“המייסדים” היא סדרת התוכן של BIKEPANEL בה אנו מביאים את סיפורים של האנשים שיזמו והקימו יש מאין בענף האופניים הישראלי. הפעם סיפורו של עופר צדוק, מייסד “נשיאה טובה” והאיש שהכניס את המודעות למנשאי הרכב המתקפלים לבגאז’ של הרוכבים בישראל.
את הראיון הפעם עשינו ברכיבה משותפת ביער בן שמן, אבל קודם עופר בודק את המכוניות בחניה, ומסמן לעצמו את אלה שיש עליהן מנשאים של המותג שלו. שולף מהאוטו חולצות מותג, ושם ללקוחות שלו את החולצות על המתקן, שיחכו כמתנה בהפתעה לכשיחזרו מהרכיבה!
עופר צדוק, בן 58, נולד, גר ועובד בהרצליה. הוא עוסק בעוד כמה תחומים חוץ מענף האופניים: בעל חברה לאחזקות מבנים בת 30 שנה. מספק תחזוקה קלה וניקיון לחברות הייטק בעיקר בהרצליה, עם כ 30 עובדים. בענף האופניים הוא מ-2007, אז התחיל לשעמם לו ב Day Job. הוא ראה מישהו גורר את הבת שלו עם אופניים וזה הדליק אותו: “יש לי 3 ילדים, הגדולה בת 23 היום ואז זה היה גיל רלוונטי לפטנט. הוקסמתי מהרעיון, התחלתי לברר וגיליתי את הטרייל-גייטור. זו חברה אמריקאית שהפכתי להיות היבואן שלה, והתחלתי לשווק את זה בהתלהבות מטורפת. זה ממש הביא כיף למאות רבות של הורים רוכבים שקנו את זה. כמובן שגם את הילדים שלי גידלתי עם זה: בכל טיול, בכל שבת, ילד אחד גדל ורוכב לבד, ואז אחיו מצטרף בגיל 3 באותו קצב שלנו לכל מקום”.
ואיך הגעת אל מנשאי הרכב?
“הילדים גדלו, האופניים גדלו, ואין איך לקחת אותם. המנשא הצהוב מאחורה קרע לנו את הידיים, וחיפשתי פתרון. חלמתי על פתרון לוו גרירה, אבל הכל היה יקר והייתה פה חברה אחת ששלטה בשוק. גיליתי את Atera אצל מ.נ. מערכות, והתחלתי לשווק אותם. הצעתי להם לעשות שיתוף פעולה, היה לי משרד בהרצליה, כבר מכרתי ממנו את הטרייל-גייטור, וזה הצטרף אליו כמוצר נוסף. עם העבודה בתחום גיליתי שיש צורך במנשאים שלא תופסים מקום באוטו. כך הגעתי לאובלר שזו המומחיות שלהם.”
הקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:
לכל כתבות סדרת “המייסדים”:
- המייסדים – אביעד יזרעאל מייסד ג׳ינגה (Jinga) ומנהל סייקלינג אקדמי
- המייסדים – עם ירון דרעי – יוצר ומנגיש מסלולי האופניים באזור סמר
- המייסדים – עם מייסדי קבוצת BikeTalk בפייסבוק ועל אתגרי הניהול שלה
- המייסדים – עמית לביא מסינגלטרק: מתאונה קשה לשינוי קריירה לאופניים
- המייסדים – המהפך של אלון שפר מסינגל טרק
- המייסדים – אייל הרשטיק מייסד “אופניים לכולם”
- המייסדים – ארנון פישר מייסד גורדון בנט ו MIDDLEASTA
- המייסדים – רוני ענר מייסד RUDY PROJECT ישראל
- המייסדים – אצל ארז מנור בלה מדווש בבארי
- המייסדים – ביקור אצל אורון והילה מייסדי PILO
יש לך איזה קטע עם גרמניה…
“אני נשוי לאישה שגדלה בגרמניה. אני יודע קצת גרמנית, מבין על מה מדברים. לא כל המוצרים שלי גרמניים: יש לנו את פידלוק ואובלר מתוצרת גרמניה, אך טריפרוג היא חברה סינית וטרייל גייטור מארה”ב. עדיין יש לנו שם משפחה ומפעם לפעם נוסעים לבקר. ומהגרמנים אי אפשר לקחת את העובדה שהם באמת יודעים לעשות מוצרים איכותיים מאוד.”
זה לא כאב ראש מיותר המעבר לאופניים במקום מיקוד בעסק המקורי?
“העסק שלי הוא עסק של שירות קשה, ותלוי בכוח אדם קשה. ללקוחות יש דרישות אדירות. בנוסף ישנה רגולציה קשה שכל שנה הופכת לקשה יותר והופכת את החיים לבלתי אפשריים. הנאה רבה אין שם, יש פרנסה.”
ובענף האופניים אתה נהנה?
“אני נהנה מכל יום! אני קודם כל נהנה לראות אנשים קונים משהו טוב וכשהם נפגשים איתי אומרים את לי זה ומרוצים. אני נהנה לפגוש את האנשים אצלי במשרד, נהנה לבקר בחנויות אופניים. זה הרבה יותר מעניין עבורי.”
יבואנים קטנים מתקשים בגלל ריכוזיות הרשתות. הרגשת את זה?
“קצת. לא ממש. אני לא בקטגוריה העיקרית שלהם (של רוזן ומינץ, CTC, מצמן וריסייקלס. ג.ח.) למרות שלשתי רשתות יש מוצרים דומים שהם מביאים, אבל הם לא אותו דבר. כשיש דרישה מלמטה למותג, לאובלר, הם קונים ממני.
גם החשיפה בבייקפאנל מאוד הצליחה, אבל נשים את זה בצד רגע. בהתחלה כשהבאתי את המותג החדש הזה אף אחד לא הכיר אותו. אפילו לא ידעו איך לבטא Uebler. באתי עם אחד כזה לחנויות, והתגובות היו של דחיות. בודדים האמינו בזה ובי וקנו את המוצר. אז החלטתי שאני צריך לעשות את זה מלמטה: באתי לפה, ליער בן שמן. הגעתי בכל יום שישי בארבע בבוקר לתפוס מקום, הרמתי את העמדה והצגתי את המוצר. אנשים ראו את הדגלים, את האוהל שלי, במשך שנה לפחות, והחלו להכיר את אובלר. הלכתי לאירועי אופניים ולירידים ודאגתי שיראו אותי כל הזמן. פרסמתי בשני המגזינים האינטרנטיים יחד. לזה מצטרף, בצניעות אומר: שירות טוב, קשוב, אני לא נכנס לקטנות ופותר כל בעיה. “
מה בקוד ההתנהלות שלך עוזר להצלחה?
“אני יודע את התחום שלי על בוריו. אני מכיר את המנשא שלי לעומק. אני מכיר כל מתחרה אחר באמת לעתים טוב יותר מזה שמוכר אותו ואולי שם החוזק. כאשר מגיע אלי רוכב, אני יודע לענות על כל שאלה, כל מכשול וכל דבר.
גם העובדה שאני אוהב את זה. נהנה. למשל: פעם בשנה אני אוהב להגיע לישראמן לארבעה ימים. אני פוגש שם חברים מהענף ואנחנו מבלים ביחד מרביעי עד שבת. הקולגות חברים אחד של השני וכשהלחץ של הקהל יורד אנחנו שותים בירה, לוקחים הפסקה מהחיים, עוזרים אחד לשני. זה כיף. “
הרבה שחקנים קטנים מתחילים מאהבת האופניים, אבל לא מצליחים. למה?
“אני חושב שהעובדה שאין לי לחץ כספי על הראש, כמו לשחקן חדש שמייבא סחורה בסכום גדול וחייב למכור היא מאוד משמעותית. אנשים קונים סחורה בחצי מיליון שקלים וחייבים לממש ולהחזיר את ההשקעות. זה מאוד קשה ומלחיץ. העובדה ש”נשיאה טובה” היא עסק שצמח בצורה אורגנית תורמת לכך שהכל הרבה יותר נינוח. אני רגוע יותר: מי שלא יקנה היום יקנה בעוד כמה חודשים, הכל בסדר. לעומת זאת, מישהו שהביא קונטיינר יקר ומאוד לחוץ למכור- זה מקרין על כל מפגש שלו עם הלקוחות. אצלי, אם אתה לא רוצה או לא יכול לקנות היום: לא קרה כלום.
יש גם את המגמה הבסיסית מאחורי המוצרים שלי. אם נלך צעד אחורה: לפני 10 שנים אף אחד לא היה חייב מנשא לוו גרירה, אבל היום עם ריבוי האופניים החשמליים זה הכרחי. כמה אנשים מכניסים אופניים כבדים ויקרים כאלה לאוטו היקר שלהם? הרוב הבינו שאין ברירה, הם השקיעו באופניים כבר 40,000 -25,000 ש”ח, אז הם ישקיעו עוד כמה אלפים במנשא. במקום להכניס לאוטו משקלים כבדים, הם לא יסבלו מבוץ ולכלוך והם לא יקרעו את הריפודים. זה מה שהביא את זה למצב של עכשיו. “
איך אתה רואה את הסיטואציה הקשה בענף היום?
“כך אומרים האנשים, אבל זה מצבים עונתיים שמשתנים. קודם כל אנחנו כעת ביולי אוגוסט. נכון שמשנה שעברה רואים ירידה ומרגישים אותה, אבל זה יחזור, אולי לרמה של 2019 או קצת פחות. כנראה שהחזקים ישרדו, או אלה שיש להם מותגים טובים ושירות טוב ישרדו. גם בתחום שלי יש שינויים גדולים.
בסוף ינצח מי שיש לו מותג טוב, ויודע לטפל בלקוחות: צריך להדריך, לחזק את הלקוח ואת גאוות היחידה שלו. אני מרגיש שאנשים שיש להם אובלר מרגישים שיש להם את הכי טוב שאפשר לקנות, וזה חשוב.”
הצטרפו לניוזלטר שלנו פעם בשבוע:
איך המסחר האלקטרוני עובד?
“לא קונים הרבה מנשאים במסחר אלקטרוני. מצד אחד המחיר די גבוה, אבל מצד שני קונים היום גם מכוניות במסחר אלקטרוני. אני מניח שאם לאחיך יש מנשא של אובלר, מה הבעיה שלך לקנות באתר? הקרטון יגיע אליך הביתה מחר, והכל בסדר. אבל לדעתי אנשים זקוקים למוכר וזקוקים לקשר איתו: אולי איזה חולצה מתנה, כובע מתנה, הנחה קטנה…
גם אופני טרק אפשר לקנות באינטרנט עם מחיר קבוע באתר, והנחות המועדון סטנדרטיות, אבל עדיין אנשים רוצים להגיע לחנות לראות. אצלי באובלר יש הדרכת חובה. הפטנט ייחודי ומי שלא יקבל את ההדרכה לא ישתמש במוצר נכון ולכן חייבים את ההדרכה. “
מה האתגרים העיקריים?
“האתגר הוא מול המתחרים, להישאר למעלה, להיות מוביל. זה לא אתגר רק שלי, זה גם של אובלר עצמה ואני יחד איתם. האתגרים בישראל של משווק הם להכניס את המוצר לחנויות. שהן יחזיקו מלאי ויוכלו להסביר במקום ללקוח על המנשא שנמצא אצלם, לארוז לו ולשלוח אותו לדרכו. הם לא עושים את זה, כי אין להם כסף לרכוש ממך, כי החנות בגודל 20-30 מ’ ואין מקום. זה האתגר שלי: שהם יחזיקו את המוצרים אצלם ויבצעו פעולת מכירה מהירה. כי לקוח שרק שואל שאלה, בסוף יקנה במקום אחר. הוא לא יחכה עד שהם יתקשרו ליבואן, והיבואן ישלח להם, והדואר… זה יקח 6 ימים. ללקוח אין זמן. הוא רוצה שמרגע שהחליט, בסופ”ש הקרוב כבר יהיה להם מנשא שהחברים שלהם יראו. באים אלי אנשים מבאר שבע, קרית שמונה, ממרחקים אדירים כי הם רוצים את זה עכשיו. לא יכולים לחכות.
חנויות שמחזיקות את המלאי אצלן עושות חיל, מוכרות וממשיכות להזמין. ניכר ש”הגלגל” שם עובד. לעומתן חנויות שלא מחזיקות מלאי שואלות מדי פעם על המוצר, מדי פעם יש לקוח שקונה אצלן אבל הן יראו הרבה יותר מקרים בהם הלקוח רק שאל ונעלם. אין ברירה, צריך להחזיק מלאי ולאפשר קנייה מיידית.
כשעופר מגיע ליער, הוא משאיר חולצה הפתעה ללקוחות שלו על המנשא
מנשא לרכב- זה לא נראה גם לך מוצר יקר?
“בסה”כ גם אני צרכן וכן אני רואה את זה: המוצר יקר, נקודה. אני לא יכול לומר שהוא זול. אבל המנשאים האירופאיים יקרים. המתחרה השבדי יקר אף יותר. אבל זה לא נכון שהכל בידיו של היבואן כמו שלפעמים החברה חושבים. אפשר לפרוט את זה קצת: ההובלה יקרה, כולם יודעים את זה. בנוסף המדינה מגדירה את זה כאבזר תחבורה, כלומר יש על זה מס קנייה בנוסף למכסים אחרים וזה מייקר אותו בכמעט 20%. על זה אפשר להוסיף עוד מס אם הוא לא מיוצר באירופה (כמו טריפרוג שמיוצר בסין)- מכס של 8% בנוסף למע”מ ולמס הקנייה.
סיפור: הזמנתי בעבר פנסים כחלקי חילוף. מסתבר שבשביל להביא עשרה פנסים בשנה, צריך רשיון סחר של משרד התחבורה כמו שיש ליבואני חלקי חילוף. כדי לקבל את הרישיון צריך לעבור מבחן של 50 שאלות, ואת זה אחרי העברת אישורים: מי אתה, איפה אתה, אישור הרשות המקומית, מנהל מקצועי שיהיה לך, למצוא מעבדה שתקים “תיק מוצר” (שעולה כסף להכינו) ותאשר את הפנסים, המעבדה עולה כ 4000 ש”ח בשנה. אבל האבסורד שלהביא את המנשא בשלמותו- הפנסים מגיעים איתו, אז לא צריך שום בירוקרטיה.”
הצרכן הישראלי קשה?
דווקא לא. הלקוחות רובם מקסימים. יש אחד שאכזב אותי שכותב דברים לא טובים. אבל בסה”כ האנשים נהדרים וגם אם יש אי הבנה, פותרים. הכל אפשר לפתור. חשוב לי מאוד להוציא לקוחות כשגרירים מרוצים.
כתב וצילם: גיאחה
לרכישת מנשא לוו גרירה, מלאו פרטים ועופר יחזור אליכם:
