הפעם נכנסנו לכניסה יפהפיה אל דרך הפסלים- כביש נופי קטן ביער צרעה (בקצה העליה ל”יער הנשיא”) שהוא אוצר שמאות רוכבים מתעלמים ממנו בכל שבת!
אחד האזורים הכי נרכבים במדינת ישראל הוא איזור “המרובע”- אותו חיבור כבישים שיוצא מנחשון (או מתחבר אליו מלטרון), ממשיך לכיוון יער הנשיא, אל בית שמש, זכריה וחוזר חזרה ממסמיה על כביש 3. בתור אחד האזורים הכי חשובים לרכיבה עם כמות אדירה של רוכבים בכל שבת שווה להכיר את האזור הזה לעומק.
מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג’ין לויט וגיא חלמיש
חוץ מאותו מרובע יש במקום הרבה כניסות מעניינות ויפות שחובה להיכנס אליהן: בראשן הכניסות אל שני המנזרים, דיר ראפאת ובית ג’מאל (שגם בו יש פינה נוספת של הלוך חזור אל מורד הרכס המזרחי שרבים מדלגים עליה וחבל).
דיר ראפאת
היום נכיר כניסה מדהימה שפשוט חובה לעשות אותה. כשהיינו שם הבנו עד כמה לא ברור מדוע רבים מהרוכבים מתעלמים ממנה בכל שבת? מדובר בדרך הפסלים.
הכניסה הזו מצטרפת אל ההמלצה שלנו מהעבר במרובע להוסיף טוויסט משמעותי לרכיבה באזור עדולם ומי שימשיך בה לכיוון דיר ראפאת יוכל לדלג על המקטע הלא סימפטי של כביש 34 בין צומת שמשון לבית שמש.
זו דרך הנוף מדהימה, מיוערת ומקסימה היוצאת בדיוק מסופה של העליה ליער הנשיא (השם הרשמי של הצד הזה הוא יער צרעה).
אורכה של דרך הפסלים כ9 קילומטרים אבל רק חמישה מתוכם סלולים באספלט. היא נסללה על ידי קק”ל ולאורכה משובצים הפסלים שהופכים את הרכיבה הזו לתרבותית במיוחד.
תגלו שם גם מקום נפלא להביא את המשפחה לפיקניק או לטיול ביער, כולל לא מעט פינות חמד מאורגנות עם שולחנות.
לרכיבה הדרך מספקת חוויה מדהימה וכמו רוב דרכי הנוף שנמצאות בתוך היערות: היא מפותלת, מסתובבת עולה ויורדת בנתיב צר יחסית בתוך יער יפהפה.
המקום כל כך מקסים, ומייצר אווירה של חו”ל שלא האמנו שאנשים פשוט מדלגים על הכניסה לפה וחולפים על פניה כאילו לא הייתה שם בכל אותן פעמים בהם עברו בעליה של יער הנשיא!
אבל לא הכל מושלם: אומנם תקבלו פה תוספת של כעשרה קילומטר ברכיבה של הלוך חזור, תוספת שהיא מהיפות בארץ שתוכלו לקבל, אבל אין פה את החיבור שסוגר לופ בצורה מושלמת. חבל מאוד שקק”ל לא סגרה את הדרך הסלולה עד הקצה בצד השני של הרכס. מי שירצה לסגור כיווניות בלי הלוך חזור יצטרך לרכוב קצת בעפר עם אופני הכביש.
אנחנו יודעים כבר עד כמה רוכבי כביש מפחדים מקצת עפר לצמיגי 25-28 שלהם. האם גראן פונדו ערבה יצר שינוי ואנשים יתרגשו פחות מכך?
חיסרון נוסף נובע מהיותה של הדרך צרה יחסית ופחות מתאימה לדבוקות גדולות. אם אתם נכנסים עם קבוצה רכבו בטור אחד, ושמרו על הימין כיוון שיתכן שיגיעו רוכבים ממולכם שחוזרים בדיוק- וטווח הראייה בדרך המפותלת אינו רחוק.
אחרי שתרכבו קצת בקטע העפר תגיעו שוב למקטע סלול של דרך נוף בצד המערבי של הרכס. מדרך הנוף הזו אפשר להשקיף על אזור דיר רפת ממערב ויש בה עליה היפיפייה עם אבני שפה שמכניסות אווירה והיא מסתיימת באזור יער נוסף לקמפינג ופיקניקים. מה שמצחיק שאת הפנצ’ר היחיד ברכיבה חטפנו דווקא פה- על הדרך הסלולה ולא בדרך העפר המשובשת בהרבה…
הירידה חזרה לכביש שמוביל לדיר ראפאת סלולה בקיר ובו זווית תלולה במיוחד אבל הפעם נרד כלפי מטה. אם בא לכם קצת שיוף 4 ראשי תכנסו לפה מכיוון דרום… לא יהיה קל.
