אזי באופני הרים חשמליים אנחנו ממליצים לבחור במידה גדולה יותר של שלדה.
מבחינת גלגלים – רוב האופציות כיום נעות בין 29′ ל- 27.5′ וקומבינציה ביניהם. האסכולה הקלאסית מייחסת תכונות גלגול ומהירות יותר טובות לגלגלים הגדולים יותר ובכך מיעדת אותם לתחומי הקרוס קאנטרי ושבילים לייט. בו בזמן גלגלי 27.5′ מצטיינים ביכולת היגוי מהירה, ובאים לעיתים קרובות במידת רוחב גדולה יותר (צמיגי 27.5 פלוס) המספקים אחיזה מצוינת.
אל תפספסו את התוכן הטוב בישראל על אופניים:
מושגי יסוד באופני הרים חשמליים:
הגבלת מנוע
לפי החוק הישראלי היבש, האופניים החשמליים מוגבלים למנוע בעל עוצמה מרבית של 250 וואט, אשר אמור לסייע לדיווש (pedal assist) עד מהירות של 25 קמ”ש. אחרי שהאופניים מגיעים למהירות המרבית המותרת בחוק, המנוע אמור להתנתק ועל הרוכב להתקדם בכוחות עצמו.
משקל
משקלי ה-eMTB בכל הקטגוריות, על פי רוב, יחצו את רף ה-20 ק”ג וישנם אף דגמים שלא ישאירו הרבה עודף מ-25 ק”ג. בניגוד לאופני הרים רגילים, שבהם הרוכב הוא האחראי הבלעדי להניע את הכלי, ב-eMTB המצב שונה והמשקל קצת פחות קריטי מבאופניים רגילים (ועדיין- מגמת הורדת המשקלים תהייה אחת המורגשות בשנים הקרובות).
הובלה
פה המשקל בהחלט משפיע והוא אחד הדברים הראשונים שתצטרכו להתמודד איתם. אם אתם לא עוסקים בפיתוח גוף והרמת משקולות על בסיס קבוע, סביר להניח שלא תשמחו להניף קונסטרוקציה שמשקלה מגרד 25 ק”ג לגובה של 1.5 מטר. זה מצמצם את אפשרויות ההובלה למתקן אחורי איכותי שמסוגל להחזיק משקל כזה (דוגמת סאריס), או מתקנים מגוונים אחרים המותקנים על תפוח גרירה (טיפים לבחירת מנשא וו גרירה).
הובלת חשמלי- יותר טוב עם מנשא וו גרירה
סוללה
נתחיל משני סוגים עיקריים של סוללות- חיצונית ופנימית, וההבדל אכן במיקום ההתקנה על/בתוך השלדה.
הסוללות החיצוניות מורכבות על הצינור התחתון הידוע בכינויו כ- downtube. הסוללה מזכירה קצת מיכל דלק של קטנועים קטנים ומראה האופניים בעלי סוללה חיצונית יהיה קצת פחות “נקי” ואסתטי. יתרונות הסוללה החיצונית הם קלות הגישה להחלפה/פירוק, הרכבה וטעינה. למרות שברוב המקרים טעינת הסוללה יכולה להתבצע כשהיא מורכבת על האופניים, לפעמים יותר נוח דווקא לפרק אותה מהשלדה עבור הטעינה.
בסוללה חיצונית ניתן גם להחליף ללא כלים סוללה בשטח ברכיבות ארוכות במיוחד לסוללה אחרת טעונה. חיסרון הסוללה החיצונית, מלבד הפן האסתטי הוא חסימת הצינור התחתון לטובת הרכבת מתקן בקבוק בתוך השלדה. למרות היותה ברוב המקרים מוגנת נגד התזות מים, הסוללה החיצונית יחד עם החיבורים שלה, תהיה בהכרח יותר פגיעה בנפילות האופניים ובמיני מתקני נשיאה. המגמה היום היא יותר לכיוון סוללות משולבות ואסתטיות כחלק מהשלדה.
