חאן ארץ המרדפים- אחת מהחופשות המדבריות שנזכור לעד. הסתיו והחורף בפתח, אתם רוצים לרדת למדבר, לא להוציא יותר מדי כסף, ולחוות חוויה ייחודית במקום שקט ונעים…
קיבלנו הזמנה לסקר ולקיים בו את ה FunPanel התקופתי – מפגש מגבש של כותבי רשת אתרי הפאנלים במישור אדומים, ואנחנו ממליצים בחום על יומיים של ספורט וטיולים במקום. חאן ארץ המרדפים- להזמנת מקום התקשרו לדוד: 054-5293439.
מאת: מערכת בייקפאנל
חאן ארץ המרדפים- קסם המדבר
שקט, רוגע, בירה ופויקה עם חברים לאור מדורה וצלילי עץ בוער, יציאה הצידה להתבודד עם מחשבות- בשטח המדברי זה יהיה מיוחד ולא דומה לשום דבר אחר שעשיתם. כל חוויה מועצמת ומקבלת שדרוג כשחווים אותה במדבר. גם אנחנו באנו לצאת משגרת היום יום ליומיים מדבריים קרוב לבית.
חאן ארץ המרדפים – קסם במדבר
הכירו את חאן ארץ המרדפים ואת דוד
ארץ המרדפים. זה הכינוי שניתן במהלך מלחמת ההתשה לבקעת הירדן, בה התנהלה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, מערכה בין המערכות של מרדפים אחר מחבלים שחדרו מירדן לישראל דרך אזורים אלו.
העוגן של החופשה הוא מקום הלינה והפעם זה “חאן ארץ המרדפים” של דוד דוידסון- שהקים את המקום במו ידיו לפני כמה שנים. הוא במקור מירושלים, בן 35, נשוי לנטע (חברתו מהצבא) + 4 ילדים. הוא מספר לנו: “עבדתי בתיירות בחווה נוספת באזור, למדתי שם את התחום. בגיל 28 החלטתי שאני רוצה להקים את המקום ולצאת להרפתקה הזו. בתור ילד הייתי הרבה בסיני, והמקום מושפע מהחוויה הזו. תמיד ידעתי שאני רוצה לארח, אני אוהב לבשל, והחלטתי להרים את זה פה”.
דוד (במרכז בחום) מארח את הפאנליסטים
על הקשיים הוא מספר: “לא פשוט להרים כזה מקום: לקח לי לפחות 3 שנים של ביורוקרטיה עוד לפני שעשינו משהו, וזה כולל להתיישב מחוץ לדלת של הפקידים עד שיחתמו… בהתחלה 4 לילות בשבוע ישנתי פה ועשיתי הכל כמעט לבד. היום כבר יש פה 3.5 משרות.”
למרות שהמקום מאוד קרוב לציביליזציה, עדיין הוא מצליח ליצור תחושה של עומק השטח. המקום נגיש לרכב פרטי דרך כביש עפר משובש ובתוך מתחם החאן, שהוא שטח לא קטן בפני עצמו, ההתניידות היא רגלית. ישנם כמה אזורי אוהלים מרוחקים יחסית אחד מהשני ובמידה ולא נפלתם על מסיבת קריוקי קולנית במיוחד, לא תרגישו את השכנים. יש מים זורמים וחמים כל הזמן ובשעות החשיכה מפעילים גנרטור (עד השעה 23:00) לטובת כמה שעות הטענה של ציוד. במהלך היום המקום נשאר ללא חשמל, קחו זאת בחשבון.
אוהל זוגי פרימיום
החוויה שלנו, והאוכל
לפני שנתחבר לפדל, אנחנו חייבים להמליץ לכם על הקונספט: לוקחים כמה חברים, סוגרים את אוהל השישייה, מביאים פוייקה, מלא בירות, צידנית (חשוב!) ופשוט מבלים יומיים מעולים במדבר. מומלץ להשאיר את הטלפונים הניידים בתיק בכל המפגשים החברתיים- ולא לסחוב את הבעיה הזו איתכם גם לפה…
מבחינת תזונה- אפשר להזמין ארוחת בוקר אחת במקום ואת השאר אתם צריכים לארגן בעצמכם. התחלנו עם ארוחת ערב מפנקת בעין כרם- שם היתה נקודת המפגש לכולם בחמישי. משם הגענו באיזור 22:00 לחאן (כחצי שעת נסיעה מעין כרם), והתארגנו לקראת יום המחרת. בשישי בבוקר דויד פינק אותנו בארוחה מעולה וטעימה, ובצהרי שישי הזמנו חומוס מיריחו לכולם… באדיבות נהג הבית המקומי. בארוחת שישי תפס את הבמה סיר הפויקה האהוב, ובשבת- יצאנו ישירות מהשטח לארוחת הסיכום באיזור אבו גוש.
המסלולים שעשינו
האזור שבו היינו, צפון מדבר יהודה, נקרא גם “בן שמן של המדבר”. הסיבה לכך די ברורה: האזור נמצא יחסית קרוב למרכז ולא מצריך נסיעה ארוכה והחתמת דרכון. במרחק של כשעה נסיעה מתל אביב מגיעים למקום שההרגשה בו כאילו טסנו לירח. מהגבעות הרבות בו ניתן לראות גם חלק ממעלה אדומים וירושלים מדרום מערב וגם את יריחו וים המלח ממזרח.
המקום הוא בסיס יציאה מושלם לאזור דרך הסוכר. כל הרוכבים הצפוניים שלא חוו את החוויה הזו בכמות שתושבי המרכז נהנים ממנה מוזמנים- קצת מדבר לגוון את האווירה. בימים גשומים בצפון האזור הזה פעמים רבות נשאר יבש לגמרי ומהווה אלטרנטיבה מושלמת לרכיבות בבוץ ולדלקת הריאות שאחריהן.
להעמקה במסלולים המומלצים באיזור כנסו לכתבה על דרך הסוכר.
חוויה אישית / יואב גריבי
“מחר יוצאים לואדי קלט” מספר לי יוג’ין ערב לפני. יאללה, סבבה, באתי בזרימה. כולי צפונבוני תמים שלא מכיר את המדבר הקשוח ותלאותיו. מה יכול להיות רע? אם זה ואדי זה בטח בירידה (לא שיש לי בעיה עם עליות), התחזית למחר לא נראית מאיימת במיוחד והיה לנו אחלה חורף, עם המון גשם – המקום בטח יהיה מוצף במים עם בריכות שוות לשכשוך. חכה חכה, יא צפונבון.
יואב גריבי לפני הקפה…
הרשו לי לעצור לרגע את סיפורנו, ולנסות לחדד לכם מספר הבדלים שחשבתי שקיימים בין האחים השונים לבית ה-PANEL: בעוד הכותבים של OutPanel.co.il הודיעו מראש בגאון שהם מתכוונים לצאת לטייל עם עלות השחר ולפספס את ארוחת הבוקר לטובת הטבע, הכותבים של בייקפאנל ניסו לכבות את השעון המעורר מספר פעמים לפני שכמעט קמו באיחור לאוכל. כשהמטיילים מאמצים את רגליהם העייפות מהליכה מרובה עם תיק עמוס בשמש, הרוכבים מתגלגלים בניחותא על אופני שיכוך מלא מפנקים. רוצה לומר: הם קשוחים, אנחנו קצת פחות. חכה חכה, יא צפונבון.
מנזר סנט ג’ורג’ בואדי קלט
מתחילים לרכב אחרי ארוחת בוקר מפנקת של דויד בשעה המעט מאוחרת 8:30 בבוקר, מהחאן ישירות לעליית כביש נחמדה לכפר אדומים. זאת אומרת, היא הייתה נחמדה אם יוג’ין, אולמאונטניר שהמיר את דתו לבייקפאקינג רציני ונהיה מיפלץ גדול ומכאיב ביותר, לא היה מכתיב קצב רצחני שם מקדימה (אההה, על חימום שמעת?) שגרם לי לרצות להחזיר את ארוחת הבוקר שלי לבורא.
המסלול, שמתחיל בתוך כפר אדומים, מתנתק מהציוויליזציה ומהר מאד אני מוצא את עצמי באמצע מדרון רציני המוביל לנחל פרת, מחפש אחרי דרך. “הסינגל ממשיך על השלוכה, אבל הוא התכסה לחלוטין בצמחיה מהגשמים הרבים שבירכו אותנו השנה. אני מציע שנרד לואדי ונחליט משם” אומר לי יוג’ין. אחלה, סבבה, באתי בזרימה. אבל רגע יוג’ין, נרד מאיפה? אני לא מספיק להשלים משפט ויוג’ין כבר למטה והכל, ולי נשאר לרדוף אחריו עם האופניים ביד ונעלי בלט.
בתחתית הנחל, מצפה לי הפתעה נעימה: “יש אפשרות לעלות בנחל ולהתחבר למסלול המקורי, משם מתחברים בקו גובה לגדה השניה של הואדי ורוכבים למעלה על סינגל הצינור, או שנעלה פה דוך”. מתחיל להיות קצת חם, הדרך במעלה הנחל לא נראית עבירה במיוחד עם אופניים ויש לנו עוד מסלול שלם לפנינו. “בוא נעלה דוך”, אני מציע. ובכך חתמתי את המעבר של היום הזה מיום רכיבה כיפי של בייקפאנל ליום טיול מתיש של אאוטפאנל, רק שבמקום תיקים עם מערכת גב התפנקנו באופניים על הגב במשקל של מעל 13 ק”ג, הכובעים הרחבים הם קסדות שחורות (שחור זה תמיד באופנה, גם בקיץ) שמושכות שמש ובמקום נעלי טיול אני מטפס עם פלקט קרבון מתחת לרגליים (אבל שמעו, אחלה העברת כוח הייתה שם). מגיע לך, יא צפונבון.
אחרי טיפוס לא טיפוס, אנחנו מגיעים למחוז חפצנו – הגרמין משמיע ping קטן, הטריילז מפסיק את צפצוף הפאפומפאפומ שלו ואנחנו סוף סוף שוב על המסלול, בסינגל הצינור – סינגל שרץ על קו גובה ומקביל לצינור מים עתיק וחלוד שתודה לאל שמישהו הניח שם, אחרת לא היינו מקבלים סינגל! הסינגל זורם לא רע (בעיקר בהשוואה למה שעברנו עד עכשיו) אבל ניכרת בו בעיה אחת עיקרית – הנוף של נחל פרת הנשקף ממנו מטמטם, המים זורמים ממש מתחתינו אבל אנחנו כאן למעלה, נהנים מזרימת מים בתוך צינור חלוד במקום בנחל החביב על ידינו. מהר מאד הסינגל יורד חזרה לנחל.
חלק ב’
אחרי ביקור קצר בעין מבוע העמוס לעייפה (ועכשיו רק 10 בבוקר) מתחיל חלק ב’ של טיולנו – טיפוס קצר בכביש (האהאהא, כביש!) ואנחנו חוזרים לשטח ולסינגל זורם ומגניב על שמתפתל במקביל לנחל פרת אך בגובה רב, שמעניק לנו נוף מטריף של נווה מדבר אמיתי באמצע שום מקום: נחל זורם, צמחיה ירוקה ומפלים רבים, כולם מתובלים בצעקות של אושר מהמטיילים הרבים שפוקדים אותם, טובלים במימיהם הקרירים ביום חם באמצע צחיחות המדבר.
בירידה חזרה לנחל אנו מגיעים לנקודה המדהימה ביותר בטיול – קודם כל נפגשים עם גשר אמת מים עתיק ועצום מימדים, מעין קיר אבן ענק שמרגיש כמו השריד האחרון של מצודת ענק שחלשה על אזור זה במדבר, והתבססה על הכנסת המים של נחל פרת. זוהי למעשה אמת מים שהוסבה לסכר בימים עתיקים יותר, אבל הדמיון שלי פורה אז מה לעשות, אני מפליג למחוזות אחרים. בהמשך לאמת המים אנחנו בוחרים לרדת מהמסלול המוקלט ולרכוב במורד הזרם עצמו – חוויה סוריאליסטית בפני עצמה.
דמיינו שאתם רוכבים בסמוך לנחל זורם, העצים הרבים מטילים עליכם צל ומקררים אתכם, פכפוך המים השליו מניע אתכם קדימה והכל שקט ופסטורלי. אירופה? ממש לא יא צפונבון, אתה בפ#%ינג מדבר הישראלי, שעה וקצת מת”א.
אוהבים את התוכן שלנו? אל תפסידו- הצטרפו לערוץ הטלגרם: https://t.me/BIKEPANEL
השעה נושקת לצהרי היום, וזה מורגש. אנחנו נפרדים מנחל פרת בטבילת ראש, ומתחילים לטפס מעלה, אל עבר מנזר סיינט ג’ורג’. לאלה שיגיעו בחודשים מעט פחות חמים, הייתי ממליץ לעשות סיבובון קטן ולקפוץ לפלא הזה שנקרא סיינט ג’ורג’, אבל לנו חם מאד, ובא לנו חומוס. אז במקום לקפוץ למנזר התחלנו לחתוך בשטח לכיוון צומת אלמוג בדרכים שאם היו שואלים אותי, הייתי מתאר אותן רק בתור “למה שמישהו יחשוב להעביר פה שביל, ever?” עם הרבה תושיה, עצימה של עין אחת ותחת אחורה אני מגיע בשלום ובחתיכה אחת למטה. דיווש מהיר ואנחנו יושבים יחד עם גיאחה וואדים, אחינו הרצים, מחליפים חוויות (הם עשו בערך אותו מסלול ואותו קילומטרג’ כמונו. פדיחות) על בירה, חומוס ומה לא.
טבילה קפואה במדבר
אפשרויות הלינה והמחירים
לקבוצות גדולות- ניתן להזמין את המקום לכמות של עד 100 איש. בחדר האוכל ובצילייה הם גם מרחבי התכנסות, הרצאות והפעלות של קבוצות. הדרכות לקבוצות אפשר לסדר ממדריכים מקומיים וכמובן ייעוץ למטיילים עצמאיים.
- אוהל 20 איש: 2000 שח.
- אוהל 6 אנשים – 600 ש”ח.
- אוהל זוגי: 400 ש”ח (זוג+2 בלי מצעים)
- אוהל פאר עם פינה נפרדת, אחד עם מיטה זוגית.למשפחה בקמפינג אקסקלוסיבי רחוק מהשאר: 1000 ש”ח למתחם ובו שני אוהלים, מקלחת נוספת וסוכת זולה.
- מצעים (שמיכה, כרית, מגבת- כמו מלון). תוספת 40 ש”ח לאורח.
- ארוחת בוקר: 60 ש”ח לאדם.