סיפור טרנספיר שלנו החל אי שם בקיץ 2015 במהלך הטראנס אלפ שטח (Transalp) , שם יצא לנו לפגוש מספר רוכבים שעשו את מרתון אופני ההרים Transpyr ומהם שמענו על האירוע ובעיקר כמה קשה ומאתגר הוא. זכור לי שדורון נדלק מהר מאוד ואמר לי שחייבים לעשות זאת, אני קצת חששתי מהאירוע ואיכשהו ניסיתי לצנן את התלהבותו.
מאת: שי שבתאי
מי אנחנו?
דורון בן 53 נשוי + 3 מתגורר בקרית טבעון מנהל מפעל ממתקים של שטראוס. אני צעיר מדורון בחצי שנה, נשוי + 3 מתגורר בקרית ביאליק, רו”ח במקצועי עובד בבנק מזרחי. אנחנו מכירים אחד את השני כ- 30 שנה, רוכבים מעל 20 שנה. תחביבים משותפים: אופניים, שחייה ובישול בירה!
“צוות מתנות”: שי ודורון
בקיץ 2017 היינו בתחרות בצפון יוון בשם Bike odyssey- תחרות רב יומית (8 ימים) בה חוצים את רכס הפינדוס. ביוון פגשנו צמד רוכבים בריטים בני גילנו שגם הם עשו את הטרנספיר (Transpyr) וגם מהם שמענו כמה האירוע קשה ואתגרי עם מזג אוויר הפכפך, בוצי ועם הרבה שעות על האוכף כל יום. בשלב הזה חשבתי שדורון ירד מהרעיון אך מסתבר שטעיתי בגדול והבנתי שאין לי יותר אפשרות להתחמק ובשנה הבאה אנחנו שם.
אני חייב להודות שכזוג שרוכב בשוטף די הרבה (וגם שוחים קצת, שנינו אוהבים לשחות בים חורף/קיץ) לא התאמנו לקראת האירוע עם תוכנית אימונים מסודרת אלא פשוט המשכנו לעשות את מה שאנחנו כל כך אוהבים לעשות וזה לרכוב, לפעמים יחד לפעמים בנפרד, לפעמים באירועים כמו צ’ימיצ’ורי צפוני/דרומי, שדהבומניה, גלילומניה, שביל ישראל דרומי ממצפה רמון לאילת, סמרתון אפיק כמובן (דורון עשה את כולם\ אני רק 4 ) וכיו”ב.
טרנספיר – יום וחצי להתארגן
מרוץ טרנספיר (טרנס פירנאים) הוא מרתון אופני הרים רב יומי שנערך בתחילת יוני השנה. נחתנו ביום שישי בברצלונה והמארגנים אספו אותנו משדה התעופה יחד עם עוד שלושה רוכבים זרים, שני נמיבים ובריטי חביבים למדי, שבהמשך התחרות גילינו ששלושתם גם רוכבים מצוין. משדה התעופה נסענו לרוזס (Roses), עיירת נופש מקסימה לחוף הים התיכון כ -170 ק”מ צפונית לברצלונה.
התחרות מתחילה ביום ראשון כך שהיה לנו יום וחצי להתארגנויות הכוללות קבלת חדר במלון, הרכבת האופניים, רישום וקבלת ערכות משתתף וגם מספר רכיבות רגועות בגבעות המקיפות את העיירה. הוספנו שילוב של שחייה במפרצונים המדהימים אליהם ניתן להגיע בסירה או ברגל ובמקרה שלנו באופניים.
טרנספיר – המספרים והאופי
הטראנס פירנאים מתגלגל מנקודה לנקודה. הרוכבים מוזנקים בשעה 8:00 בבוקר ורוכבים ליעד הבא והמארגנים דואגים להעברת הציוד האישי לנקודה הבאה. המטרה הסופית היא חציית רכס הפירנאים מהים התיכון עד האוקיינוס האטלנטי במשך 7 ימים, סה”כ כ- 780 ק”מ וכ- 20 א’ מ’ טיפוס (ממוצע יומי של כ- 110 ק”מ ו 2700 מ’ טיפוס).
השנה זו הפעם התשיעית שטראנספיר מתקיים והשתתפו בה כ- 400 רוכבים מ -38 מדינות שונות. הקונספט של טרנס פירנאים קצת שונה מתחרויות רב יומיות שהכרנו עד עתה: בכל שלב יש כ- 2 קטעי מדידת זמן באורך מצטבר של כ 30-40 ק”מ שבהם נקבע למעשה המיקום בתחרות, כלומר לא כל המרחק מהזינוק לסיום הוא תחרותי. בכל שלב יש 3 תחנות מזון, אחת מהן כוללת ארוחה חמה. לרוב התחנות ממוקמות מחוץ לקטעי מדידת הזמנים דבר שמאפשר גם לאכול בנינוחות וגם להתאושש קצת. אני חייב לציין שהופתעתי ממש לטובה מהרמה של האוכל והגיוון שלו ובכלל מכל רמת הארגון של האירוע.
השגרה היומית לפני הרכיבה
מתעוררים לטרנספיר כל יום בשש בבוקר, מוודאים שכל הציוד הנדרש לרכיבה נמצא, מורידים את התיקים הגדולים ללובי המלון כדי שהמארגנים יעבירו אותם לנקודה הבאה ויורדים לארוחת בוקר. בהתחלה עוד הכנו לעצמנו סנדויצ’ים כדי לקחת איתנו לרכיבה, אך לאחר יומיים הבנו שזה ממש מיותר לאור הגיוון והשפע בתחנות המזון. אחרי ארוחת הבוקר חוזרים להתארגנויות אחרונות בחדר,עוברים שוב על המסלול, מוודאים שהעלנו את המסלול הנכון ל GPS ויורדים לאסוף את האופניים, מוודאים שהכל תקין, משמנים שרשראות ומתגלגלים לעבר לקו הזינוק.
לפני הכניסה למתחם הזינוק המארגנים מוודאים שלכל צוות יש את הציוד החובה הכולל בין היתר טלפון עם מספרי חירום, שמיכה תרמית, פנס ו- GPS. קצת דברי הסבר של המארגנים קודם בספרדית ואח”כ באנגלית, קצת מוזיקה דרמטית כדי להעצים את החוויה (דורון כמעט בכה כל פעם שהשמיעו את המוזיקה…) ובשעה 8:00 מוזנקים. את היום הכי קצר סיימנו ב- 16:00 ואת הארוך ביותר סיימנו ב 19:00.
השגרה היומית אחרי הרכיבה
דבר ראשון שוטפים את האופנים מכמויות הבוץ הרבות, ואם יש צורך מוסרים את האופניים למכונאים (שנינו הזדקקנו לכך, לדורון הלכה הקסטה האחורית ולי הייתה בעיה עם הנעילה של הבולם). מקבלים חדרים (הציוד כבר ממתין לנו בלובי של המלון), מקלחות ויורדים ל Pasta party. האוכל לא רע בכלל ושנינו אוכלים פשוט כמויות בלתי נתפסות, אחרי הארוחה מסתובבים קצת בעיירה, מחפשים עוד משהו לנשנש, לשתות קצת בירה וחזרה לחדר.
בחדר עוברים על פרופיל הרכיבה וקוראים את התיאור המילולי של המסלול, מקללים את הספרדים על היום שהיה ועל היום שיהיה (אמרנו שמאז גירוש ספרד היהודים לא סבלו כך בספרד). אחרי שגמרנו לקלל את הספרדים מכינים ציודים למחר ונזרקים לישון די מוקדם (מרוב עייפות לא היה לנו כוח לראות את משחקי המונדיאל).
הפירנאים הם חגיגה של ממש לאוהבי טבע
כפרים ציורים, פסגות הרים מושלגות, נהרות ברוחב של עשרות מטרים, מפלים ויערות עד. הרכיבה היא עם מכשיר ניווט, אין סימון של המסלול בשטח. בגדול הסתדרנו לא רע בכלל עם הניווט למעט מקומות בהם המפות לא היו מפורטות דיין דבר שדרש מאיתנו יתר תשומת לב. הקושי העיקרי מבחינתי היה השעות המרובות על האופניים שנעו בין 8 ל- 11 שעות ליום.
תנאי השטח מגוונים למדי ומשתנים לעיתים תכופות במהלך היום בין דרכי עפר נוחות, לקטעי הליכה, עליות בשיפועים מטורפים, ירידות טכניות, דרכים בוציות וירידות מהירות, כתוצאה מכך מהירות הרכיבה הממוצעת אינה גבוהה. מבחינת מזג אוויר שיחק לנו המזל במשך רוב ימי טרנספיר: היה די נעים וללא גשם, למעט בירידות מהפסגות הגבוהות שם היה די קר ונאלצנו ללבוש מעילים (בעליות משום מה לא היה לי קר…) וכן בימים השישי והשביעי של התחרות שהיו גשומים וערפיליים למדי.
מסיימים טרנספיר
את התחרות סיימנו ביום שבת בהונדריבייה (Hondarribia) עיר השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי בחבל הבסקים על הגבול בין ספרד וצרפת. טקס הסיום התקיים במתחם במרינה בעיר וכלל הטבעת חותמת פינישר על החולצות, פודיומים, צילומים, בירות ודגים על האש. כל אחד מאיתנו טרף כמות רצינית של דגים ושתה איזה 2 ליטר בירה (עד כדי כך שפספסנו את הצילום הקבוצתי של כל הרוכבים המסיימים). נשארנו את הלילה בהונדריבייה ולמחרת בבוקר נסענו לברצלונה, נסיעה של כ- 7 שעות (הסעה מאורגנת ע”י מארגני התחרות כולל את האופניים (בתוספת תשלום של 90 אירו לאדם).
מבלים קצת בברצלונה ולמחרת בצהריים טיסה חזרה הביתה, במהלך הטיסה אני מתחיל להרגיש שמשהו לא בסדר איתי, לא הצלחתי להירדם בטיסה (לא אופייני לי). בארץ אני כבר מרגיש ממש על הפנים, הגעתי הביתה עם חום די גבוה, נזרק למיטה לשלושה ימים… מזל שאחרי התחרות.
טרנספיר- סיכום:
מדובר בתחרות אתגרית מאוד הדורשת יכולות פיסיות ומנטליות גבוהות. מבחינתנו הכי קשה שעשינו עד עתה, דבר שאושר גם ע”י מספר רוכבים בוגרי Cape Epic בדרום אפריקה שפגשנו במהלך התחרות.
הערכת עלויות: דמי הרשמה לתחרות- 795 אירו, מלונות- כ500 אירו,טיסה 400$, הטסת אופניים- 140$, הסעות מהשדה וחזרה כ- 150 אירו. סה”כ סביב כ 10,000 ש”ח לאדם. מצ”ב קישור.
האירוע הבא כבר מתבשל והולך להיות רגוע יותר.