יש גם זנב קשיח: חשמלי של טרק
נתונים טכניים לרוב הסוללות בארץ
מתח הסוללה הוא בד”כ כ- 36V והסוללה היא Lithium Ion. סוללות מכל הסוגים מתאפיינות בנתון מאוד חשוב של קיבולת, אשר נמדדת ב- Wh. טווחי הקיבולת נעים בין 500Wh עד ל-700Wh עבור רוב הדגמים הנמכרים בארץ (אם כי זה שונה מדגם לדגם ויתכנו דגמים חדשים שיש להם נתונים אחרים). קיבולת סוללה מקבילה במובן מסוים לקיבולת מיכל דלק ברכב. תיאורטית, ככל שקיבולת הסוללה יותר גדולה, כך יוכל הרוכב ליהנות ממרחק רכיבה יותר ארוך. מעשית, העניין לא כל כך פשוט וטווח הרכיבה על סוללה נתונה תלוי בהרבה מאוד גורמים. אנחנו נרחיב על זה בהמשך.
מנוע
זהו אחד החלקים המרכזיים של eMTB בעל משקל כבד (תרתי משמע) והשפעה חשובה על התנהגות האופניים. מבחינת נתונים טכניים יבשים, למרות השפעתו הרבה, יש למנוע מעט פרמטרים חשובים. מבחינת הטכנולוגיה, כל המנועים הם מנועי brushless DC בעלי בקרה מאוד מתוחכמת. משקל המנוע הוא חלק מהמכלול של משקל האופניים ופחות משפיע כנתון נפרד בפני עצמו. אבל יש כמה משתנים חשובים:
- מומנט (torque) – ככל שגדול יותר, כך הרוכב ירגיש יותר את הסיוע החשמלי בזמן הרכיבה. השפעת המומנט תורגש בעיקר אצל רוכבים בעלי משקל גבוה. עוצמות המומנט ברוב הדגמים הנמכרים בארץ נעות בין 70Nm-110Nm (קחו בחשבון שינויים ממועד כתיבת הכתבה- עם השקות ודגמים חדשים).
- הספק (power) – נתון זה מוגבל ע”י התקן ל- 250W, אבל יכול להיות כמעט פי 4 יותר מזה לפרקי זמן קצרים ב- turbo/boost/power modes.
- סוג הנעה וגיר (גיר פנימי, הנעת רצועה) – למנועים יש מהירות סיבוב די גבוהה, אך הם אינם מסוגלים לספק מומנט משמעותי ללא גיר. תפקידו של גיר, כמו ברכב ממונע רגיל, להוריד את סל”ד המנוע ולתרגם אותו למומנט דחיפה. ממש כמו בתחום הרכבים, גם בעולם מנועי ה-eMTB ישנם מספר סוגי גיר והנעה. בחלק מהדגמים מדובר בהנעה ישירה, כלומר הציר הראשי (Bottom Bracket) הוא זה שעליו מורכב גלגל השיניים הקדמי וזרועות הדוושות (מנועי Shimano, Yamaha ו- Bosch לדוגמא). מנועים מהסוג הזה יהיו קצת יותר רועשים, אבל יחסית קומפקטיים.
המנוע של שימנו על המרידה החשמליים
ישנם מנועים בעלי מבנה מאוד צר וגיר הנמצא מעל הציר הראשי ומצריך העברת שרשרת דרך גלגלי שיניים ומותחנים נוספים. יתרון שמנועים כאלה נותנים ליצרני השלדות הוא רוחב סטנדרטי של הצינור התחתון שמזכיר שלדות אופני הרים רגילות. דוגמא לכך היא מנוע Dyname 3.0 של Rocky Mountain. גם מנוע כזה יהיה רועש יחסית לכל השאר בגלל מסלול המכשולים שהשרשרת צריכה לעבור בדרכה הלא פשוטה.
חיה נוספת בג’ונגל הפראי של מנועי ה-eMTB הוא מנוע בעל הנעת רצועה של חברת Brose. בארץ המנוע הזה מגיע על אופני Specialised ו- Fantic. למרות האקזוטיות של פתרון המכאני שנבחר כאן, יש אומרים שמדובר במנוע מאוד ורסטילי, שקט וחזק. לגבי כושר השרידות של הרצועה (לפחות בדגמים היותר ישנים) ישנן חילוקי דעות, אבל אנחנו לא ניכנס לזה כעת.
הדור הבא: מנוע Bosch Performance Line CX
תוכנת הבקרה
אם מי מכם חשב לרגע שמנוע הוא הגורם הבלעדי לקביעת התנהגות האופניים, אז טעות בידיו. מי שמנצח על כל אוסף הברזלים והחוטים הזה היא תוכנת הבקרה. היא קובעת מתי ובאיזו עוצמה המנוע נכנס לפעולה ומה יהיה אופי הסיוע החשמלי.
כל יצרן מערכת הנעה חשמלית ל-eMTB רואה אחרת את עניין הסיוע החשמלי וממש כמו בתחום הרכב, כשנתוני המנועים די זהים, בסוף המחשב והתוכנה הם אלה שיקבעו מה יהיה רוחב החיוך על פני הנהג. לאלה מכם שאוהבים גרפים ומספרים, הנה לכם השוואה בין המערכות הנפוצות היום בשוק. הגרף מראה את הקשר בין הכח בוואטים לבין הסל”ד בפדלים. לא בהכרח מי שהכי חזק פה יהיה הכי טוב ברכיבה- נזכיר לכם את עניין המומנט, ועוד דבר- הפידול של כל אחד שונה במקצת וצריך לרכוב ולהרגיש איך מתפזר המומנט, הכח והסל”ד בפידול ביחד במציאות- ומה הטעם האישי שלכם בעניין הזה.
כפי שניתן לראות, הסיוע החשמלי הוא תלוי cadence (מהירות סיבובי פדלים) ואינו לינארי ואחיד. לכל מערכת יש את ה-sweet spot שלה שבו היא נותנת את מירב הסיוע וכמעט כולם מפסיקים אותו אחרי 120 סל”ד. ממש כמו מערכות הפעלה ואפליקציות בטלפונים הניידים, גם כאן החברות דואגות לעדכן מדי פעם את תוכנת הבקרה ולשפר ביצועים של המערכת הקיימת. עדכונים כאלה יכולים לשנות לגמרי את התנהגות האופניים. הגרף הבא מציג את עקומת המומנט לאורך סל”ד עולה:
תצוגה / פיקוד
ישנן שתי גישות בעניין הפיקוד על מערכות eMTB. אחת, מינימליסטית, הדוגלת בעיקרון שאומר שרוכב צריך להתרכז ברכיבה והנאה מהכלי ולא להתעסק בתצוגות ומספרים. דוגמה לכך היא המערכת המורכבת על Specialised Levo, שמציעה את המסך כאופציה בלבד.
הגישה השניה פונה יותר לאנשים שאוהבים מסכים, מספרים וכפתורים. יצרנים הדוגלים בה יפנקו את הרוכב במספר כפתורי שליטה נגישים ללא הזזת אצבעות מהגריפים וגם בתצוגות שונות ומגוונות שיתנו לא מעט מידע בזמן אמת על הרכיבה.
משותף לחלק מהיצרנים היא יכולת להתממשק לבקר המערכת דרך אפליקציה ייעודית מטלפון נייד וגם לנתח את הרכיבה. רוב מערכות הבקרה של eMTB משתמשים בטכנולוגיית Bluetooth על מנת לתקשר עם העולם החיצון. רוב עדכוני התוכנה יתבצעו דרך הטלפון והאפליקציה, כמו גם כיול של מידות הסיוע וקבלת סטטיסטיקות מגוונות על הפעילויות, מצב מנוע וסוללה. יוצאות דופן בתחום הן מערכת של Bosch ו-Brose שלא סומכות על הרוכב ומאפשרות עדכוני תוכנת הבקרה רק בחנויות מורשות עם ציוד יעודי (מאוד מזכיר את מחשבי הרכבים).
בעניין התכונות הנוספות, מצטיינת לטובה המערכת של Shimano שאפשר לממשק אותה למעבירי DI2 וכך אפשר לשים את ידיות ההילוכים השמאליות עבור המנוע והימניות להילוכים- חוויה מעולה שמאפשרת רכיבה ושינוי מצבים ללא הורדת הידיים מהגריפ.
צגים של Shimano, Bosch, Yamaha, ו Brose
טווח נסיעה
זו אחת השאלות הנפוצות שאנשים שואלים וברוב המקרים אין עליה תשובה חד משמעית. יש מספר גורמים שישפיעו על הנתון, כמו למשל משקל האופניים והרוכב, רמת השימוש בעזרת המנוע, אופי מסלול הרכיבה (יותר עליות?), רוחב צמיגים ולחץ אוויר בו הם מנופחים, קיבולת הסוללה ומצבה, עוצמת המנוע ויעילותו ועוד.
מהנדסים של חברת Bosch פיתחו אפליקציה המאפשרת לחשב את טווח הנסיעה של אופניים חשמליים בעלי מערכת הנעה של החברה בהתחשבות בהרבה גורמים המשפיעים עליה. למרות שמדובר במערכת של Bosch, ניתן לקבל המחשה מאוד יפה איך כל דבר משפיע על טווח הנסיעה.
באפליקציה הזו לדוגמא רוכב במשקל (יחד עם הציוד והאופניים) של 100 ק”ג, שירכב על דרכים הרריות, במהירות של 20 קמ”ש, עם סל”ד של 70, על צמיגי שטח רחבים וסיוע מינימלי מהמנוע עם סוללה של 500Wh, יוכל לקבל טווח נסיעה של 74 ק”מ. אותו רוכב שירצה להוציא את מלוא הכוח מהמנוע וירכב על מצב turbo, יקבל טווח של רק 35 ק”מ.
כמו בעולם הרכב שבו נפח ומספר הסוסים מתחת למכסה המנוע לא יתנו תשובה לטווח הנסיעה של הרכב, גם בעולם ה-eMTB לא תוכלו לדעת לפי מומנט מירבי, קיבולת הסוללה והספק המנוע את טווח נסיעתו.
ניתן, אם כן, לקבל רמזים על כך מתוך הרכיבים שהיצרן בחר להשתמש בהם. למשל, במערכות בעלי מנועים עם מומנט גבוהה יותר ויעילות נמוכה היצרנים בד”כ יציעו סוללות בעלי קיבולת גדולה יותר, או אופציה לחבר סוללה נוספת חיצונית, על מנת לקבל טווח נסיעה סביר.
השירות לאופני הרים חשמליים
בד”כ אופניים, (כמו גם רכב ודברים אחרים) לא קונים רק לפי שכל ישר והגיון בריא. מדובר בקניה המונעת מרגש והשפעה חברתית.
אבל, חשוב לקחת בחשבון כמה היבטים נוספים: תם העידן שבו יכולנו ללכת לכל מכנאופן ולתקן כמעט כל דבר עם סט מפתחות אלן ופלייר פטנט. למרות שגם על ה-eMTB ישנן עדיין אותן מערכות מכניות והידראוליות כמו על אופני הרים רגילים, טיפול במערכת הנעה ובקרה חשמליות ידרוש אנשי שירות בעלי הכשרה אחרת לגמרי. כמו במוסכי הרכבים, גם בסדנאות eMTB הדבר הראשון שעושים ברגע שהכלי נכנס לטיפול – מחברים אותו למחשב יעודי על מנת לבצע דיאגנוסטיקה. סורק תקלות סיני בכמה עשרות דולרים או אפליקציה בטלפון עדיין לא יהפכו מכנאופן מהדור הישן לאחד שיודע להתמודד עם תקלה במערכת החשמל של האופניים. מדובר כאן בלא פחות ממהפכה שהיבואנים יצטרכו לחולל בכל מערך השירות שלהם על מנת שרוכשי ה-eMTB בארץ לא יצטרכו להחזיק בבית זוג אופניים נוסף עד שזה החשמלי מעלה אבק בסדנת התיקונים בהמתנה לחלק או איש מקצוע שידע להחזיר אותו לחיים.
השיקול הראשון שבעינינו צריך לעמוד בפני רוכש eMTB הוא מוכנות היבואן/החנות להתמודד עם תיקונים ותקלות. מדובר לא רק בהכשרת אנשי שירות, אלא גם ברכישת ציוד דיאגנוסטיקה יקר והחזקת מלאי מספיק של חלקי חילוף. בדרך כלל, יבואנים קטנים לא ישקיעו משאבים מספיקים לטובת העניין ורוכשים שיעשו את הטעות ללכת רק לפי מחיר זול, או על מותג לא נפוץ בארץ המיוצג ע”י יבואן קטן, עלולים למצוא את עצמם בבעיה. לא היינו ממליצים ללכת על מפיצים ישירים שעובדים ללא יבואנים או על חנויות אינטרנט ללא סדנאות טיפולים ושירות בארץ.
KTM: תחום החשמלי תופס חלק מרכזי בפעילות בישראל
רכיבת מבחן- מומלצת
למרות שזה עלול להישמע קלישאתי, אופני הרים חשמליים הם הרבה מעבר לסך כל החלקים שמרכיבים אותם. רכיבת מבחן, התאמת המידה ובחינת מערכת הסיוע החשמלי יעזרו לכם להבין אם התחברתם למוצר טרם תתחילו לרשרש בשטרות.
בנוסף לכל מה שנאמר, חשוב שתשבו עם עצמכם על כוס בירה (או כל דבר אחר שמעורר אצלכם מחשבות) ותגדירו מה הצרכים שלכם. האם אתם בעניין של משאות ארוכים ורגועים, או בא לכם לבדוק את גבולות היכולת שלכם בשבילים טכניים? הגדירו את גבולות הגזרה הפיננסית ואז תבדקו מה יכול להתאים לכם מהמבחר הצנוע של ארץ הקודש.
קניית אופני הרים חשמליים משומשים?
אם לא מתאים לכם להשקיע באופניים חדשים ואתם בעניין של רכישת מוצר משומש, יש כמה דברים שכדאי לכם לבדוק בטרם תלחצו את ידו של המוכר. מעבר לבדיקה מכנית שהייתם מבצעים בעצמכם או בעזרת מכנאופן שאתם סומכים עליו, מומלץ מאוד לבצע בדיקה ממוחשבת למערכת ההנעה החשמלית והסוללה. יבואנים גדולים של מותגים כמו Trek, KTM, Specialised, Merida, Rocky Mountain ואחרים יכולים לסייע לכם בעזרת ציוד יעודי שיבצע דיאגנוסטיקה ממוחשבת לרוב מערכות הכלי. מערכת של Bosch, למשל, מאפשרת לדעת כמעט את כל ההיסטוריה של האופניים: מצב תקינות הסוללה (כולל מספר מחזורי טעינה שבוצעו וזרמי ומתחי הסוללה בטעינה ובעבודה), מצב חיישני המנוע, מרחק שהכלי עבר מרגע הקניה ובאיזה מצב סיוע זה היה, תקלות מכניות וחשמליות (במידה והיו) ומידע חיוני נוסף שיאפשר לכם לקבל החלטה מושכלת לגבי הרכישה.
סיכום – המדריך לאופני הרים חשמליים
עולם האופניים השתנה ללא היכר עם כניסתם של אופני הרים חשמליים השחקנים המחושמלים למגרש המשחקים הקיים. יחד עם השחקנים הוותיקים הקיימים בעלי קהל משתמשים גדול ומגוון, הכלים המחושמלים ירחיבו את מעגל הרוכבים ויעלו את הגיל הממוצע שלהם וללא ספק יכניסו הרבה עניין לביצה צפופה של אופני הרים.
אהבתם? הצטרפו לבייקפאנל בטלגרם: https://t.me/BIKEPANEL
