אנו מביאים כלשונו את מכתבם של רונן ארגוב, רונן בידרמן, תום יצחקי ומרים בראון בהודאה על התפטרותם מהוועד המנהל של איגוד האופניים שנשלח ב-4.4.24. ביקשנו תגובה מיו”ר האיגוד דפנה לנג, אולם עד לרגע זה היא לא התקבלה. הפרשנות של גיא חלמיש בסוף הכתבה.
מכתב ההתפטרות
לכבוד יו”ר דפנה לנג, מנכ”ל ירדן גזית וחברי הדירקטוריון המכובד.
בעקבות ישיבות וועד אחרונות ופגישת מנהלי המועדונים מהיום הננו פונים אליכם במכתבנו זה, לאחר ששקלנו והתלבטנו קשות באשר לתרומתנו ותפקודינו בוועד המנהל. לפני כשנתיים מוננו על ידי בעלי המועדונים ברוב מוחלט ובציפייה רבה על מנת לקדם את פעילות
האיגוד כאשר בעיני המועדונים שבחרו בנו, היה דגש על חברי איגוד מתחומים שונים: תום כנציג הרוכבים , מרים כרוכבת עבר, רונן ורונן כהורים לרוכבים תחרותיים מזה שנים רבות, בנוסף חברי וועד עם יכולות שונות כגון גיוס תרומות, הבנה משפטית, ניהול עסקים בתחומים רלוונטיים הבנה בתחום הביטוח, ניהול תהליכים ועוד.
נבחרנו על מנת
לשפר מהותית את הבסיס לאיגוד ולטפל בטווח הקצר והמיידי במספר נושאים כשהראשיים שבהם:
- תחרויות – לוח תחרויות בכל הדיסיפלינות “קיום לוח מרוצים מקצועי”.
- שיפוט ומדידה – “שיפור והתמקצעות תחום שיפוט ומדידה”.
- נבחרות ישראל – “סדר, ניהול ובקרה מקצועית תוך עמידה במטרות שיוצבו”
וכמובן כפועל יוצא של ניהול האיגוד:
- הגדלת משתתפי חברי איגוד בדגש על גיל המטרה.
- עמידה ביעדי תקציב כולל עתידי.
- גיוס תרומות משמעותי מעבר לתרומה המשמעותית של מר סילבן אדמס.
- איתנות כלכלית עצמאית ללא תלות בתרומה המשמעותית של מר סילבן .
ונושאים רבים נוספים כפי שהחלטנו עליהם בתכנית האסטרטגית שנבנתה.
המטרות והיעדים לא טופלו בהצלחה מאז המינוי שלנו – כשנתיים
להלן מספר נקודות מהותיות להבהרה:
- כמקובל בארגונים כאשר תכנית אסטרטגית נבנית על ידי ההנהלה ומאושרת על ידי הדירקטוריון, אמון על היישום של התכנית המנכ”ל. בפועל אנחנו מוציאים כ- 200,000 ₪ למיקור חוץ בעניין זה, דבר שמתמסמס למרות התראותינו, התכנית האסטרטגית אינה
משתנה על אף אי הצלחתה, איננו עומדים ביעדים שהצבנו לעצמנו. - מינוי חבר וועד מנהל במקום חבר וועד מנהל שפרש התמסמס בניגוד לתקנון האיגוד.
- תחרויות דלות משתתפים, ואף דלות יותר מלפני מינויינו.
- מיעוט תחרויות ושוב ביטולי תחרויות או צימצומן.
- נבחרות ישראל מתדלדלות.
- אין אופק לנבחרות הנשים.
- רוכבים רבים, שנחשבו בעלי פוטנציאל בינלאומי וכעתודה טובה, פורשים ולא רואים את עתידם בענף האופניים עקב ההתנהלות המקצועית והניהולית של האיגוד בעיקר בשל חוסר אמון במערכת.
- תלונות רבות על תפקוד הנבחרות מצד הרוכבים והמועדונים שבחרו בנו.
- קבלת דגל אדום בוהק מבית הדין לספורט על התנהלות האיגוד, קצב איטי מאוד באימוץ ההמלצות ויצירת נהלים, גם אלה שאושרו היו בדקה ה,90- חסרים בצורה משמעותית ואושרו בלית ברירה מפאת אילוצי זמן.
