סיימון ייטס ממיצ’לטון סקוט מנצח את הוואלטה באופן משכנע, ומוכיח למפקפקים אשר צפו בו בג’ירו השנה שהוא אכן השם החדש החם ברשימת מנצחי גראנד טורים. לידו על הפודיום אנריק מאס (קוויק סטפ) ומיגל אנגל לופז (אסטנה). מוביסטר נשארו קירחים מכאן ומכאן.
מאת: אורן ארד
צילום: ASO
אז איפה היינו?
סיימון ייטס (מיצ’לטון סקוט) שניצח את שלב 14 תוך שהראה דומיננטיות על פני צמד מוביסטר נירו קינטנה ואלחנדרו וולוורדה, נראה לא פחות חזק גם בשלב 15 עם הסיומת בקובדונגה האימתנית. בשלב מסוים לקראת הקו, אחרי שטיבו פינו ברח לקבוצת הפייבוריטים בדרכו לניצחון בשלב, ראינו שוב את ההססנות של קינטנה שפשוט סירב ליזום ונשאר תקוע על הגלגל של ייטס רוב הדרך למעלה. הבריטי אפילו הראה את תסכולו במחוות יד שאינה משתמעת לשני פנים וכוונה לקינטנה: אולי תעבוד גם אתה קצת מקדימה? אבל לא. קינטנה, העדיף לשבת על הגלגל. חברו לקבוצה אלחנדרו וולוורדה אשר לשלבים נראה שמאבד את מקומו הצליח לסיים עם הפייבוריטים ואפילו 2 שניות לפני קינטנה.
ייטס- למועדון מנצחי הגראן טורס
הנג”ש בשלב 16
כמו בשלב הראשון במלאגה גם בשלב הנג”ש השני בן 32 ק”מ היה זה רוהן דניס (BMC) החזק ביותר כשקבע זמן מהיר ב-50 שניות מהמקום השני. עם זאת, האלוף האוסטראלי פרש מהוואלטה ביום שאחרי כדי להתכונן לאליפות העולם בנג”ש שתתקיים ב-26/09/2018 כדי לנסות ולהוריד את חולצת הקשת עם השעון מכתפיו של טום דומולן.
בין מתמודדי ה-GC היה זה סטיבן קרויצוויק (לוטו יאמבו) שהפתיע בביצוע נג”ש חזק מאוד אשר הקפיץ אותו 2 מקומות למקום השלישי בדירוג הכללי. המאוכזבים היו במוביסטר אשר שני הרוכבים החשובים שלו איבדו זמן יקר. אלחנדרו וולוורדה אמנם הפסיד לייטס רק 6 שניות אבל עבור נירו קינטנה, בעיני רבים מועמד חזק לניצחון כללי היה זה נג”ש נוראי בו הפסיד למוביל המירוץ 42 שניות יקרות והודח מהפודיום למקום 4 בדירוג הכללי.
רוהן דניס (BMC)
נעים להכיר אנריק מאס
הספרדי בן ה-23 הגיע לוואלטה תחת ההנחה שהקבוצה עובדת עבור הספרינטר שלה אליה ויויאני, אשר אכן הצליח לנצח 3 שלבים השנה כולל את השלב האחרון במדריד. אנריק מאס התחיל לזנב בדירוג הכללי כבר בבלוק שלושת ימי ההרים בשבוע השני כאשר הצליח לסיים עם הגדולים. בשלב 15 עשה קפיצה בדירוג הכללי והתמקם שישי ברשימה. אבל אחרי הביצוע שלו בנג”ש של שלב 16, בו זכה ב-25 שניות מול המוביל התחילו יותר לשים לב לנוכחותו.
הוא בן טיפוחיו של אלברטו קונטדור אשר משוכנע שמאס קורץ מהחומר ממנו עשוים אלופי גראנד טור. הספרדי הצעיר הספיק בקריירה הקצרה שלו לסיים מרוצים נחשבים בעשיריה הראשונה כולל ניצחון שלב בטור הבאסקים וגם את שלב 20 בוואלטה הזו, מה שהבטיח לו את המיקום השני הכללי. קוויק סטפ, קבוצת הקלסיקות והספרינטים הנצחית, השיגה בעזרת מאס את המיקום הגבוהה ביותר בתולדותיה בוואלטה, והגבוה ביותר בגראנד טור (יחד עם המקום השני של ריגוברטו אורן בג’ירו ב-2014), יגרדו בראש כדי לנסות ולהבין מה עושים עם רוכב GC בשורותיהם, אשר כנראה מסוגל לנצח גראנד טור.
אנריק מאס – מקום שני כללי (קוויק סטפ)
שלב 17 – מוביסטר מתמקדים בוולוורדה
אחרי הנג”ש נראה שנפלה החלטה במוביסטר שוולוורדה, הממוקם כעת במקום השני – 33 שניות אחרי ייטס, ייקח את ההובלה וקינטנה יגויס לתמוך במאמציו. ההחלטה של מוביסטר נראתה מוצלחת בשלב 17 אשר הסתיים בפסגת האלטוֹ-דֶּה-בָּלקוֹן-דֶּה-ביזְקָאיַה. עליה בעלת שיפועים שהגיעו ל-25%, שבה וולוורדה הצליח להקדים את ייטס ב-8 שניות וקינטנה איבד דקה נוספת. עם זאת אין לייחס לכך משמעות לכושרו של הקולומביאני בשלב זה שכן ברגע שהוחלט שהוא אינו מוביל הקבוצה יהיה זה הגיוני לא להתאבד על על שניה ולשמור כוחות לעזרה למוביל בהמשך הדרך. המנצח בשלב אשר הגיע מהבריחה היה הקנדי מייקל וודס (EF Education) אשר ריגש את עולם האופניים כאשר הקדיש את ניצחונו לבנו שנולד מת כחדשיים לפני.
מייקל וודס (EF Education)
שלב 18 – מחטף הבורחים
השלב השטוח האחרון בוואלטה (להוציא את שלב הסיום במדריד) היה שטוח לחלוטין ותפור במיוחד לספרינטרים. היום התנהל בדיוק לפי התסריט כאשר שני בורחים אמיצים ג’לה וואליס (לוטו סודאל) וסוון ביסטרום (UAE) יצאו לקרב אבוד מול הפלוטון ששמר עליהם בהקפדה בהפרש של לא יותר מ-3 דקות. בקילומטרים האחרונים נראה שהפלוטון, בניהולם של קבוצות הספרינטרים, בעיקר קוויק סטפ עבור ויויאני ובורה הנסגרו עבור סאגן, לא ממש מצליח לסגור את הפער לשני הבורחים בקצב הרצוי ונראה פתאום שיש מצב שלא יתפסו אותם בזמן. במטרים האחרונים הצליח וואליס (לוטו סודאל) להקדים את פטר סאגן (בורה הנסגרו) לניצחון דחוק. אלוף העולם שיצא ראשון מהפלוטון בניסיון נואש להקדים את מה שהיה כבר ניצחון וודאי לבורחים חצה את הקו במקום שלישי וללא הפרש זמן.
שלב 19 – מבחן ייטס
בג’ירו ד’איטליה השנה היה זה שלב 19 בו התהפכו היוצרות. כריס פרום תקף במעלה הפינסטרה 80 ק”מ לסיום באחת הרכיבות האפיות שראינו בשנים האחרונות אשר הביאה לו את ניצחונו במירוץ. היה זה גם היום בו סיימון ייטס, ששלט בחולצה הורודה ללא עוררין, התפרק טוטאלית ואיבד כל קשר לדירוג הכללי. עיני כולם נשואות לייטס בשלב 19 של הוואלטה, כאשר בדומה למצב המקביל באיטליה, הוא שוב לובש את חולצת המוביל, ושוב נראה חזק מהיום הראשון.
שלב 19 נקרא בספר המירוץ שלב “שטוח”. כנראה שהעליה קטגוריה 1 שבסופו לא הרשימה את מתכנני המירוץ. בפועל התקיים קרב מרתק שהתחיל כ-10 ק”מ לסיום עם קבוצה של שלושה רוכבי GC שברחו מהפלוטון, הכבר מצומצם וכללו את טיבו פינו (גרופמה FDJ), נירו קינטנה (מוביסטר) וסטיבן קרויצוויק (לוטו יאמבו) כאשר האחרון ממוקם 1:48 מאחורי ייטס. שאר הפייבוריטים לא הגיבו תחילה אבל להפתעת כולם היה זה החוצלה האדומה בעצמו שקפץ קדימה מהפלוטון וגישר במהרה את 10 השניות ששלושת המובילים כבר השיגו מקדימה. ייטס לא הסתפק בזה ועבר קדימה להכתיב קצב רצחני בעליה, וארבעת הבורחים דהרו מעלה על הפלטה הגדולה תוך שהם מגדילים עוד ועוד את הפער מהפלטון.
פעמוני המצוקה התחילו לזעוק אצל וולוורדה (מוביסטר) שנשאר בקבוצת הפייבוריטים שמאחור- שועל הקרבות לא זיהה בזמן מהלך לא אופייני של מוביל מירוץ. אך הפער לייטס מקדימה רק גבר כשקינטנה נאלץ להענות לקריאה ועזב את גלגלו של ייטס כדי לחזור לוולוורדה ולמשוך אותו מעלה. ראשונים לקו הסיום הגיעו רק פינו וייטס, אשר איפשר לצרפתי לחצות ראשון את הקו ובכך לקבל את ניצחונו השני בוואלטה. הוא עצמו יודע שחיזק משמעותית את אחיזתו בהובלה לקראת שלב 20 המכריע. וולוורדה מאבד דקה ורבע נוספים למוביל.
שלב 20 – הקרב על הפודיום
בהמשך למגמה המבורכת בשנים האחרונות לייצר שלבים קצרים ומפוצצים, שלב 20 סיפק את הסחורה. עם מסלול באורך 97 ק”מ, בו מטפסים 3820 מטרים על פני 6 עליות מדורגות, שלוש מתוכן בקטגוריה 1 והאחרונה ESP, זהו היה השלב המכריע בוואלטה לקראת ההגעה למדריד. מוביסטר ניסו כמה מהלכים על ידי שליחת קינטנה קדימה, אולי להמתין להתקפה של וולוורדה, אך זו לא הגיעה. בעליה האחרונה של היום היו אלו מיגל אנגל לופז (אסטנה) ואנריק מאס (קוויק סטפ) שברחו קדימה מתוך כוונה לטפס לפודיום הסופי.
יושבי הפודיום באותו הזמן וולוורדה (מוביסטר) וקרויצוויק (לוטו יאמבו) ראו את האיום, וניסו בכל כוחם לסגור את הפער לשני הבורחים. שוב היה זה ייטס היחידי שהצליח לגשר אך למרות שבקילומטרים האחרונים איבד מהם מגע הוא השאיר אותם בטווח ראיה עד לסיום השלב. אנריק מאס הצליח להקדים את לופז לקו הסיום והשיג את ניצחונו הראשון בגראנד טור (כנראה הראשון מרבים…) וייטס הגיע 23 שניות אחריו כשהוא יודע שניצח את הוואלטה.
מאמצי קרויצווק לשמור על מקומו בפודיום לא צלחו והוא ירד למקום הרביעי, בעוד וולוורדה התפרק ונזקק לליווי צמוד של קינטנה, שנראה יחסית רענן בעודו מושך את מנצח הוואלטה מ-2009 עד לקו הסיום. האם מוביסטר הימרו על הסוס הלא נכון?
Rule, Britannia!
זוהי הפעם הראשונה בהסטוריה שמנצחי שלושת הגראנד טורים באותה השנה באים מאותה המדינה. את הג’ירו ד’איטליה ניצח כריס פרום מסקיי, חברו לקבוצה גריינט תומס ניצח את הטור דה פראנס ואת הוואלטה ניצח זה עתה סיימון ייטס – שלושתם נתיני הממלכה המאוחדת. בניגד לאומות האופניים המסורתיות: איטליה, בלגיה, צרפת וספרד, אנגליה מעולם לא נחשבה מעצמת אופניים. ההיפך הוא הנכון, עבור רוכב בריטי בשנות התשעים, רק להתקבל לקבוצה מקצועית היה שיא פסגת השאיפות שניתן לחלום עליו. אך כיום יודע כל ילד וילדה בריטים שאם יבחר להכנס לתחום ברמה מקצועית, הנתיב שפרצו האלופים הבריטים סלול ומוכן עד לרמות הגבוהות ביותר בספורט, כולל עמידה על ראש פודיום בגראנד טור.
המהפך בגישה הבריטית נולד בסוף העשור הקודם אחרי הצלחת הנבחרת הבריטית בוולודרום של בייג’ין, אך עם ביצועים לא מרשימים במרוצי הכביש. ב-2010 עלתה לכביש קבוצת סקיי מתוך המטרה המוצהרת להעמיד בריטי על ראש הפודיום בפריז. הנתונים לא משאירים מקום לספק: מתוך 9 מהדורות הטור דה פראנס שהתקיימו מאז שנוסדה סקיי, הם ניצחו 6 – כולם עם רוכבים בריטים.
ומה איתנו? האם יבוא יום בו כל ילד וילדה ישראלים יוכלו לקבל השראה מספורטאים כחול לבן על מדרגות פודיומים של גראנד טור? אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שמרכיב חשוב בהצלחת היוזמה הבריטית לחיזוק תחום האופניים הוא תקציבי עתק, אבל הכל מתחיל בהחלטה וגישה.
המנצחים
- רוהאן דניס – BMC (נג”ש)
- אלחנדרו וולווורדה – מוביסטר
- אֵלִיה ויויאני – קוויק סטפ
- בנג’מין קינג – דימנשן דאטה (בריחה)
- סיימון קלארק – EF Education (בריחה)
- נאסר בוהאני – קופידיס
- רוּדי מוֹלארד – גרופמה FDJ (בריחה)
- אלחנדרו וולווורדה – מוביסטר
- בנג’מין קינג – דימנשן דאטה (בריחה)
- אֵלִיה ויויאני – קוויק סטפ
- אלסנדרו דה-מארקי – BMC (בריחה)
- אלכסנדרֵה גֵ’ניֶה – AG2R (בריחה)
- אוסקר רודריגז – אוּסקָאדִי מוֹרִיאַס (בריחה)
- סיימון ייטס – מיצ’לטון סקוט
- טיבו פינו – גרופמה FDJ
- רוהאן דניס – BMC (נג”ש)
- מייקל וודס – EF Education (בריחה)
- ג’לה וואליס – לוטו סודאל (בריחה)
- טיבו פינו – גרופמה FDJ
- אנריק מאס – קוויק סטפ
- אֵלִיה ויויאני – קוויק סטפ
הדירוג הכללי
- סיימון ייטס – מיצ’לטון סקוט 82:05:58
- אנריק מאס – קוויק סטפ 01:46
- מיגל אנגל לופז – אסטנה 02:04
- סטיבן קרויצוויק – לוטו יאמבו 02:54
- אלחנדרו וולווורדה – מוביסטר 04:28
- טיבו פינו – גרופמה FDJ 05:57
- ריגוברטו אורן – EF Education 06:07
- נַירוֹ קינטנה – מוביסטר 06:51
- יוֹן איזַגירֵה – בחריין מרידה 11:09
- ווילקו קלדרמן – סנוובּ 11:11
לקראת אליפות העולם
אליפות העולם בכל מקצועות הכביש תתקיימנה השנה במחוז אינסברוק שבאוסטריה בשבוע של סוכות החל מה-23 לספטמבר. רוכבי האופניים שהפעם ייצגו את מדינתם ולא ירכבו בצבעי הקבוצה שלהם יתחרו בנג”ש קבוצתי, נג”ש אישי ומירוץ כביש. הזוכים בכל מירוץ יקבלו את חולצת הקשת הלבנה עם חמשת הפסים הצבעוניים לרוחבה (צבעי טבעות האולימפיאדה) ואותה ילבשו במשך כל השנה שתבוא בעודם מתחרים במקצוע בו זכו. זו הסיבה שפטר סאגן לא לובש את חולצת הקשת בקטעי נג”ש, ובאותה המידה טום דומולן לא לובש אותה בקטעי כביש רגילים.
רוכבי הנג”ש יתמודדו עם מסלול שטוח ברובו באורך 52.5 ק”מ אך באמצעו עליה קשה של 5 ק”מ בשיפוע ממוצע של כ-7%. בשנה שעברה מסלול הנג”ש הסתיים בעליה קשה ותלולה עד כדי שחלק מהרוכבים ביצעו החלפת אופניים לאופני כביש קלות מתוך מחשבה שאיבוד הזמן בחלפת האופניים ישתלם בטיפוס מהיר יותר על אופני כביש. בסופו של דבר ניצח טום דומולן בפער גדול – על אופני הנג”ש שלו.
פרופיל מסלול הנג”ש לעילות גברים – 26/09/2018
אחרי שנים בהם המסלול מירוץ הכביש משך אליו את הספריטרים והפאנצ’רים מהקלסיקות, המסלול השנה מיועד למטפסים וכולל 265 ק”מ עם 4670 מטרים אנכיים. הרוכבים יעבור יותר מ-80 ק”מ היוצאים מקופשטיין לפני שיכנסו ל-6 הקפות שכל אחת מטפסת ויורדת מאתר הסקי איגלס. אחרי ההקפה האחרונה רוכבי העילית פונים שמאלה לטיפוס אחרון לGramartboden. זוהי עליה של 2.8 ק”מ בעלת שיפוע ממוצע של 11.5% עם קטעים ארוכים מעל 20%. העליה האחרונה ללא ספק תהוה מסננת אחרונה שתשאיר רק את החזקים ביותר לפני הגלישה מטה לקו הסיום.
פרופיל מסלול מירוץ הכביש לעילית גברים – 30/09/2018
ניתן לומר בבטחה שהסיכויים של האלוף המכהן פטר סאגן לזכות בפעם הרביעית ברציפות הם אפסיים. אולי זו הסיבה שבגללה ניגש השנה שוב (וזכה) בחולצת אלוף סלובניה – שיהיה לו מה ללבוש בשנה הבאה. היה ניכר גם שהתאכזב בהפסדו לויויאני בספרינט הסיום במדריד, שמנע ממנו ניצחון אחרון בחולצת הקשת. הפעם זה תורם של המטפסים הטהורים, אלו שבדרך כלל מתחרים על ניצחון במירוצי שלבים להילחם על החולצה הנחשקת ביותר בעולם האופניים, אולי שנייה רק למָליוֹ ז’וּן – החולצה הצהובה בטור דה פראנס, אך אותה לובשים רק בצרפת ולא כל השנה.
מגזין האופניים הטוב בישראל:
לחצו פה לקבל את ערוץ BIKEPANEL בטלגרם!
