אנחנו, הכותבים של הפאנלים, כותבים פה בהתנדבות מתוך אהבת תחום האופניים והרצון להתנסות בחוויות חדשות. הפעם בחרנו לייצר לנו התנסות מגניבה שחיכינו לה זמן רב: רכיבה בולודרום. איך זה היה? האם כדאי גם לכם לארגן כמה חברים להדרכה ראשונה והתנסות שם? המשיכו לקרוא!
בהשראתו של הפאנליסט, שופט האופניים המאמן ומומחה הולודרום שלנו ניר לוי, קיבלנו הזדמנות לשחק בצעצוע של אדמס בהדר יוסף בתל אביב. ניר הוא מאמן מסלול מוסמך ומאמן בולודרום פעמיים בשבוע, והוא הדריך אותנו לשעתיים של כניסה לחוויה החדשה. הקמנו קבוצת ווטסאפ לחבר’ה שיכלו לבוא, באתר הייעודי שכרנו את האופניים ליום האירוע, והזמן עובר, הרגע הגיע!
חווית המקום בכללי משדרת דבר אחד – ספורט. עם חיפוש החנייה כבר מרגישים את אווירת הספורט שהמקום משדר – בסמוך לאיצטדיון מגרשי טניס, קבוצות כושר מתאמנות על הדשא שמסביב ומסלול ריצה שמקיף את האיצטדיון, ילדים שמגיעים וחוזרים מאימוני קבוצה במקום. אתה רק מחנה את הרכב וכבר מרגיש שבא לך איזה שייק בריאות ספירולינה וקייל על בסיס מאצ’ה וחלב שקדים אורגנים.
נכנסים למקום, האימונים של קבוצת נוער לאופניים על המסלול, ואיזו קבוצת מתאמנות במשטח האתלטיקה המרכזי בתוך ה”אולם” עומדים להסתיים. במסדרון התת קרקעי שמוביל לזירה אוספים את אופני המסלול של Merida – רוזן ומינץ יבואנית מרידה זכתה במכרז לציוד במקום ויש לה גם חנות מוצרי פרימיום ליד. לניר יש אופניים פרטיים מגרים של Dolan – חברה בריטית.
מארגנים את האופניים מההשכרה
הדבר הראשון שעושים הוא לכוון את גובה האוכף, בכל השאר לא נוגעים. האופניים מצוידים כבר בפדלים לקליטים של שימנו, כך שאם יש לכם אחרים תצטרכו להחליף גם את הפדלים באופני המסלול, רק לוודא שהקליטים שלכם בנעליים תקינים ויתפסו היטב. ניר מסביר לנו שלמסלול נכנסים רק אופני מסלול יעודיים, שלא ראו שום שביל או כביש מחוץ לגבולות המסלול – הסיבה העיקרית היא שבמסלול הכל קורה בהדרגה. אין עצירה פתאומית או שינוי מהירות קיצוני שיכול לסכן את הרוכבים הסובבים אותנו ולכן אין לאופניים מעצורים והילוכים. גיאומטרית השלדה גם היא שונה כשה-BB גבוה יותר על מנת שהפדל לא יגע במשטח באיזורי השיפוע. עוד סיבה היא שמירה על סטריליות של המסלול מלכלוכים שהצמיגים אוספים ברכיבה שם בחוץ – בוץ, אבק, אבנים וכו’. אפשר לרכוב עם צמיגי כביש ויש גם צמיגים יעודיים אסימטריים לולודרום, עם חספוס שמייצר יותר אחיזה בצד שנוגע במסלול.
פעם ראשונה על אופני מסלול
פיקסי – אופני המסלול, פה הדבר החדש הראשון עבורנו. בהתחלה זה קצת מוזר… אבל אחרי שתי דקות מתרגלים לעליה על אופניים ללא פריילוף (מנגנון המאפשר סיבוב חופשי של הפדלים לאחור), ועצירה בכח הרגליים גם כן. כשמסתכלים לראשונה על יצור הכלאיים המוזר הזה – אופני כביש בלי Hoods והילוכים עולה המחשבה “אתה עוד שניה מתרסק כי שכחת שאין פריילוף וברקסים אז ברגע שתפסיק לפדל ינעל לך האחורי ותגיד שלום לאחות היפה בסורוקה”, אבל שוב מגיע ניר עם הסבריו הנפלאים ומרגיע: הסיבה לפיקסד גיר (או פיקסי) היא שכך נוצרת תנועה תמידית בולודרום. אין מצב שמישהו מפסיק לפדל ומרסק דבוקה של 20 איש – אתה תמיד יודע שמי שלפניך לא יכול להפסיק לפדל או לנעול את הברקסים.