- תהליך מוגנות שעל אף מסקנותיו הקיצוניות מתקבלת החלטה על ידי ההנהלה מבלי להתחשב בדעת הוועד המנהל – החלטה של שמרטף לנילון.
- טענות קשות של מועדונים שבחרו בנו וטוענים לאפליה ולקידום פרטני של רוכבים.
- טענות קשות של מועדונים שבחרו בנו וקיוו בהצלחת האירגון ורואים בו ככזה שלא מגשים ייעודו.
- חוסר שיוון בין דיספלנות הספורט השונות.
- ניגודי עניינים קיצונים בכל רחבי האיגוד.
- התנהלות לא מקצועית של מנכל האיגוד, כמנכ”ל של ארגון המנהל מחזור של כ 12 מיליון .₪
- מבט אופטימי ולא מציאותי של מצב האיגוד .
- עבודה מול הועד המנהל – כאשר יש צורך בקבלת החלטות קשות או לא נעימות אנו נחסמים בטענה ש”ההנהלה החליטה – הנושא לידיעתכם בלבד…”.
- וכמובן איך לא – פוליטיקה הרסנית בין המועדונים.
כל אלה למרות תקציבי ענק בעזרתו של הפילנטרופ היקר מר סילבן אדמס, השקעה מרובה של מרבית חברי ההנהלה והגדלה משמעותית של מצבת כח האדם באיגוד.
יש לומר את האמת ברוח הימים ולדעת לקחת אחריות אישית גם על כישלונות ולא רק על הצלחות. במבחן המציאות והעובדות נכשלנו!
התראנו הרבה ומזמן ובקול רם אך לצערנו תמיד היינו במיעוט בתקווה לשינוי שהתברר כאכזבה גדולה יותר!
ההנהלה לא עומדת ביעדים שהגדרנו עבורה!
באופן שבו הדברים מתנהלים הלכה למעשה לא ניתן לדעתנו לקדם את מטרות האיגוד והתכנית אסטרטגית בהובלה הנוכחית הן בוועד המנהל וחבריו והן בהנהלת האיגוד. אנו חוששים מאוד מעתיד איגוד האופניים בישראל, מיכולתו הכלכלית לעמוד כארגון עצמאי המייצר ספורטאים הישגיים ומעצים את ענף ספורט האופניים בישראל.
כמי שחיים ונושמים את הענף מדי יום ורוצים וחפצים ביקרו, אנו לא יכולים לעמוד מנגד ולהיות שותפים לדרך הנוכחית של הוועד המנהל והנהלת האיגוד. למרות האמור אנו מודים על האמון שניתן לנו על ידי המועדונים, ומתנצלים שכשלנו במבחן התוצאה. אנו כהורים של ספורטאים, וספורטאים תחרותיים בפעול ובעבר רואים ערך גדול בדוגמא אישית של התנהלות מקצועית, עמידה ביעדים והגעה לנקודה הגבוהה ביותר שניתן, וכפועל יוצא מזה לקיחת אחריות על הכישלונות על מנת ללמוד מהם ולהשתפר, לצערנו את המשנה הזו לא הצלחנו לקיים בניהול הנוכחי .
אי לכך לא נותרה לנו בריריה אלא להחזיר את המנדט שניתן לנו לחברי האיגוד.
נבקשכם למצוא מחליפים למורשי החתימה שבינינו בתוך 15 ימים. נבקשכם להפיץ מכתבנו זה לראשי המועדונים. מקווים לימים טובים ושקטים.
בכבוד רב,
רונן ארגוב, רונן בידרמן, תום יצחקי ומרים בראון.
העתק: וועדת ביקורת, רוו”ח, יועמ”ש, ראשי מועדונים
בייקפאנל בווצאפ:
פרשנות – מה שהיה הוא שיהיה / גיא חלמיש
אין שום הפתעה בדברים. אפשר לקרוא כתבה מקדימה על האסטרטגיה המוזכרת פה לפני שנה.
דומה שמה שהיה תמיד באיגוד האופניים (שהתיאור והשם הנכון שלו הוא הרבה יותר “איגוד הקבוצות”), מאז ומעולם הוא שיהיה. תמיד היו כמה נהנים עיקריים מהאיגוד הזה, בעיקר בעלי המשכורות בתוכו – וזה לא שהן איזה משהו ראוותני שמישהו אמור להתלהב ממנו, פשוט הם נהנים יותר מהלקוחות מקיומו של האיגוד. והלקוחות? תמיד עם תחושה של מוצר חסר, חלקי, בעייתי.
למה זה קורה? המון סיבות. ראשית כי ניהול עמותה ציבורית הוא דבר מאוד מורכב וכמעט בלתי אפשרי – הלקוחות מגוונים, האינטרסים רבים, ההתנגדויות תמיד יהיו לכל החלטה שלא תתקבל, ובעלי כח תמיד ירצו להסיטו לכיוונם. בניגוד לחברה פרטית ההצלחה היא דבר מאוד נזיל באיגוד שכזה. ההחלטות הן מאוד ערכיות ופחות כלכליות ולכן הן תמיד במוקד של ויכוח.
יש סיבות נוספות- תקצוב חסר, תקצוב צבוע (כזה שהמדינה מספקת לדברים ספציפיים בלבד בלי חופש להחליט לאן ילך), בעיות מבניות (ביטוחים למשל, תלות בחברות הביטוח מקטינה מאוד היום את כמות הספקים שיכולים לארגן תחרויות), שיתוף פעולה ברשויות, במועדונים, במשטרה, ועוד ועוד. הכל כל כך תקוע פה… וכמובן שתמיד יש גם קושי מול אנשים ספציפיים והחלטות שגויות, כמו בכל ארגון…
וזה לא שהגיעו לארגון הזה עוד אנשים טובים בעבר, עם קבלות, מוטיבציה ורצון טוב לבצע ולשנות, ואיכשהו כולם מתרסקים באיגוד האופניים. על בסיס הרבה שנים בענף האבחנה העיקרית שלי לגביו היא – שקשה מאוד להצליח שם. הנה עוד סיבוב: קבוצה של אנשים מוערכים, “מבפנים”, אכפתיים החליטה לשים את המפתחות ולהשתחרר מזה. אני צריך עוד לדבר עם אנשים ולברר את הרקע לאשורו, אבל בלי לדעת את העובדות, אם הייתם שואלים אותי איך זה ייגמר לפני שנכנסתם לתפקיד- הייתם שומעים ממני את מה שקרה לכם… זה היה בעבר, זה קרה כעת, ואפשר לשמור את המקרה הזה לארכיון – ככה זה ימשיך…
מזל שיש את הרכיבה עצמה. היא לא תלויה בכלום כמעט. אפשר פשוט לצאת ולרכוב. זה כיף לאללה!
תגובת האיגוד שהתקבלה מאוחר יותר
לטעמנו, ההתנהלות של האיגוד היתה איטית ושגויה. לאחר פרסום הכתבה המקורית, פנינו לקבלת תגובה גם ליו”ר האיגוד וגם למנכ”ל שהעדיף שהיו”ר תשיב. היו”ר לא השיבה לנו, ואין לנו מידע האם הם עדכנו את הדוברת בכלל. אז קיבלנו טענות מדוברת האיגוד שלא פנינו אליהם לתגובה (כלומר אליה), והיא מצאה את מי להאשים בהתנהלות לא תקינה: את בייקפאנל… לקח יום נוסף לנפק תגובה (בסוף יום פרסום הכתבה, יותר מ 24 שעות מפנייתנו אליהם, וכמעט יומיים מעת פרסום המכתב של המתפטרים), ואז הגיע הטקסט הבא, שלפרשנותינו אינו תגובה אמיתית, אלא פירוט הישגי האיגוד לראייתה של יו”ר האיגוד ללא התייחסות קונקרטית מספקת לדברים שעלו במכתב ההתפטרות. אם זה מעניין אתכם – זה פה: התגובה.
(* תמונת השער היא מישיבת עבר באיגוד- אין לה קשר לנושא הכתבה, והובאה כאילוסטרציה בלבד)
הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:
שתפו את זה, עם הכפתורים האלה פה למטה:
