יצאנו לבחון את הגרסה המחודשת של שוואלבה וויקד וויל, צמיג הדאון קאנטרי לכל אותם הרוכבים שהחליטו שנמאס להם לספור גרמים אבל גם לא בא להם על אופניים ששוקלים מעל 11,500 גרם.
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של BIKEPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
בקיץ האחרון עברתי לצמיגים רחבים (“2.6 ו-“2.4) כדי לשפר את מצב האחיזה בשטח המדורדר של ישראל. אמרתי לעצמי שבחורף אחזור לצמיגים צרים יותר (“2.3 ו-“2.25) כי “בחורף יש מלא אחיזה ואז אוכל להנות מגלגול מהיר יותר”. בפועל כל כך התרגלתי לתחושה של הצמיגים הרחבים שתוך 2 רכיבות מיציתי את הצרים ונשבעתי “מהיום, מינימום צמיג ברוחב “2.4”. לשמחתי קיבלתי מאופנועית את ה-Wicked Will החדשים של שוואלבה, שמיועדים לסגור את הפער בין צמיגי ה-XC המהירים שלהם לצמיגים היותר אגרסיביים בליין.
Schwalbe Wicked Will 29″x2.4
- מידות: 29×2.4, 29×2.6
- מידת רכות: מהיר ואוחז (פס כחול)
- קייסינג: 4 דרגות הגנה שונות
- משקל: 860 גרם
- טיובלס?: כן
- מחיר: 389 ש”ח
- לרשימת חנויות מורשות
שוואלבה מגדירים את וויל השובב כבן הלוויה המושלם לרוב המוחלט של הרוכבים בארץ, והוא אינו מכוון לרוכבים התחרותיים. המבנה והמשקל שלו מתאימים בול למי שמעוניין לרכוב בכיף בסינגלים, אינו מוטרד במיוחד מתוצאות בסטרבה ומחפש מקסימום כיף מהשביל. הוא מספיק אוחז כדי להתאים לרוב סוגי השטח בארץ, אבל גם בעל מהירות גלגול כדי שלא תרגישו תקועים במקום.
שוואלבה פיתחו את הצמיג ביחד עם רוכבת ה-XCO האולימפית אמילי באטי, שמתחרה על מסלולי ה-XC הקשוחים בעולם. כאשר יש מסלול קשוח במיוחד, בו חשובה האחיזה יותר ממהירות הגלגול זה הצמיג שבו באטי ובנות קבוצתה בחרו.
מה קרה לשוואלבה?
למי שזוכר, עד לא מזמן צמיגי שוואלבה היו שם נרדף לנייר אפייה. כיאה למוצר גרמני מהודק שתוכנן על השבילים המלוקקים של גרמניה, הצמיגים היו נורא דקים ולא התאימו לתנאים היבשים והקוצניים של ארץ ישראל. הצמיגים היו מתפנצ’רים על ימין ועל שמאל ומבחינתי היו פסולים לחלוטין, למרות משקל קל ומבנה קוביות טוב. אבל בשלהי 2017 קרה מהפך, כנראה שהמהנדס (האנס או ניק או ראלף) הגיע לביקור בארץ הקודש, הבין שצריך לתת איזה הגנה פה ושם נגד קוצים והופ! שוואלבה נהיו צמיגים מעולים לרוכב הישראלי. הדגמים החדשים הגיעו עמידים יותר ועם אפשרויות בחירה מרובות לגבי איפיון הצמיג.
ואולי יותר מדי אפשרויות בחירה. מלבד מבנה הקוביות המשתנה מדגם לדגם, אפשר לבחור: רוחב הצמיג, שליטה על מידת רכות הגומי ואת רמת הקייסינג (הגנה) שיש לכל צמיג. השתדלתי לפשט את העניין כמה שיותר:
רכות:
- אדום (Addix Speed) – הכי קשיח. מאפשר גלגול יותר מהיר (שוב, ללא קשר למבנה הקוביות).
- כחול (Addix Speed Grip) – מידת אמצע. אפשר גלגול יחסית מהיר אך גם אוחז במידה.
- כתום (Addix Soft) – רך. יהיה יותר “דביק” לקרקע ויתגלגל פחות מהר.
- סגול (Addix Super Soft) – אולטרה רך. מאד דביק, מאד אוחז, לא מתגלגל מהר. מתאים במיוחד לרכיבות בבוץ חלקלק. נשחק הכי מהר.
קייסינג:
- Performance – שתי שכבות הגנה בהיקף הצמיג.
- Super Race – שתי שכבות הגנה בחלק העליון של הצמיג, ושלוש שכבות הגנה בדפנות, כדי להוריד במשקל. ישנה שכבת הגנה קלילה נוספת החלקו העליון (הכחול בתמונה).
- Super Ground– שלוש שכבות הגנה במעטפת הצמיג, כולל שכבת הגנה נוספת בשם “עור נחש” (צהוב בתמונה). אפשר גלגול יחסית מהיר אך גם אוחז במידה.
- Super Trail– מבנה דומה ל-super ground, אך כולל שכבת הגנה נוספת באזור הממשק עם החישוק (ירוק בתמונה).
לא כל צמיג מגיע עם כל האפשרויות של רכות והגנה. צמיגי ה-XC התחרותיים לא יגיעו עם פס סגול או שכבות הגנה כבדות. אכן, מאד מתיש ומבלבל. את זוג צמיגי המבחן שלנו לקחתי בתצורה האופטימלית בעיניי לרוכב הסינגלים הישראלי: רמת רכות בינונית (כחולה), עם קייסינג בינוני (ground) השוקלת 860 ג’.
רגע לפני שעולים על השביל
מעלים את האופניים על סטנד אופניים בשביל להתקין את הצמיגים. קפצתי למורן מ”סלע בייק” לאסוף את הצמיגים ולעשות לו קצת בלגן בסדנה. הצמיגים עלו על גלגלי הפייבר שלי בלי בעיות מיוחדות ותפסו טיובלס כמצופה.
במבט ראשוני על מבנה הקוביות אני נהיה סקפטי לגבי יכולות הגלגול של האופניים האלה. “מבנה כזה אמור להיות מהיר וגם אוחז?” יש פה קוביות שמנמנות ומרווחות אחת מהשניה, מבנה קלאסי של צמיג שאוהב לאחוז את הקרקע ולא לשחרר. במבט מעמיק יותר רואים שהחלק הקדמי בקוביות המרכזיות אינו אנכי אלא אלכסוני והסידור של הקוביות יוצר V קטנטן, שעוזר לצמיג להתגלגל יותר מהר בשטח. בכל קובייה ישנו שסע שנועד לשפר את האחיזה שלה בסלע, ממש כמו שבחנו במבחן הצמיגים התחרותיים שלהם.
סטאפ נכון של צמיגים יהיה בנוי מצמיג קדמי בעל יכולת אחיזה גדולה יותר, מאחר והוא מתקל ראשון את המכשולים שבשטח. הצמיג האחורי יהיה מהיר יותר, מאחר והכח אותו אנו משקיעים ברגליים מועבר לגלגל האחורי. אבל במקרה הזה “הסתפקתי” במבנה זהה ל-2 הגלגלים בגלל ההבטחות של שוואלבה למהיר ואוחז.
עולים על השביל
את הצמיגים בחנתי בתקופת החורף, שזה אומר בעיקר אחיזת קרקע פנומנלית, אבל גם בוץ וסלעים חלקים. לא משנה לאן כיוונתי אותם, הרגשתי מחובר לקרקע. יש להם אחיזה מעולה בכל כיוון, בין אם זה בעליה, ירידה או בסיבוב. הם הקנו לי תחושת ביטחון טובה ברוב תנאי השטח: כרמל, אלון הגליל ועוד, למעט מדבר. יצא לי לעבור עליהם על כמה סלעים חלקים אחרי הגשמים והאחיזה ותחושת הביטחון היו ונשארו כאילו רכבתי על סלע יבש (אני עוד ירדתי מצמיגים רחבים יותר אליהם). את הצמיג האחורי בחנתי עם פנימית מיוחדת של שוואלבה, שנותרה בריאה ושלמה במשך כל תקופת המבחן – עדות לשכבות ההגנה של רמת ה-super ground.
הם לא הצמיגים הכי מהירים שניסיתי, ומהירות הגלגול שלהם טובה, אם כי לא הייתי מנסה לצאת עליהם לספרינטים ולצפות לזינוקים מרשימים. זאת בזכות סידור קוביות המותאם יותר לאחיזה ומשקל לא קל של 860 ג’. אם הייתי מחפש צמיגים ל-XC טהור כנראה שהייתי מסתכל על הרייסינג ראלף ודומיו.
סיכום
מה אני אגיד לכם, וויל הזה באמת שובב. מצד אחד מדובר פה בצמיג ברמה גבוהה מאד, שהייתי ממליץ בחום ל-90% מרוכבי השטח האנאלוגיים שעוד נשארו בארץ, ואולי גם לרוכבי XC בגרסת המיגון הקלה יותר שלו. בעיניי הוא יושב בול במשבצת של אופניים קצרי מהלך לא תחרותיים – גלגול טוב ואחיזה מעולה.
מצד שני, המחיר נושק ל-400 ש”ח. כאשר ישנן חלופות דומות, מיצרנים מתחרים, במחירים נוחים יותר, קשה לי להאמין שזה יהיה הצמיג הפופולרי הבא בישראל, וחבל. מה שבטוח – מי שיבחר להוציא עליו את הזוזים יהיה מרוצה מאד.
מאת: יואב גריבי
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה:
