רכבנו את מסלול הגראן פונדו ים המלח ברכיבת הכנה, כחודש וחצי לפני האירוע. איתנו רכב אלעד ניסימוב – רוכב תחרותי עד לאחרונה ב 500watt וכיום ב IGP, מנצח טור ערד במאסטרס פרו שנערך ממש באיזורים אלה, וכמובן אלוף הארץ במסטרס פרו ל 2011. אלעד סוקר את המסלול בראייה של מתחרה, ומחלק טיפים לקראת מקטע מלך ומלכת המדבר בחסות Bontrager – שאורכו 75 ק”מ תחרותיים שמתחיל בעיר אובות (שהוא מסתבר הישוב הקטן בארץ, עם 8 תושבים רשומים…) ומסתים בצומת חתרורים.
הרשמו עכשיו! ההרשמה נסגרת בעוד פחות משבוע! גילוי נאות: גראן פונדו ים המלח נותן חסות קבוע של בייקפאנל.
אלעד ניסימוב במעלה עקרבים
מים המלח ועד לעיר אובות (הפנייה ימינה לכיוון מעלה עקרבים)
מסלול גראן פונדו ים המלח נותן לנו להרגיש הכל מהכל, מצד אחד את המישורים האין סופיים של הנגב החל מקו הזינוק ואחרי מעלה עקרבים, וגם את העליה היפה והקלאסית הזו.
החלק הראשון מאיזור המלונות בים המלח יתן לנו את הזכות להנות מנסיעה מהירה במישור מדהים באורך 55 ק”מ. נוף ההרים המשתנה לנגד עיננו ויש משהו יפה בריקנות הזאת, איפה שיד אדם לא נגעה. פשוט מדהים. בקטע הזה הייתי ממליץ לשמור כמה שאפשר על הכוחות לתת לקבוצות להוביל את הפלטון, אני מאמין שהמהירות תהיה בין 35-40 ק”מ, אומנם לא מהיר מדי אבל מספיק מהיר למישהו שלא מאומן להתעייף ולהוריד את מפלס הכוח טרם התחרות. יש לשבת בתוך הפלטון, להנות מהמהירות ולפדל בקאדנס יחסית גבוה של 100 RPM כדי לא להעמיס על השרירים. גם אם מרגישים שהדופק טיפה גבוה בסיבובי פדלים אז זה בסדר, עדיף לאמץ את שריר הלב מאשר לאמץ את שריר הרגליים. מה שבטוח, בהמשך שריר הלב לא יגמר והרגליים כן.
מימין – הראל נחמני, מארגן גראן פונדו ים המלח, וענבל מורן מובילים את הדבוקה
תחילת התחרות בצומת חצבה\עיר אובות
כאן תהיה התארגנות של קבוצות על מנת להכניס את המטפסים הפייבוריטים ראשונים למעלה, לא הייתי נלחם איתם כי היכולות שלהם גבוהות יותר מהיכולות של הרוכב הממוצע, אבל הייתי מעוניין להשאר עם הפלטון הזה ולראות את הדברים מהצד.
כמו בתחרות בחו”ל יהיו דומיסטיקים שימשכו את הפלטון למהירויות גבוהות, ויש מצב לרוח ואז הקבוצות יעשו אשלון על מנת ליצור ניתוק בצמוד לשפת הכביש. כשזה קורה הייתי ממליץ להתאמץ ולהחזיק מעמד אך לא להפריע לעבודת הקבוצות. מה שיקרה בקטע זה הוא שהקבוצה שנמצאת ראשונה באשלון תנסה ליצור ניתוק מהשאר, בצורת משיכה חזקה במיוחד, אשר שותפים לה כל חברי הקבוצה. ובמקרה של 500WATT או של TACC הקבוצות הדומיננטיות לטעמי שיהיה בתחרות בייחוד קבוצת TACC שמגיע בהרכב מלא וגדול במיוחד, יש להם את הכלים לעשות זאת. לצורך הידע, כשזה קורה מה שעושים הוא פותחים אשלון נוסף לידם ואז נוצרים שתי אשלונים וכך 2 קבוצות יכולות לשמור על עצמן.
הכניסה למעלה היא קריטית:
כאן ניתן לאבד מספר שניות ובכך להגיע למצב שנאבד את הבריחה או את הפלטון, ואז נעבוד נורא קשה להגיע אליו ובמעשה הזה נשרוף את עצמנו בתוך המעלה.
הכניסה למעלה היא טריקית: יש חצץ והכביש במצב גרוע, דבר שגורם לצוואר בקבוק, פקק תנועה ואיבוד זמן יקר.
כאשר מגיעים לכניסה לא מאטים או עוצרים חלילה, לא לפחד מפנצ’רים או מעיקומי גלגלים: אם צריך להיות לך פנצ’ר אז יהיה לך פנצ’ר (כמו שאומר השיר “הכל זה מלמעלה”…). נכנסים לעליה במהירות שתאפשר לך לקחת את העיקול ימינה בביטחה ומתחילים לטפס. בהתחלה יש קיר אחד ולאחריו קטע מישורי בזוית עליה מתונה. אנו עדיין לא בתוך העליה אבל יש לשמור על קור רוח ולא לנסות לברוח או לנסות להכנס ראשון לעליה הבאה, הסיכוי שתישרף גבוה מאוד.
פניה ימינה ואנו בתוך המעלה, 2 קירות אמתניים יפתחו פערים לא קטנים בין המאומנים יותר לכאלו שפחות, הייתי ממליץ לא ללחוץ חזק מדי שם בגלל שאם נלחץ וואטים גבוהים ההתאוששות תהיה ארוכה יותר ולכן הקצב יירד דרמטית על לסרפנטינה הבאה. יש לקחת את 2 העליות הראשונות בקצב קבוע על ההילוך הכי קל, וניתן גם לעמוד כדי לשחרר טיפה את הרגליים.
לאחר סיום 2 הקירות הראשונים אנו כבר חמים מספיק ומתחילים לטפס, הקצב צריך להיות קבוע וחזק. כל סרפנטינה לקחת בצורה רחבה כדי לא לקבל שיפוע חזק מדי ואז תהיה לחיצה חזקה של וואטים שיכולים לעלות לנו בהתחמצנות מיותרת. יש לטפס בצורה זו עד ההגעה לקטע המישורי. שוב לא לטעות – זה עוד לא נגמר! לא להוריד עומס – יש להרים לפלטה, לפדל בעמידה כ 10 פידולים לחזור לשבת וללחוץ באותו עומס גם במישור. כאשר הכביש מתעקל ימינה ואנו חוזרים לעליה לא להוריד עדיין לפלטה קטנה. יש להשאר על הפלטה הגדולה בעיקול ימינה תוך כדי פידול בעמידה עד לכ 50 מטר מסיום העיקול ואז להוריד לפלטה קטנה ולהמשיך לטפס. המהירות שנשיג במהלך הזה יחסוך לנו כמה שניות וכנראה גם סגירת מרחק ממתחרים.
בסיום המעלה, אחרי האנדרטה להכנס לקצב קבוע
כדאי להתחבר לכמה רוכבים ולרכב עד הפניה שמאלה בצומת T. מפה מגיע החלק המהיר, וכאן אסור להיות לבד: חייבים להתאגד כמה רוכבים ולהיכנס לעבודה ולסיים את הקטע הכי מהר שאפשר. סביר להניח שהחבורה שהתגבשה תמשיך איתך עד הסיום כי מכאן הדרך היא מתונה מספיק כדי לבצע עבודה קבוצתית ולחלק את העומס בין כולם.
בסיום הכביש הזה שהוא אחד המדהימים והיפים ביותר בארץ מבחינה נופית, אבל מי שיהיה בתוך התחרות ספק אם ישים לב… פונים ימינה ומתחילים לעבוד בקטע הכי קשה פסיכולוגית במסלול, והכי פחות מעניין. יש לבצע תרגילי אליפסה כדי לשמר מהירות ולהפיג את השעמום מהקטע המעצבן הזה. יש להתאושש, לאכול ולסובב רגליים בסל”ד גבוה כדי לשחרר חומצות חלב שאספנו מהעבודה קודם לכן.
פניה שמאלה ליד המפעלים – 20 הק”מ האחרונים במקטע התחרותי
הקטע מתחיל במגמת ירידה ורכיבה מהירה מאוד מהמפעלים, עד לכ 6 ק”מ לסיום ואז מתחילים לטפס לכיוון חתרורים. בטיפוס אנחנו מתחילים להגביר קצב ולראות למי נשאר משהו במיכל, כאן יהיו פיצולים ומטפסים חזקים יחזיקו קצב גבוה ויתחילו לפורר את הפלטון. יש לנשוך שיניים ולנסות להחזיק איתם כמה שאפשר. יש לזכור שהמטפסים, חצי ק”מ לסיום יהיו בעמדת נחיתות מול אדם שיכול להפיק וואטים גדולים מהם מכוח מתפרץ.
כאשר מגיעים לעיקול האחרון ימינה (הסימון הוא בין 2 סלעים גדולים), יש להתחיל לחשב את הספרינט, לא לצאת קדימה אבל לשמור על מיקום ולהיות שני או שלישי בפלטון. בגלל שהפיניש בעליה קל מאוד להישרף באמצע, אני הייתי שומר את הכוח ל 100 מטר לסיום ואז פורץ.
לגבי ההימור שלי, זה קצת לא הוגן אבל מסתמן שגרבובסקי יקח, פעם קודמת הוא לא ניצח בגלל בעיה טכנית באופניים, הפעם זה לא יקרה. בנוסף מדובר במסלול הבית שלו (לא פעם אני רואה אותו רוכב באזור הזה ללא חולצה או קסדה). מהישראלים תשפיע העובדה שקבוצת IGP שמחזיקה את הרוכבים החזקים בקטגוריה תהיה במחנה אימונים, ולכן רוכבים כמו יואב בר, אילן קולטון וגיא גבאי שכל אחד מהם יכול להיות על הפודיום לא יקחו חלק בתחרות. להזכירכם שנה שעברה בר ניצח את המעלה האחרון.
יש לשים לב להתפתחות האחרונה בהעברות בין רוכבים בקבוצות העלית, רועי גולדשטיין אחד הרוכבים החזקים בישראל וחבר סגל נבחרת ישראל ב- U23 עבר לקבוצת 500WATT, חיזוק זה יחד עם בן אינהורן, יכול להשפיע מאוד בקטע האחרון ולאפשר את המהלך שיתן ניצחון לאחד מהם.
קבוצת TACC (חולצות אדומות) שמגיע בהרכב גדול הולכת להכתיב את הקצב לנוכח ריבוי הרוכבים שלה בתחרות, והיא נמצאת בכושר טוב בתקופה הזאת. לקבוצה ישנם 2 רוכבים מובילים: עידו זילברשטיין (מנצח טור התפוח 2013, ומתחרה בקבוצה בינלאומית בספרד) וניב ליבנר שחזר להתחרות בארץ לאחר שהות ממושכת בחו”ל תחת קבוצת אמורה ויטה. ניב מטפס מחונן עם ניסיון עשיר בתחום וכמובן אלוף ישראל בעבר למשך שנתיים רצופות. אני מאמין שקבוצת TACC תעבוד עבור עידו וניב כאשר המנצח ייצא מהם בהתאם להנחיות של המאמן נמרוד דובינסקי. סיטואציה מורכבת זאת משאירה את המתחרים עם אלמנט הפתעה מצד TACC דבר המעניק לקבוצה האדומה יתרון גדול על שאר מתחריה, אבל המתחרים הנוספים מקבוצת 500 WATT רועי גולדשטיין ובן אינהורן יכולים להכנס יחד לרכבת האדומה של רוכבי תל אביב ולהגיע איתה לפיניש ורק מהלך אחד חכם של אחד הפיבוריטים יקח את הניצחון.
חשוב לציין: הקבוצות התחרותיות בישראל נמצאות בשלב בניה, בשלב זה ההתמקדות היא ברכיבות נפח – עלויות בעצימות בינונית ווספרינטים קצרים, על מנת ליצור בסיס איתן להעמסת האימונים של מהלך העונה עד הפיק המיועד, כל אחד ומטרתו. לכן המנצח יהיה זה שגם בתקופה כזאת יכול להתעלות ולתת את הפוש האחרון ממה שנשאר ולנצח וכמובן כזה שיכול לעמוד עם אתגרי המסלול. ההימור שלי לניצחון יהיה:
- דימיטרי גרבובסקי
- עידו זילברשטיין
- רועי גולדשטיין
צילמו: גל סלבדור וגיא חלמיש
מאת: אלעד ניסימוב
