הרעיון של גלגל שיניים אובאלי סקרן אותי כבר זמן רב, אבל הוא היה בשימוש של רוכבי כביש בעיקר, ולא היה זמין לרוכבי הרים. הגלג”ש האליפטי, כפי הנראה, לא הביא לשיפור משמעותי בביצועי הכבישונים, ורוב הרוכבים משתמשים בקראנק רגיל.
מאת: עמית לביא,
סינגל טרק ת”א (המסגר 17, ת”א. טלפון: 03-6415590)
בכל זאת יש בכביש כמה רוכבים משמעותיים שהשתמשו בו, למשל בראדלי וויגינס וכריס פרום נראו עם אובאליים בדרכם לנצח את הטור דה פראנס ווויגינס את אליפות העולם בנג”ש. רוי קוסטה, ועוד. לכאורה היה אפשר לחשוב שמדי וואטים פשוטים היו נותנים תשובה פשוטה האם זה עובד, אולם מסתבר שהמדים האלה לא יודעים בד”כ לתת מדידה נכונה על מערכות אובאליות, והם מגזימים כלפי מעלה בשיעור התרומה שלהם. הנושא הזה נשאר בדימדומי מדע האופניים- כמו הרבה תאוריות נוספות שיש כמה שבטוחים שהן נכונות, אבל הרוב אדישים ולא משתכנעים. אחרים מעדיפים להמנע מזה כי הסיכון של נפילת שרשרת גדל קצת, ונפילת שרשרת לרייסר ברגע הקריטי תחריב לו את המירוץ.
יחד עם זאת, הפיתוחים האחרונים, שאפשרו את המעבר למערכות של 1X11 ו 1X10 פתחו את החלון לשימוש בגלגל שיניים אובאלי בודד גם באופני הרים. אני כמובן מיהרתי לנצל את ההזדמנות לנסות, ואתם מוזמנים להתרשם מהמסקנות.
הנה טיול קטן של GCN סביב הדיון בתחום הכביש:
תיאוריה
למה גלגל שיניים אובאלי? בקצרה, זו דרך לשפר את תפוקת הרכיבה מגלגל שיניים מניע בגודל נתון. ניקח לדוגמה גלגל שניים, בכל גודל שנבחר, ונראה כי הכוח המופעל עליו אינו שווה במהלך מעגל הפידול. אם נסתכל על גלגל השניים כמו על שעון אנלוגי נראה כי מירב הכוח מופעל בין שעה 2 לשעה 6, וכי בין השעות 6 ל-8 יש לנו הרבה פחות כוח זמין להשקיע, עד שהרגל השנייה מגיעה לשעה 2 ושוב נכנס ה”מנוע” למצב עבודה.
הרעיון של גלגל שיניים אובאלי הוא רעיון ותיק למדי. שלדון בראון מביא דוגמאות מהתקופות הראשונות של בניית האופניים. לאופני הרים זה לא היה רלוונטי, כיוון שהעברת הילוכים בין הפלטות הקדמיות הייתה בעייתית. היום, כשנכנסו מערכות הילוכים עם גלגל שיניים בודד מלפנים הגיע זמנם של גלגלי שיניים אובאליים, אלו כמובן יכולים להיות בטכנולוגיית ה N/W.
פרקטיקה
קיימים היום בשוק גלג”שים אובאליים בגדלים שונים, אולם הגלג”ש הנפוץ ביותר הוא של 32T אשר השיפוע שלו משתנה בין 30T באזור ה”מת” ל 34T באזור העבודה. דוגמאות לגלגלי שיניים בגדלים שונים אפשר לראות באתר של AbsolutBlack.
אני רכשתי גלג”ש 32T של OneUp, להרכבה ישירה על הקראנק של SRAM. אני מאוד סומך על הפיתוח של חברת OneUp, וידעתי שלא אפול עם מוצר לא איכותי. גלגלי השניים יהיו רחבים אבל לא רחבים מידי, והמעבר בין השיפועים יהיה הדרגתי ולא הדרגתי מידי. בקיצור יש על מי לסמוך, ויש איפה ליפול עם יצרנים שלא השקיעו את הזמן במחקר נכון.
- מימין החדש האובאלי. משמאל- הישן הרגיל (אולי עוד יחזור)
הרכבתי ובדקתי במעבדה איך עובדת המערכת:
הבדיקות העלו כי אין בעיה בהעברת הילוכים וכי כלוב המתיחה של המעביר האחורי מתנדנד רק מעט, וכמעט שלא מורגש. בקיצור, הכל נראה מתאים להפנות את הכידון אל הסינגל ולהתחיל לרכב.
ואיך זה ברכיבה?
כשהתחלתי לרכב התחושה הייתה מוזרה מעט ונדרש זמן הסתגלות קצר אבל מהר מאוד הרגשתי בבית.
- עליה: היתרונות באים לידי ביטוי. הגלג”ש האובאלי מביא לניצול טוב יותר של האופניים, בנקודה החלשה הוא מאפשר תחילת תנועה אך מאפשר גם ניצול טוב יותר של אזור שיא הכוח.
- עליה תלולה (חפירה): מדובר בחפירה איטית בעליה תלולה על גבול יכולת הפידול. כאן דווקא נמצאה בעיה, כאשר הכוח שעבר לגלגל האחורי היה לא אחיד והצמיג החליק מידי פעם כאשר קיבל מכות כוח.
- עליה טכנית: נדרשת שליטה טובה בקצב התנועה ומכות כוח להרמת גלגל ומעבר מכשולים. הגלג”ש האובאלי נותן תמורה מצוינת, מכות הכוח יעילות יותר, והגלגל מנצל טוב יותר את הכוח שיש לרוכב להשקיע.
- רכיבה במישור: רכיבה מישורית בלחץ על הפדלים- הכל טוב. הכוח המועבר מנוצל טוב יותר עם גלגל שיניים אובאלי. ברכיבה רגועה לעומת זאת, כאשר הפידול רגוע, מורגשים קטעים מתים, כמו שחרור של הפדל באזור של השעה 12-2,
- ירידה: כמו במישור, גם בירידה, כשיש לחץ דיווש, במקומות בהם נדרש ווילי דרופ לדוגמה, העסק עובד מצוין, במקומות בהם רוצים להגביר מהירות, עומס קטן וטורים גבוהים, עלולה להופיע שוב הנקודה המתה בשעות 12-2.
ועוד התרשמות של רוכב, הפעם בשטח, אם כי נאמר, לא הכי מקצועית שכן זה נראה כאילו הוא רוכב על זה בפעם הראשונה. ההמלצה ששמענו מהמקצוענים בסרט הקודם, שיש בה הגיון לטעמנו היא לתת לזה איזה שבוע לפני שפוסקים. צריך להתרגל ולהסתגל להפעלת התנועה והשרירים בצורה מעט שונה.
למי זה טוב
הגלג”ש האובאלי יתאים לרוכבים עם פלטה אחת מלפנים הרוצים לשפר את יעילות הפידול תחת לחץ. מערכת עם גלג”ש אובאלי מאפשרת לרכב, ולהנות מגלגל שניים עם שיפוע גדול יותר מבלי לסבול מהחסרונות של גלגל גדול בנקודות בהם קשה להביא את הכוח אל הפדל (שעות 12-2, 6-8).
המערכת פחות מתאימה, לדעתי, לרוכבי XC רגועים ומטיילים, כאן נכנס אי שקט שאינו במקומו.
לסיכום: שווה לנסות, אני נשאר עם האובאלי.
מאת: עמית לביא,
סינגל טרק ת”א (המסגר 17, ת”א. טלפון: 03-6415590)
- סינגל טרק בית אורן וסינגל טרק ת”א. בואו לבקר!