חשמלית ושמה תשוקה – מבחן גנרי לאופני שטח חשמליים במחוזות האול מאונטיין

מאכזב אחד

“מאכזב!”, “מאכזב מאוד!”, “ממך לא ציפינו לזה..”, “ממך ציפינו ליותר…” (וגם: בלחש, מאחורי הגב: “איזה אפס!”). טוב, ידעתי שההחלטה לרכוש במיטב שקלי ומזומני אופני שטח חשמליים, תגרור תגובות קיצוניות ממכרי וטובי חברי, אבל כנראה לא ידעתי עד כמה. אז איך זה באמת? איך זה שלוחם אול מאונטיין כמוני, שמקפיד על סגנון רכיבה קשוח למהדרין, אחד שממנו באמת לא מצפים לזה, איך אחד כזה נשבר ונופל בפח הזה של אופניים שטח חשמליים? באמת איך?  מעשה שהיה כך היה.

המאהבת

שני קהלי יעד סימנו להם יצרני אופני השטח החשמליים, כך נדמה לי: שמנמני האנדורו שהתרגלו במשך שנים לרדוף אחר חבריהם המסוקסים בעליות ומחפשים נקמה וחובבי הפאן הטהור שמה שמעניין אותם הוא עליות ירידות ומה שבא, רק שיהיה מהר ובקלות.

יש זיקה מסוימת לשני טיפוסי הרוכבים האלה ולכן כשנסע פ’ ידידי לאיטליה ופגש שם את ה E-BIKE, ברור היה שיחד עם ענת הוא יביא איתו גם איטלקייה חשמלית צעירה ממוצא אמריקאי. כאן הסתמן לו גם הטוויסט בעלילה כשפגשה אותי אותה שיקסע עבת חמוקיים והחלה לשלוח לעברי מבטים מפתים. אני דווקא איש של נאמנויות, את הגמל הירוק שלי (נאקה בעצם – אני לגמרי הטרו – GT סנסור מודל 2010) אני מחזיק באורווה כבר שנים רבות, מכונה פשוטה וקשוחה שגמאתי איתה אלפי קילומטרים. את מה שהיא יודעת לעשות הרבה צעירות לעולם לא יידעו.

אבל רצה הגורל ודווקא קצת אחרי שהביא פ’ השרמנטי את האיטלקיה שלו, כפו עליו עיסוקיו חובקי העולם להיעדר מהבית ואיכשהו נקלענו אני והאיטלקייה לאותו הסינגל. ואל תשאלו אותי איך זה קרה! זה לא עניינכם! איך אמר ביבי: “זה ענין שביני לבין זוגתי”. אז במשך כמה שבועות בילינו אני והאיטלקייה בין האבנים והנאקבים של הערבה וגילינו שאנחנו נשמות תאומות.

טוב, אז השתדלתי לא לדבר על זה, אבל בסוף החלטתי שאני יוצא מהארון ואחרי כמה מבחנים הגיעה גם גרמנייה סקסית מדגם Cube Hybrid 500 מלאה במקומות הנכונים. והGT המנוסות? הן חיכו באורווה מבוישות, אבל לפעמים נדמה היה לי שבעיניהן מנצנץ המבט הסרקסטי של האישה החכמה שיודעת איך זה בהתלהטויות יצרים: בסוף זה נגמר ואז חוזרים הביתה.

אופני שטח חשמליים- אז איך הסקס?

אופני שטח חשמליים אינם בדיוק אופניים וממש לא אופנוע- זו מכונה אחרת שנופלת שלא בטובתה, לפח ההגדרות המיושנות (כפי שיכול לספר הktm 450 שלי ששוכב לו כבר חודשים מובטל במכולה). התכונה הראשונה בה יבחין כל מי שירכב על e-bike היא הפאן פקטור שנובע מזריזותם ומאותו מרכיב חמקמק של אומניפוטנטיות- תחושת כל יכולות, מונח שטרם נמצא לו ביטוי מוצלח בעברית. מכאן פתוחות האפשרויות: מי שחפץ לנסוע איתם בחדווה בשבילים, או בסינגלים במאמץ מינימלי, ימצא בהם פרטנר מצוין למשימה, אבל מי שרוצה לנצל את איכויותיהם המיוחדות צריך לשנות דיסקט:

מרבית אופני שטח חשמליים מצוידים בשלושה מצבי כוח (חלק גם בארבעה) שקובעים את עצמת ה”סיוע” שיעניק לך המנוע בעת הפידול. מצב טורבו או ספורט יזלול את הסוללה הרבה יותר ממצב ECO. מצבי הכוח הנמוכים יאפשרו לך לרכב באותם מקומות בהם רכבת פחות או יותר עם אופניים רגילים, בהרבה פחות מאמץ  ואולם מצבי הכוח – ספורט וטורבו מאפשרים לרכוב בצורה שונה מרכיבת אופניים רגילה ובעיקר להגיע לשיאים חדשים (הכוונה לשיאי גובה כמובן).

שם המשחק הוא אגרסיביות ונחישות

מכיון שעקרון ההפעלה של המנוע היברידי – כלומר המנוע מגביר את עצמת הדחיפה של הפידול – אין ברכיבה על אופני שטח חשמליים כל חשיבות למרכיב התנופה. אם תגיע לעלייה בהילוך גבוה מידי כשאין לך מספיק כוח לפדל לא יועיל לך המנוע! נשמע פשוט אבל צריך לתרגל כדי שהרגליים יבינו. מי שרגיל לרכוב על אופנוע מוצא שזה קצת מאכזב, בעיקר כשאתה מסתער במהירות על עלייה ועד מהרה מוצא את עצמך מוריד הילוכים ונבלם. רוכב אופניים מנוסה ימצא עד מהרה שזה דווקא מאתגר וכשעושים את זה כמו שצריך השמיים הם הגבול.

אם תבוא עם מספיק עוצמה ותסתכל מספיק רחוק אין כמעט מקום שבו יעבור אופנוע ואופני שטח חשמליים לא יעברו. מצד שני את המכונה ששוקלת קצת יותר מעשרים ק”ג אפשר לדחוף או לסחוב על הגב במקומות בלתי עבירים מה שהופך אותה לכלי עבירויות מושלם.

סביבת הרכיבה האופטימלית

המקום המושלם לרכיבה מהסוג הזה הוא באזורי שיפועים חדים, פרירייד על סכינים ומשטחי אבן, דא עקא שכמעט אין בארצנו הקטנה אזורים כאלו שניתן לרכב בהם בלי לעבור על מחצית מספרי החוקים. לא רק עובי הרכיבות אלא גם נפחן משתנה כשמדובר באופני שטח חשמליים- בכדי לנצל את כוחם וגם כדי להתאמץ מספיק מומלץ מאוד להגדיל את נפח הרכיבה וזה ענין אישי כמובן. עבורי מדובר לכל הפחות בשעתיים וחצי של רכיבה אגרסיבית כדי להרגיש תחושה של מאמץ אמיתי.

מרבית אופני שטח חשמליים המיועדים לרכיבת AM יגיעו מצוידים במתלים ארוכים של כ-140 מ”מ וצפונה ובצמיגים שמנמנים במידות 2.4 וצפונה. זה הרבה גומי שמעניק למרבית הרוכבים תחושת בטחון, שגויה לדעתי, שכן בשטח אגרסיבי צריך לנפח את הצמיג בלחץ גבוה ועל כן שטח המגע עם הקרקע כמעט איננו משתנה.

המשקל הגדול 22-24 ק”ג “מושיב” את האופניים היטב: שני הזוגות עליהם רכבתי מצטיינים בשמירה על קו התקדמות ובירידות קל מאוד להוליך אותן בשיפועים כמעט כמו אופני DH.

יש הטוענים שE-BIKE אינן קלות מספיק וקשה לקפוץ איתם. הם טועים כמובן, בעיקר מפני שלא הבינו את אופי היחסים שבין הרוכב למכונה. בנקודה הזו אשתדל להימנע משימוש במונחים השאולים מעולם הזוגיות כדי שלא אואשם בסקסיזם או מיזוגניה: על מנת לקפוץ ולהרקיד את המכונה הזו יש צורך באגרסיביות ובכוח. ואין יותר מידי, ממש כשם שאופני DH ששוקלות 25 ק”ג ואופנוע ששוקל 120 ק”ג יודעים לקפוץ כעז הרים, בידיים וברגליים הנכונות. גם המכונה הזו פשוט אוהבת את זה, תהיה קשוח אליה, והיא תחזיר לך אהבה. (למען הסר ספק הדברים מכוונים לבני שני המינים).

ייאמר לשבחן של גרסאות הAM AK ספשלייזד וקיוב’ עליהן רכבתי, שהן יכולות להתקדם באופן מכובד גם בלי מנוע. אינני יכול לומר זאת בוודאות לגבי דגמים אחרים אך אני מניח שזה דומה. העובדה הזו רבת חשיבות כשמדובר ברכיבות ארוכות ובתכנון השימוש בסוללה.

זוגיות במשבר?

התאהבות, מכירים את זה? אחרי ההתלהבות, אחרי התלהטות היצרים, אתם מוטלים מרוקנים על המיטה לצידה של המאהבת ושואלים את עצמכם: זה הכל? מה עכשיו? ולאן ממשיכים הלאה? (וגם: בשביל זה לפרק משפחה?)

אני לא, לא יצא לי, אבל לפעמים נדמה לי שכך אני מרגיש, אחרי כמה חודשים בחברת המאהבת החשמלית, כשאני מתלבט עם מי לצאת בבקרים אל הסינגל ומוצא את עצמי יותר ויותר בדייט רומנטי עם הGT הוותיקות, אותה נאקה ירוקה, שממשיכה  בלי סיבה ברורה להישאר אטרקטיבית. למה בעצם?

1. חיי סוללה – למי שיוצא לרכיבה בלי תכניות מוגדרות ולמי שמתכנן מסלולים של יותר מארבע שעות נטו (שלוש –שלוש וחצי בנסיעה פראית ממש) יש בעיה וזה מגביל.
2. פרטנרים – כדי ליהנות מרכיבה על המכונה הזו עם פרטנרים הם חיבים להיות מצוידים במכונה דומה ולהגיע ללא פחד גבהים, מצוידים בwave  הנכון לרכיבה אגרסיבית.
3. זמן- כדי לסיים רכיבה על אופני שטח חשמליים “מפורק” כמו שצריך, צריך זמן, למי שאיננו ספורטאי מקצועי לא קל לגייס שלוש ארבע שעות (נטו) לרכיבה. זה הופך את העניין למעט מסורבל.
4. הגבלת מהירות– לאופני שטח חשמליים יש הגבלת מהירות. משמעות הדבר היא שב-25 קמ”ש אתה ממשיך לבד וזה מעצבן דווקא כשמדברים על רכיבות נפח. לפעמים ככלות הסכינים וההרפתקאות צריך לעלות על הסינגל או על הדאבל ולטוס הביתה.

סיכום

ככלות הדברים האלו אני שואל את עצמי האם אלו מגרעותיהם של אופני שטח חשמליים שהורידו מקרנם, או שזוהי פשוט קסמה של המכונה הפשוטה הקשוחה שהולכת אתי לפני הסוללה וגם אחריה, הקסם הישן שלא נס ליחו?

אופני שטח חשמליים אינם אופניים וגם לא אופנוע. זוהי מכונה מופלאה שיש לה איכויות אחרות שיושבות על משבצות דומות. הם עושים חור בכיס, אך אני מקווה שזה זמני ומחירם יירד (זו מגמה קיימת כבר היום). למי שיש אורווה או הרמון גדול מספיק, כדאי להחזיק שם בזוג כזה, בנוסף לאשה החוקית.

מאת: רועי גלילי

רועי גלילי: חקלאי וארכאולוג ממושב עידן בערבה. אב גאה לחצי מיליון שתילי פלפל, ארבעה ילדים ושלושה כלבים. סגנון הרכיבה המועדף עליו הוא אול מאונטיין אגרסיבי והוא סבור שדאבלים וסינגלים זורמים הן מילים גסות. מאוהב בגינות סלעים, בעליות ארוכות ומבולדרות ובעפרי.

1. הוא מעולם לא רכב על אופני הרים – איך הגיב לאתגר רכיבת השטח עם KTM חשמליים?
2. “חושבים קדימה” (1): אופניים חשמלים – האסטרטגיה הבאה של קק”ל באופניים?
3. אוי גוועלד? רכיבת התנסות על אופני הרים חשמליים SCOTT E-GENIUS \ גיא חלמיש
4. אופני הרים חשמליים – האם הם הולכים לקלקל לנו את הכיף בסינגלים?
5. חשמל בשטח!? מבחן אופניים חשמליים KONING ROCK
6. על האופניים החשמליים של KONING – ראיון עם הראל שקד