את חברת מרידה כבר אין צורך להציג בפני הקהל הישראלי. מדובר בחברת ענק טיוואנית ורבת משאבים, הנמכרת בישראל כבר יותר מעשור, ובהצלחה מרובה. במהלך העשור הזה כבר עברו תחת רגלי לא מעט גלגולים שונים של אופני החברה, מזנבות קשיחים, דרך שיכוך מלא, ואפילו, רחמנא לצלן, כמה אופני כביש דקיקי צמיגים. את ההתקדמות של מרידה כחברה, אני משווה לשינוי שחל בכלי הרכב המגיעים לישראל מן המזרח- קיה, יונדאי ודומיהן.
בתחילה הרגישו חברות הענק האלו כמו wannabees, אשר ניסו להידמות לכלי רכב אירופאיים, עם הצלחות חלקיות בלבד, אך עם השנים זנחו את הנסיונות הכושלים להידמות לאחרים, ופיתחו אישיות, מיצוב ועיצוב משל עצמן. היום אין אדם בישראל שמתייחס בזלזול לרכב של קיה או יונדאי, ויותר מכך- חברות אלו הפכו למוערכות ו- Dare I say it- אפילו אהובות ובעלות ניחוח יוקרתי קל.
המוצרים אשר יוצאים מן המפעל הטיוואני הענק, כבר לא נראים “מתנצלים”, או כעוטים חלקי קצה על שלדות בינוניות. מדובר כאן במוצרים שלמים, עגולים, מעוצבים וגאים- אשר עומדים בקו אחד עם המובילות שבחברות האופניים העולמיות. קיבלנו למבחן את דגם ה-XC התחרותי של מרידה, בעל גלגלי ה-27.5, ה-BIG7 3000 קרבון, ויצאנו לבדוק האם מהפכת ה-27.5 ראויה להגיע גם לאופני ה-XC קשיחי הזנב.
- דגם: מרידה BIG7 CF 3000
- יבואן: רוזן ומינץ
- משקל: 11.5 עם דוושות XTR
- מחיר: 12,999 (11,349 לחברי מועדון)
קונספט, שלדה, חלקים
לאחר שלא נשאר רוכב XC אחד, אשר יבחר בגלגלי 26″ על פני גלגלי 29″ (לפחות בזנבות קשיחים), החלה לפתע איזו ריגרסיה קלה בחלק מן החברות, בכל הקשור להגדלת קוטר הגלגלים. בעוד ישנן חברות שנשבעות ביתרונם של גלגלי ה-29″, יש כמה יצרנים שחזרו בהם, וטוענים שקוטר ה”ביניים” החדש-ישן, הוא הוא הפתרון הנכון לרוכבי ה-XC, המחפשים זריזות תגובה, האצות פראיות ומשקל נמוך.
כמי שמנסה לתקוף בכל החזיתות, החלה מרידה לשווק, במקביל לדגמי ה-29 התחרותיים והמצליחים שלה, גם דגמי 27.5 בכל הרמות. מאופני כניסה ועד רמת קצה תחרותית ומלוקקת מסיבי פחמן.
ה-BIG7 3000 הם אופני XC תחרותיים. מדובר בשלדת קרבון קשיחה ומנופחת, עם צינורות משולשים ויפים למראה, ובניה מודרנית ו-UP TO DATE: צירי גלגל מוגדלים (142\12ממ מאחור), כבלים העוברים בתוך השלדה, קאליפר דיסק אחורי היושב בתוך המשולש (במפגש בין תומכות השרשרת ותומכות האוכף), מעביר קדמי מוברג לשלדה ותומכות אוכף דקיקות מראה (flex stay, בפי מרידה)- לטובת נוחות משופרת…
הייתי צריך רי-קליברציה קלה, כדי להתרגל למראה הזה מחדש- אופניים עם גלגלים קטנים. טוב, די קטנים. האמת? קצת התגעגעתי. אופני זנב קשיח 26″, במיוחד במידות סמול\מדיום תמיד נראו הכי קרביים שיש, עם פרופורציות יפות ותוקפניות. גם במקרה דנן מדובר במראה קרבי מאד, ועין בלתי מזויינת תחשוב שמדובר באופני 26″ קטני גלגל.
מבחינת חלקים- הלכו מרידה (שוב) למחסן שימאנו הקרוב, ורוקנו אותו מקיטים של XT. כל מערכות ההינע, ההילוכים והבלמים- עוטים עליהם את הכיתוב XT. וזו בחירה בטוחה ונבונה- בטח ברמת המחיר בה נמכרים האופניים האלו. הגלגלים הם מבית FULCRUM וברמת ה-RED הסאב-תחרותית.
בולם הזעזועים הוא Fox Float CTD 32 ברמת EVOLUTION- כלומר, הנמוכה יותר בהיצע הבולמים של פוקס, עם סטירר טייפרד וציר 15 מ”מ.
חלקי השליטה איכותיים, וכוללים כידון שטוח (685 מ”מ) FSA Afterburner, מוט אוכף קרבון ומושב מדגם X10 של חברת פרולוגו.
האופניים אותם בחנו הגיעו עטויי צמיגי GEAX סגווארו, 2.0 מאחור ו-2.2 מלפנים.
הלאה, אל המרחב.
התמקמות מהירה על האוכף מגלה אוכף סופר נוח, אם כי על הצד הקרבי של המשוואה, כראוי באופני תחרות שכאלה. בתחילה כיוונתי את הכידון כמו שאני רגיל- בגובה האוכף, אך לאחר זמן רכיבה קצר הורדתי את הכידון בספייסר אחד מטה- כדי להחמיא לתנוחה הקרבית שהאופניים האלו ראויים לה. הכידון השטוח של FSA הוא נוח מאד, ורוחבו הוא בדיוק על הגבול התחתון שמתאים לרכיבות XC עצבניות- 685 מ”מ.
הגריפים הספוגיים של מרידה הם בעלי צורה ייחודית (וכבר נפגשתי עמם בעבר), כאשר מרכזם “מנופח” ביחס לצדדים, וממלא את מרכז כף היד בצורה שמקבעת אותה באיזור אחד של הגריפ. גיאחה מצא את הגריפים מאד נוחים, אני אהבתי אותם הרבה פחות…
דיוושים ראשונים בשבילי השרון המהירים, ואני עוצר לאחר מספר קילומטרים לבדיקת לחצי אוויר בצמיגים. כמו שאני אוהב- 26 מאחור, 24 מלפנים (give or take). אוקיי- משהו כאן קשיח בהרבה ממה שאני מכיר. מרידה מתגאים בטכנולוגיית ה-Flex Stay שלהם, וטוענים שתומכות המושב הדקיקות (והסקסיות למראה) תורמות רבות לריסון וריכוך תחלואי השטח, במיוחד לספיגה של וויברציות בתדר נמוך (כורכר סטייל). ובכן- עם צמיג 2.0 מאחור, ולחץ יחסית נמוך של אוויר, האופניים האלו קשיחים כמו שר האוצר לפיד, במשא ומתן מול מחוסרי הדיור.
יתכן ושנים של רכיבה ובחינות של אופני 29 קשוחי זנב הרגילו אותי לטוב, אבל לפתע חזרו אלי הזכרונות התזזיתיים מתקופת ה-26 התחרותית שלי. צריך לברור את הקווים היטב, לחפש את הדרך החלקה ביותר למעבר, ולעמוד על האופניים יותר. לאחר מספר ימי רכיבה כבר התרגלתי לקשיחות הזו, אבל רבים הם הרוכבים אשר זה יהיה יותר מדי בשבילם. בשבילי כורכר מהירים, אין בכלל שאלה מה יותר מהיר. התשובה היא פשוטה וחד משמעית- 29 אינץ’.
מה שהפתיע אותי יותר, היא ההתנהגות הבינונית של בולם הזעזועים מלפנים. מדובר על FOX CTD 32 EVO, מסדרת הכניסה, לפחות מבחינת מנגנון השיכוך הפנימי. ה-Damping באיכות בינונית, והרגישות למכות קטנות לוקה בחסר. המשמעות של בולם זעזועים על אופני זנב קשיח היא תהומית, ובולם איכותי יכול לשנות לגמרי את התנהגות האופניים. ניתן ומומלץ לשדרג: קבלו הצצה לתחילת כתבה בנושא שדרוג מזלגות ה Evo.
צמיגי ה-GEAX סגווארו התגלו כלא פחות ממצויינים, עם התנגדות גלגול נמוכה, אחיזה טובה במפתיע ועמידות פנטסטית לתקרים. לחצים נמוכים במיוחד היו בתפריט הקבוע, בכדי לרכך במקצת את הקשיחות של השלדה, והצמיגים עמדו במשימה בכבוד רב.
ברכיבות נפח ארוכות האופניים הרגישו תזזיתיים, ואפשר היה להרגיש ששדה המרעה הטבעי שלהם הוא מסלולי XC בעלי תוואי שטח קיצוני ומשתנה- עליות תלולות\ירידות זורמות.
שטח אמיתי
כניסה לסינגלים תובעניים יותר החזירה אותי שוב כמה שנים לאחור, כאשר קיפצצתי לכל כיוון, בעזרת הקלילות המובנית של הגלגלים הקטנים, וכל שיעול קל הפנה את האופניים לכיוון המבוקש.
איני יכול לומר שיכולתי להרגיש בכך שמדובר באופני 27.5 ולא אופני 26 אינצ’ים, כיוון שהתזזיתיות שלהם הרגישה ממש כמו אז, בימי ה-26 העליזים. אני אומר זאת ללא ציניות- הקשיחות הבלתי מתפשרת של השלדה מייצרת היענות כמעט טלפתית להוראות הרוכב, ויש משהו ממכר במידיות בה אופניים בעלי גלגלים קטנים מגיבים לבקשות לשינויי כיוון, הרמת גלגל וקפיצות מזדמנות- וזה דבר נהדר.
מה שפחות עובד הוא האחיזה הפחותה לעומת גלגלי 29″, והצורך לבחור קווים פחות דורסניים, בשל קוטנם של הגלגלים- מה שבסופו של דבר, כך לפחות לדעתי- יביא לזמני הקפה איטיים יותר בתחרות XC. והרי למה נועדו האופניים האלו, אם לא כדי לתת בראש בהקפות XC? לתחרויות מרתון ארוכות יותר הקשיחות המובנית של השלדה תהווה Deal breaker, לפחות בהשוואה לאופני 29″ מקבילים.
בסינגלים טכניים וצפופים האופניים זורחים ומחמיאים לרוכב בעל אופי טכני, שמחפש שינויי כיוון מהירים וסלעים גדולים לטיפוס ולירידה. כאן, צמיגי ה-GEAX הפתיעו שוב באחיזתם האיתנה בקרקע, על אף פרופיל הקוביות הצנוע שלהם. שאפו.
על מערכות ההינע והבלימה של שימאנו XT אין לי מה להכביר במילים. הן פשוט עובדות מעולה, ולא צריך יותר מזה.
קהל היעד, הייעוד ועוד ועוד…
למי בעצם נועדו ה-BIG7 3000 CF? מיהו קהל היעד?
התשובה הראשונית היא קלה- רוכבי XC תחרותיים, שמחפשים אופניים עם סכין בין השיניים, מבלי לשבור את תכניות החיסכון בבנק.
לאחר תקופה לא קצרה עימם, התשובה הזו לא מספקת אותי, ואני אשאל את השאלה מחדש: מי הוא הרוכב אשר יעדיף זנב קשיח 27.5 תחרותי, על פני אופני 29 תחרותיים? כאן מתחילה הבעיה האמיתית של ה-BIG7 3000.
מדובר באופני XC מעולים- קשיחים מאוד, זריזים, קלים ביחס למחיר ובעלי תמורה טובה לכספו של הרוכש. אך אם בתחרויות XC עסקינן, אין לי ספק שאופני 29 מקבילים (ולמרידה יש ליין שלם ומקביל- רק עם גלגלי 29) יהיו מהירים יותר על פני כל תוואי שטח. לא כל שכן, כשמדובר בתחרויות מרתון של שעתיים ומעלה.
מה שמשאיר ל-BIG7 3000 קהל יעד קטן (תרתי משמע) למדי: רוכבים תחרותיים ונמוכי קומה, אשר פשוט לא מתחברים לגלגלים גדולים, או רוכבים שהם Die hards של גלגלי 26″,המכורים לתזזיתיות הנלווית לקוטן הגלגל, ונשבעו לא לעלות על גלגלי 29″ לעולם.
רוכבים העונים על אחת משתי ההגדרות הנ”ל, יהנו עד מאוד מה-BIG7 3000, אך בהסתכלות רייסרית, ללא ספק יהיו מהירים יותר על אופני 29″.
