סיכום סמרתון 2018: סטייג’ אחרון ועמו תובנות ושאלות

שרון שחר25 בפברואר 2018

לילה סוער, שיטפונות, שינוי מסלול סמרתון ברגע האחרון, שמש וגן משחקים היו הרקע לסטייג’ השלישי והגארנד פינאלה של הסמרתון. זה גם השלב לסיכומים ולשאר התובנות על המהדורה הרביעית של הסמרתון.

הסטייג’ השלישי – גראנד פינאלה

מה בתפריט: מסלול מעגלי מתמנע, 54 ק”מ על פי הגרמין שלי, כ-850 מ’ טיפוס מצטבר, 25% סינגלים

אחרי עוד לילה גשום וסוער, קמנו בבוקר ליום שימשי, אבל עם הבשורה כי מועד ההזנקה נדחה בשעה וחצי בשל השיטפונות שגרמו לנזקים לחלקו הדרומי של המסלול. צוות הסמרתון עבר בשקידה על שינויים קלים וסימון מחדש והסטייג’ יצא לדרך עם הבטחה למסלול באורך דומה.

כך יצאנו במגמת עליה מפארק תמנע אל אתר נימרה, בכיוון הפוך לסיום הסטייג׳ השני. חימום כואב לעליה של היום, שהגיע די מהר אחר כך ולאחר מקטע כביש קצרצר להסדרת נשימה. העליה המדוברת ידועה בשמה העממי הטיפוס להר חכליל, ובלקסיקון שרון כתלולה, בינונית וכואבת. היא סומנה גם כקטע היומי של מלך/מלכת ההר, וזיכתה את נועם רזנצוויג בתואר הנכסף.

מקטע מלך/מלכת ההרים היומי

עם סיום המקטע, ירידה תלולה וחיבור לדרכים חדשות עבור הסמרתון, דרך קניון הפסלים. קטע שמזכה אותנו בנופים מרהיבים וזרימה (של שבילים ומים), מעיין רענון לקראת הבאות. ניחשתם נכון, קטע ההתשה היומי והארוך במיוחד שזיכה אותנו ב-21 ק”מ של מישור מדומה לכיוון דרום עד לכניסה לעמק ססגון. אישית קטעים כאלו שמרגישים כאילו אנחנו רוכבים סתם כדי לצבור קילומטרים הם לא מהחביבים עלי במיוחד, אבל בואו נשמור על אופטימיות כי לפחות לא היתה רוח פנים חזקה, ואף זכינו לתצפית מרהיבה על האגם הנעלם.

אם כבר הותשנו אז נעצור לתמונה – האגם הנעלם

מישם לסוכריה של היום וגולת הכותרת עבורי: אל סינגל תמנע, כ- 14 קילומטרים של סינגל מדברי משובח, בנוי לתפארות, ועם חיוך על השפתיים לסיום 3 ימי רכיבה משובחים.

מואב בישראל?

סיכומים וציונים

לרכוב הרבה קילומטרים מנהלתיים לאורך כביש הערבה זה די מיאש ודי פוגע בחוייה, בעיקר ברכיבה נגד הרוח, אז אני חייבת לציין בחיוב את ההחלטה להתחיל ולסיים אל הסטייג’ הראשון ביוטבתה והשארת האופנים שם במתחם סגור ומאובטח ליום השני. כמו גם את ההקפצה לקו ההתחלה ביום השני.

עוד ח”ח על ציוד עמדות ניכוי האופניים בכל טוב של מברשות, חומרי ניכוי ושימון של Joe’s No Flats להשלמת החוויה של השטיפה, זה כמובן אם אין לכם שותף כמו שלי שעזר. גם לפני קו הזינוק הסתובבו מכונאים והציעו שימון של הרגע האחרון.

סימון המסלול היה מהטובים ביותר שנתקלתי בו, משימה לא קלה במדבר, אבל בניגוד לאירועים ותחיות אחרות שהשתתפתי בהם, לא היה לי ספק אפילו לשנייה שאני על המסלול ונכון. אם כי היו כאלו שגם עם כל זה הצליחו לטעות. אופס!

הפיד זון זוכים אף הם לציון חיובי, ראשית על מיקומם במרווחים שמספיקים לרוכבי הבקבוקים בשלדה, ושנית וחשוב עוד יותר על ההערכות והעזרה. עוד לא הספקתי לעצור בתחנה וכבר קפץ עלי המפעיל- מים או איזוטון מה את עוד צריכה? שימון שרשרת? וכו. בהחלט מרשים. אם רציתם ואתם יודעים עם מי לדבר, ניתן למצוא גם איזה שוט טקילה או בירה קרה, לחוויה. תודה חמה לכל המתנדבים!

נקודה למחשבה או שיפור היא סביב האוכל שסופק הן בקו הסיום והן בפארק תמנע. מעבר למשקה ההתאוששות החדש יחסית של יוטבתה שהיה מעולה (אבל בקטנה – רצוי היה שיוגש קר יותר, מפונקת שכמוני), היתה חסרה העמסה משמעותית יותר של אנרגיה, ובהתחשב שמהסיום ועד ארוחת הערב עוד שעות רבות, זה לא ממש הספיק. לגבי הארוחות עצמן שמעתי גם תלונות מרוכבים אחרים. אישית אלו היו מבחינתי די סבבה. מה שכן היה חסר זה איזה קינוח או משהו מתוק לסוף.

סמרתון 2018 – סטטיסטיקה כללית

השנה השתתפות בסמרתון 240 משתתפים (שהם כ 120 זוגות), מהם 4 זוגות נשים ו-12 זוגות מעורבים. בהחלט יש מקום למשתתפים נוספים, ונראה לי די תמוה שאין יותר רוכבים שקופצים על ההזדמנות.

מבחינתי, כרוכבת שבאה מחו”ל זאת אכן לא העונה האידיאלית למירוץ שלבים רב יומי. 95% מהאימונים נעשים על הטריינר, זה מה ממש לא תחליף לרכיבות חוץ, אבל אם באים עם ציפיות מתאימות – של חופשה מדברית בת 3 ימים ולא במוד של תחרות, זה בהחלט אתגר בר השגה.

ומה לגבי הישראלים? אם בסרט שסיכם את הסמרתון בשנה שעברה שאל גיאחה למה החו”ל ניקים לא מגיעים, הרי שהשאלה הקשה והחשובה יותר היא – למה רק 240 איש נרשמו השנה? למה לא הרבה יותר?

משיחות עם רוכבים אחרים הבנתי שמיקום הסמרתון בלוח התחרויות הוא ככה איפשהו באמצע. העונה מתחילה בינואר, ויש תחרויות רבות. אז אוקי, אני מבינה שאולי לרוכב התחרותי שרוצה להתחרות כמה שיותר, 3 ימי מאמץ של תחרות יפגעו ביתר העונה. אבל אלו באמת המיעוט. אבל מה עם שאר הרוכבים? הנה הזדמנות ל-3 ימי רכיבה במדבר, בעונה אידיאלית לכך, עם מסלולים מסומנים, תמיכה טכנית, ותקופה מקדימה של חורף יחסית סלחני להתאמן. האם זה בגלל קונספט הזוגות? האמת מעבר לזה לא ממש הצלחתי למצוא הסבר, ואם יש לכם כזה – בבקשה תשאירו מסר בתגובות לכתבה.

סמרתון לייט – החד יומי

השנה הוחלט לראשונה לפתוח גם אופציה חד יומית בשבת שמאפשרת גם רכיבה ביחידים ולא רק זוגות. הוספו גם אופציה בינונית של מסלול קצר יותר של רק 33 ק”מ. להפוך את החד יומי לחוויה משפחתית, נבנה בפארק הרוכבים עם פארק אופניים נייד שמיועד בעיקר לילדים (אם כי רבים מרוכבי הסמרתון השתעשעו בו לפני תחילת הסטייג’). כ-70 רוכבים חד יומיים הרימו את הכפפה ובאו לחוות שלב מדברי. בנוסף בעקבות בקשות שומרי השבת הוצע אף שלב חד יומי ביום חמישי.

האם הדשא של השכן ירוק יותר?

לכולנו כבני אדם יש נטייה לחשוב שבחו”ל יותר טוב, קרי הדשא של השכן ירוק יותר? האומנם? ולא אני לא מתכוונת באופן מילולי כי לזה אין סיכוי בהתחשב שהרקע לסמרתון הוא צהוב מדברי. כמי שמתחרה ומשתתפת באירועים בעיקר בחו”ל, אני יכולה להגיד שהסמרתון לא נופל בארגונו מכל אירוע/תחרות שהשתתפתי בו בחו”ל. ואפילו יותר מכך: סימון שבילים ברמה, שקיפות של המארגנים לגבי עדכונים, פיד זון מאובזרים, הם רק חלק קטן מזה. הוייב של המירוץ והאווירה וקשר בין הרוכבים הם העיקר. אז חברים, הדשא של השכן הוא לא ירוק יותר, ואתם קהל הרוכבים הם אלו שגם עושים אותו כזה.

בהחלט שווה היה את מחיר כרטיס הטיסה, וזה בהחלט אירוע שאחזור אליו בעתיד. וכו שאומרים מארגני הסמרתון – שאפו! (chapeau לבטא במבטא צרפתי עמוק).

הסמרתון לאן?

כדי שתחרות רב יומית תמשוך את אותו קהל רוכבים שנה אחרי שנה צריך או גזר (סטייל לדוויל – אבזמים שונים), או שינוי מסלול כל מספר שנים. בינתיים הסמרתון עושה זאת עם הפיכתו ל-3 שלבים מלאים, הוספת מסלולים חדשים ביום השלישי. זה אתגר- מעניין יהיה לראות כיצד יגוונו לנו מארגני הסמרתון את המסלולים בשנים הבאות.

אפשרות נוספת היא הוספת ימים. בשיחה שערכתי עם ירון דרעי (הכירו אותו בכתבת “המייסדים” שלנו) על החזון שמאחורי הסמרתון (אחד מהם) לפני מספר שנים, הוא סיפר לי על הפנטזיה שלו היתה על אירוע חוצה מדבר רב יומי. האמת שדי נדלקתי על הרעיון 4-5 ימים של רכיבה מדברית רכיבה, בהחלט יעשו את ההגעה מחו”ל אטרקטיבית יותר, ומקווה שיום זה יגיע. אבל כמו שהוכיח הקהל הישראלי בשנה שעברה (שממש התרעם והתנגד לעניין), זה בעיקר פונה לחו”לניקים.

האם בניית שדה תעופה בתמנע היא הפתרון? כמו שאמר קווין קוסטנר במגרש החלומות “אם נבנה אותו הם יבואו”? או השקעה השיווק? אולי הפיכתו למירוץ UCI? כל אלו על כוונת המארגנים. אבל הנה מכשול קטן ודי מעצבן שכמעט גרם לי לבטל הגעה: דרישת חוק הספורט לבדיקה ארגומטרית וביטוח תאונות אישי. כשמרוץ מתחרה עם שאר מרוצים אחרים בעולם, קלות ההרשמה משחקת תפקיד. בדיקה ארגומטרית בארה”ב שאין הצדקה רפואית עבורה, לא מכוסה על ידי הביטוח ועולה $900 יקרים- מחיר כרטיס טיסה לישראל! העניין נפתר בסופו של דבר אבל אפשר היה להתחיל אחרת ועם קצת פחות סטרס.

אני מאוד נהניתי, וכפי שאמרתי אחזור שוב, בעיקר אם יוגשם החזון של מירוץ ארוך יותר!

תוצאות הסטייג’ ודירוג כללי

סטייג’ 3

גברים:

מקום 1 – עומר כצמן ונועם שילר 02:24:12
מקום 2 – יואב דרור ואמנון ישראלי 02:25:49
מקום 3 – דביר אלמוג וגיא כפתורי 02:29:51

נשים:

מקום 1 – מורן פלר ואולה אוסטרובסקי 03:19:09
מקום 2 – אמנדה גנז ושלומית בן עיש 03:21:39
מקום 3 – נוגה לייטר וענת חן 03:46:02

מאסטרס 40+:

מקום 1 – נדב לוגסי וגל צחור 02:35:34
מקום 2 – גיא באומל ומורן מיינץ 02:43:53
מקום 3 – שביט כוכבי ואמיתי כהן 02:44:23

מאסטרס 50+:

מקום 1 – עמוס גרי וזהר גלילי 02:37:45
מקום 2 – גיל אולשינסקי וגיל קאשי 02:41:43
מקום 3 – רפי ניב ויעקב כהן 02:49:16

בזוגות מעורבים:

מקום 1 – מעין גיל וגיל כהן 02:58:31
מקום 2 – עדי מידן פרילינג וחנוך רדליך 02:58:38
מקום 3 – הדס וייס ועמית הדר 3:15:26

תוצאות כלליות – סמרתון