רכיבה בולודרום: אי אפשר להפסיק לפדל
רצועות וסימונים על המסלול
הסבר אחרון על המסלול לפני שנכנסים – אורך ההקפה הוא 250 מטר ובכל 10 מ’ יש סימון על הפרקט. המסלול מורכב משלושה אזורים – מיסעת הבטון המוחלק והמפולס היא אזור הביטחון, ללא כל שיפוע. רצועת העץ “קוט ד’אזור” (החוף הכחול לחובבי הצרפתית) שמגשרת בין הבטון למסלול בשיפוע קבוע של 13°, ומשם עולים למסלול הפרקט עצמו. בפרקט הישורות בזווית של 13 מעלות ובפניות -45°. לאורך המסלול שלושה קווים: הקו השחור הוא קו המדידה לפיו נמדד האורך הרשמי של המסלול. הקו האדום נקרא sprinter’s line והכחול הוא ה- Stayer’s line.
מתחילים להרגיש את האופניים ואת ההקפה על רצפת הבטון, וניר מתרגל איתנו רכיבה בטור על אופני פיקסי. כל מי שרוכב כביש יודע את החשיבות של רכיבה בטור ובטח חושב לעצמו “מה הביג דיל, אז רוכבים בטור”, אך אל נא תשכח ידידי הכבישון כי כאן אסור להפסיק לפדל. אם התקרבת לחברך – תצטרך לצאת מהנתיב (ולהמשיך לפדל) כדי למנוע התנגשות.
אין מצב שאנחנו רוכבים על שיפוע בסיבוב
אז רוכבים לנו בסבבה, מקיפים הקפות ועושים פוזות לעדשה של מקס, אבל בכל הזמן הזה אותה מחשבת אימים מנקרת במוחות של כולנו: “אין מצב בעולם שאני עולה על הקיר הזה, בגובה 4 מ’ בשיפוע של 45°. פשוט אין מצב”. אבל ניר בשלו, מרגיע, ומשחק איתנו על המסלול. לאט לאט ניר מתחיל לצאת מגבולות הבטון הבטוח ומעלה אותנו בשלבים לקוט ד’אזור ומשם לקו השחור האדום הכחול ובסוף גם לגדר שתוחמת את יציעי הקהל. בהתחלה מדלגים בין המסלולים בישורות בלבד ויורדים לקוט ד’אזור או לבטון כשמגיעים לפניות. עם כל הקפה, הביטחון על הפיקסי נבנה ודבר אחד מורגש מאד בא לידי ביטוי וזה איכות הבנייה והתפרים בין שלושת חלקי המסלול: מדהים להרגיש איך האופניים פשוט גולשים בין שיפועים שונים בלי שום קפיצה או מדרגה.
יש מצב שאנחנו רוכבים על שיפוע בסיבוב
אחרי מספר הקפות ניר זורק אותנו למים העמוקים, הרחק מהחוף הכחול, ומתחיל להעלות אותנו על הפרקט בסיבובים. לפי ניר לא כל רוכב “זוכה” לעלות לסיבובים בשיעור הראשון – זה מצריך הבנה נכונה כיצד לרכב על המסלול אחד אחרי השני עם אופני פיקסי ושליטה מספקת. הדגש העיקרי שאנחנו מקבלים הוא להמשיך לפדל באותו הקצב כמו במישור, רק עם דגש הרבה יותר גדול על עוצמת הלחיצה על הפדלים. הלחיצה עצמה מצמידה את האופניים לפרקט ומאפשרת להמשיך לרכב ביציבות בסיבוב.
מתחילים בסיבוב ראשון “מלא” בין הקו השחור לקו האדום. מגיעים ונותנים לחיצה על הפדלים – עברנו את זה! ברגע שמבינים את העיקרון – מתחיל הכיף האמיתי. ניר מרביץ איתנו עוד כמה סיבובים עם עליות וירידות במישורים, אך תמיד שומר שנחזור להיות יחסית נמוכים בסיבוב. כשעלינו בפעם הראשונה לסיבוב על הפס הכחול, בעיקר הבטנו קדימה והתעלמנו מהשיפוע והגובה שמשמאלנו.
ממשיכים עם מספר תרגילים כמו חילופים וספרינט, בשביל ליישם את כל מה שלמדנו בערב הזה. תרגול חילופים מלמד אותך איך להתנהג נכון בטור של רוכבים, דרפטינג ועבודה משותפת, עקיפות, עליות וירידות על המסלול תוך כדי תנועה והתמצאות על המסלול. קרה לא פעם שהגדרנו שכל רוכב מוביל כ-2 הקפות ואז יורד ואנשים חתכו לפני בעיקר כי קשה להתמצא על ההקפה שהיא סימטרית לחלוטין (טיפ: שימו לב לקוי המרחק שמסומנים ע”ג הפרקט). רכיבת הספרינט התבצעה בזוגות (מדריך ותלמיד)למרחק קצר של 3 הקפות, אבל יש גם תחרויות סבולת של 120 הקפות בתחרויות הפלוטון.
לפני הסיכום נתלונן קצת
לצערנו לא ניתן לבוא לולודרום לאימון “ספונטני”, להבדיל מאימוני קריטריום, אלא יש לקבוע מראש עם מאמן ולשריין “סלוט” כדי למנוע התנגשות עם קבוצות המתאמנות במקום. לכן יש יתרון מובהק לקבוצות שסוגרות להן את המסלול לאימון סטרילי בן שעתיים על פני יחידים שרוצים לבוא להתאמן. רוכבים יחידים יכולים בתיאום להיכנס לאימוני הקבוצות הקבועות. מאחר ועלויות ההקמה של הדבר הזה ענקיות, לא צפויים להיבנות עוד מרכזים דומים ברחבי הארץ ולכן המתחם מאלץ את כל מי שרוצה להתאמן בולודרום להגיע לת”א, שאמנם נחשבת למרכז הארץ אך ההגעה אליה בעייתית במשך רוב ימות השבוע. נציין לטובה כי מיקום הולודרום עצמו בצפון העיר מצוין, במרחק רכיבה/ נסיעה מרכבת ת”א אוניברסיטה ובעל חנייה בשפע (לפחות בשעות הערב) ופאב קרוב להשלמת קלוריות אחרי אימון.
אה, ובחורף – למרות שיוג’ין פה בהופעת דוגמן בקצר, קפוא שם. תבואו לבושים.
כיצד לא מומלץ להתלבש לולודרום, אילוסטרציה
רכיבה בולודרום: סיכום חוויה
הולודרום הזה זאת חתיכת חוויה מגניבה. קודם כל קשה שלא להרגיש בחו”ל כשנכנסים לאולם עם היציעים ודגלי המדינות שהיו בתחרות הבינ”ל לפני כמה חודשים. נהננו מאוד לבוא וללמוד על צורת רכיבה מעט שונה ממה שאנו מכירים וחווים באופן די יומיומי וקבוע במשך שנים. ההדרכה של ניר שאומנם הוא פאנליסט ואחד משלנו, אך הוא גם מאמן מוסמך במתקן שסיפק חווית הדרכה מקצועית, מדויקת ונעימה ויש לנו הרגשה שכך הוא נוהג עם כל מאומניו, חברים וזרים כאחד.
מעבר לכך שזהו אימון משלים מעולה לכל רוכב באשר הוא, יש כאן גם ערך מוסף שמתפתח לנו דור שמתאמן ומתמחה על אופני מסלול, ויכול להגיע גם לתחרויות בינ”ל בעתיד או בהווה ועתיד הייצוג הבינלאומי שלנו נהיה בהיר יותר.
מאת: גיא חלמיש
