איגוד הטריאתלון מצא עצמו לא פעם בעין סערת טענות מצד ספורטאי הענף, אתגרים ניהוליים וכלכליים ואפילו נדידה מסוימת של קהל היעד לטובת המרחקים הארוכים. בתחילת השנה, התקבלה החלטה למנות מנכ”ל בשכר לתפקיד. כעת, אחרי חודשיים וחצי בתפקיד נפגשתי איתו לשמוע: גל משה כהן – מה חשבת לעצמך?
אחרי כמעט 9 שנים בענף הטריאתלון במהלכם כיהנו שני יושבי ראש מכובדים ולא מעט מחשבות, טענות, שיחות צקצוקי לשון של מה לא בסדר? ולמה ככה? ולמה לא עושים אחרת? ביני לבין חברי הספורטאים. החלטתי לקום מהספסל ולתת כיף לגל משה כהן, מנכ”ל האיגוד הנכנס. בשיחה פתוחה, כנה ומקדמת את הענף ששינה לרבים את החיים יצאה האמת העירומה.
מנכ”ל האיגוד- האמת העירומה.
גל, בן 56, אב גאה לשתי בנות. בעל תואר ראשון בכלכלה ו-M.B.A במנהל עסקים. נבחר ע”י ועדת איתור מיוחדת מטעם האיגוד. עוסק בספורט סיבולת למרחקים ארוכים מזה 25 שנה בהן תחרויות טריאתלון למרחקים השונים, מרתונים ואוטלרה מרתונים. איש שיווק ופיתוח עסקי.
“אני אוהב את הטריאתלון, אך האהבה הראשונה שלי היא ריצת מרתון. מאחוריי 24 מרתונים ואף מדבקה לא על הרכב. הרבה לא יודעים, אבל אני אספן מדבקות ויש לי את כולן בקופסא במגירה. במרתון תל אביב האחרון, התבאסתי באמת שהערכה לא כללה מדבקה. דבר מינורי שעבורי היה עושה הבדל גדול.
כשראיתי את קול הקורא שהוציא האיגוד, החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לתת מעצמי מנקודת מבט של ספורטאי ומהיכולות המקצועיות שלי ולעשות מעשה. אני מחשיב את עצמי אדם ערכי וחושב שצריך להחזיר מתנות לענף שהעניק לי לא מעט חוויות. הגשתי מועמדות, לשמחתי, ועדת האיתור מצאה שאני מתאים וקפצתי למים.
איזה איגוד מצאת?
“האיגוד עבר לא מעט בשנים האחרונות. אני שמח שכלכלית אין אסונות אבל אסור לנו להתבלבל, הכיס לא עמוק. הקורונה לא עשתה עם אף אחד חסד, גם לא איתנו. אני לא אדם שמתעכב על מה שהיה, בטח לא אעביר ביקורת, זה לא רלוונטי, אני מסתכל קדימה. לשמחתי, נכנסתי לצוות המורכב מארסנל אנשים עם רצון אמיתי לעשייה. יו”ר הטריאתלון, מיכאל זיו, מעביר לי את המושכות ואני לומד תוך כדי תנועה ועשייה. אני שמח לומר שאני מרגיש את היד התומכת שלו על גבי. יש דברים שאני חושב שצריכים שיפור ואפילו שינוי, וכרגע אני עסוק בלמידת כל החומר. האיגוד ממשיך לנוע, העשיה היומיומית לא נעצרה כי אני צריך ללמוד. אני מנקה רעשי רקע כדי להיות ממוקד ותכליתי, עסקית וניהולית. כותב לי נקודות ומתעסק בתיעדוף משימות. באמת כאן המקום להודות גם לקהל הספורטאים שעוצר אותי בפארק, או כותב לי רעיונות. תודה לכם, אני שומע את הדברים ומכניס אותם לסדר היום.”
גל משה כהן. מנכ”ל איגוד הטריאתלון. צילום: ורדי בכור
ניגוד עניינים באיגוד?
חברי הנהלת האיגוד נבחרים בבחירות דמוקרטיות ע”י חברי האיגוד. לרב מדובר בנציגי קבוצות טריאתלון. אני מניחה שכל אחד מגיע עם אג’נדה קבוצתית לשולחן. איך מתמודדים עם ניגוד אינטרסים? “ראשית, חברי ההנהלה עוסקים בפעילות התנדבותית ברמת יומית ומתוך אהבה ודאגה לענף. עד היום לא נתקלתי במצב של חוסר עזרה או ניגוד עניינים. כל יו”ר ועדה דואג לענייני הועדה שלו ומכאן, הפעילות שלו או שלה היא עניינית לנושא שלה. כל חברי הועדה מבינים שהגעתי לעבוד ולהביא את האיגוד לצמיחה ואני שמח לספר שהם מגויסים למטרה שלשמה התכנסנו כולנו. והיא צמיחת הענף.
טריאתלון ראשל”צ. מימין:יוסי סולניק, מיכאל זיו, גל משה כהן, ישראל לווינסון, מושיקו (רועי חכם), יוסי רובננקו- חלק מחברי הנהלת האיגוד ומתנדבים. צילום: יוהנס פלטן
מה המוטיבציה שלך לעשייה?
“אני חושב שהמוטיבציה העיקרית שלי היא חווית המתאמן. המתאמנים הם הלקוחות שלנו. השינויים שאנחנו שואפים להגיע אליהם הם מנקודת המבט של הספורטאי והם חייבים להיות מהודקים כמו למשל מדידת מסלול מדויקת יותר. ספורטאית מתאמנת ברצינות, משכימה לתחרות, מגיעה בזמן ואז מסלול הריצה לא מדויק. זה מעצבן אותה ובצדק. היא סומכת על הפלטפורמה שאנחנו אחראים לה והסחורה לא סופקה בצורה מיטבית. אני משתמש לא מעט בסיפור על הנרי פורד. אם פורד היה שואל את האנשים, מה עוד אתם צריכים? הם היו עונים לו עוד סוסים, אף אחד לא אמר מכונית כי פשוט לא ידעו. אז נתחיל בסוסים ובדרך נדאג גם למכונית. היצירתיות היא הפורטה שלי ואני מתכוון להשתמש בה. כוונתי לאמץ אירועים חווייתיים תחרותיים אך ורק עם הצדקה כלכלית. הביזנס שלנו הוא פנאי, וגם פנאי חייב הסתכלות פיננסית בה אין מפסידים. אני יכול לשתף שיש כמה דברים על השולחן שקשורים לטריאתלון והם מקצועיים לחלוטין כמו לדוגמא: אירוע מכבד לספורטאיות הענף. חלום שלי ליצור אירוע מכבד וראוי לנשים של ענף הטריאתלון.
גבריאלה פפרמן – מזכירת האיגוד. צילום יוהנס פלטן
ובכל זאת, איפה אתה רואה את האפשרות לשיפור המיידי?
אחת השאלות שהקהילה שואלת אותי היא: “למה לי להירשם לאיגוד?” כדי שאוכל לענות על השאלה הזו אני חייב לעבוד על תשובה שתהיה שווה ומשתלמת. מעבר ל-“אם תעשה 4 תחרויות וזה כבר משתלם לך”
דבר ראשון, התחרויות צריכות להיות תחרויות טובות מקצועית. כדי שמישהו יחליט להיות לקוח שלנו אני חייב לייצר מוצר מצויין ושירות מעולה. אז המטרה הראשונה, כמו שאמרתי היא להדק את התחרויות הקיימות מקצועית. מדידה מדויקת, שטח החלפה נושם, שטחי כינוס ברורים יותר, מתנדבים בקיאים, שיפוט מעולה. זה תהליך, לא זבנג וגמרנו. לצד ההידוק הזה, אני יום יום נפגש עם חברות במשק המעוניינות לשמוע על הענף כדי לקחת חלק בו כנותנות חסות וכמעניקות הטבות. פגישות עם ראשי עיריות שחרטו על דגלם את הספורט בכלל ואת הטריאתלון בפרט ומזמינות אותנו לבוא להתארח אצלן.
שנית, אני עובד כרגע על שיתופי פעולה בכמה כיוונים כדי להביא לקהל המתאמנים הטבות שונות. יכול לספר שעל הפרק נמצאות כרגע ברצינות רבה מכון וינגייט, מכון מדיקס ויבואן הוקה. אני רוצה שקהל הטריאתלון ירגיש הלכה למעשה שכדאי ומשתלם להיות חבר איגוד וזה לא יסתכם במשפט ” אני עושה מעל 3 תחרויות בשנה” שבאמת יהיה תמריץ כלכלי אמיתי לחברות ביננו.
שלישית, לתפישתי, תחרויות האיגוד חייבות להיות קשורות לתוכניות האימון השנתיות של הקבוצות ותחרויות המטרה שלהן. כן! גם אלו שמתאמנים למרחק ארוך. אני רוצה להיות בית עבורם כל השנה בדרך למטרה הגדולה שלהם. השנה, חגגנו פה עם חצי איש ברזל של המותג, איירון מן. לפני כשבוע הודיעה קומטק, מארגנת התחרות, על מועד לתחרות נוספת למרחק המלא וחצי מרחק. שיתוף הפעולה ביננו הוא פשוט מקסים ופותח אפיק לעוד הזדמנות לקהל שלנו. איירון מן הוא מוצר משלים למוצרים שיש לאיגוד להציע. התחרויות שלנו פונות למרחקים קצרים אבל פלטפורמה להכנה למרחקים ארוכים. בעיניי, השילוב בין איגוד הטריאתלון לספורטאי המרחק הארוך הוא טבעי והכרחי. יש כאן הזדמנות לייצר לשני הצדדים גלגל תנופה. עוד נרשמים לאיגוד ולקבוצות משמע קבוצות משגשגות משמע ענף משגשג.
אני רוצה בהצלחתם של המאמנים בקבוצות השונות. יכול להיות שיהיה מי שיתנגד. הרבה מהמאמנים רואים את הדברים בצורה רחבה. כאן המקום לומר לכל מי שלא – אני בצד שלכם, בא ללמוד ממכם ומזמין אתכם להיות שותפים לדרך ולהעצים את הענף, להרחיב ולהגדיל אותו. מי שמוכן לתת לי יד וכתף, אני מחבק אותו. תמיד יהיו מאיצי אנרגיה ותמיד יהיו זוללי אנרגיה. מנסיוני רק תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה יביאו להצלחה והזדמנות למינוף לספורט ההישגי בכלל, לקבוצות הגיל וליגת הילדים בפרט.
לסיכום
האיגוד חייב שינוי ורענון. על גל חובת ההוכחה אך הוא לא לבד. אין אינסטנט. שינוי תהליכים, יצירתיות מחשבתית ופיננסית לוקחת זמן ומחשבה. יחד עם זאת, כדי שזה יקרה יותר מהר, האיגוד חייב להיות מאוחד סביב מטרה ורצון אחידים ולהתמקד. אין לי ספק, שכשטובת הענף בלבד בראש סדר הדברים, גל יוכל להניע את האנרגיה הקיימת. שהיום מופנית לתחומים נוספים מלבד טובת הענף.
