את הבסיס של לרכוב על אופנים לומדים בגיל צעיר, אבל להיכנס לשטח בלי הכוונה מקצועית לא מומלץ. לקראת טיול אופני הרים חשמליים ברומניה לקחתי הדרכה של יניב ברנס, מדריך מקצועי. זה עשה את כל ההבדל. כך זה היה:
מי בכלל צריך לימודי רכיבת אופנים
בבוקר של ערב יום כיפור 2010 קבעתי להצטרף אל חבר מהעבודה וקבוצת הרכיבה שלו לרכיבת שטח בפארק בריטניה. לא היה לי ניסיון ברכיבת שטח, לא מגינים או ציוד רכיבה. יש לי אופני זנב קשיח בסיסיים ביותר. החבר’ה האחרים היו שועלי שטח ותיקים בעלי אופני שיכוך מלא, מצוידים מכף רגל ועד ראש. הם לקחו אותי לטיול סינגלים בפארק. החוויה שלי הסתיימה בנפילה אחת בלבד עם שריטות שטחיות ובתחושה חמוצה שרכיבת שטח בסינגלים ממש לא בשבילי. מאז ועד היום ניסיון השטח שלי הסתכם בשבילים לבנים מפארק האגם בהוד השרון דרך נחל הירקון בואך החומוס של הג’ינג’י בקיבוץ עינת וחזרה להוד-השרון.
במעבר חד לקיץ 2023, נוצרה לי ההזדמנות להתלוות למשלחת של בוץ הרפתקאות, טיול רוכבי שטח על אופנים חשמליים ברומניה. בכדי שאגיע לשטח ביערות קצת יותר מוכן, הוזמנתי לסקר את הקורס של יניב ברנס, מדריך רכיבה מקצועי למיני-קורס רכיבת שטח למתחילים. בשני שיעורים של כשעה יניב הצליח לקחת אותי מהעקרונות הבסיסיים עד לסינגלים וירידות תלולות אותם צלחתי ללא פגע, רק עם קצת פחד בעיניים. מסתבר שיש הבדל עצום בין החוויה הראשונית שלי בשטח ב-2010 לבין הגעה לשטח אחרי שיודעים את העמידות והתנוחות הנכונות ונכנסים עם ביטחון למסלול.
הניסיון שלי ב״שטח״ של הוד השרון
מהייטקיסט למדריך אופניים
הסיפור של יניב מרתק – לאחר כ-16 שנים בהן עבד בחטיבת הטכנולוגיה של בנק גדול, החליט ללכת עם החלומות שלו, לעזוב את המשרה הנוחה בבנק ולפתוח עסק להדרכת אופניים. כחלק מתהליך אישי הוא הוריד במשקל, החל לרכוב על אופניים ולרוץ בפארק הירקון. הוא עבר קורס מדריכי אופניים ועוסק בתחום כמעט עשור. כיום הוא מדריך קבוצות, מלמד ילדים ומבוגרים לרכוב על אופניים, מוציא טיולי רכיבה חד-יומיים או רב-יומיים בארץ ובחו״ל. יניב גם בונה תוכניות אימונים לשיפור הכושר ומוביל קבוצות רכיבת שטח לנשים, ימי גיבוש לחברות ומוצא גם זמן להתנדב ולגדל 3 ילדים יחד עם אשתו אילאיל. בפוסט מרגש בפייסבוק הוא שיתף מה גרם לו לקחת את ההחלטה ומהיכרותי הקצרה איתו – הוא ממש לא מתחרט על כך.
בשיחת טלפון מקדימה סיפרתי לו על הרקע (הלא קיים) שלי ברכיבת שטח, על הטיול המתוכנן לרומניה והוא הסביר לי מה אנחנו הולכים לעשות בשניים-שלושה שיעורים. תיאמנו מפגש ראשון בפארק הירקון ויצאנו לדרך. לפני המפגש יניב שלח לי הודעה עם הציוד הדרוש (אופניים, קסדה ובקבוק מים), מקום ושעת המפגש.
הקבוצה השקטה והסודית שלנו פה:
שיעור ראשון – היכרות, כיוונונים ועמידת מוצא
בבוקר המפגש הראשון היה חשוב ליניב להכיר אותי קצת יותר לעומק והתחיל בכיוון האופניים: גובה המושב, מנח בולמי היד שיהיה אופטימלי למפרק הידיים ולא יווצר לחץ מיותר בזמן הרכיבה. גם רצועת הקסדה עברה התאמה כדי שתיסגר בצורה בטיחותית ונוחה. תרגלנו עמידת מוצא שבה הפדלים מצויים באותו גובה, הרגליים מעט כפופות אך עומדות על הפדלים והגוף אמור להיות רפוי ולא מתאמץ. נקודה חשובה שחזרה על עצמה כמה פעמים היא תמיד לרכוב כששתי אצבעות על בלמי היד למקרה שנצטרך לבלום בפתאומיות. מעמידת המוצא אפשר לצאת לסיבובים, פניות וירידת מדרגות או מכשולים. משם יצאנו לרכיבת חימום עד לנקודה הראשונה, בה יניב הסביר על העיקרון של מבט מלווה תנועה – חשוב להביט לכיוון שאליו רוצים להגיע ואז האופניים יפנו לשם בצורה חלקה.
תרגול עמידת מוצא
פניות, סיבובים ועמידת תקיפה
השלב הבא היה להתחיל לעבוד: התרגיל הראשון היה לזגזג בסלאלום בין קונוסים שיניב הניח במגרש חניה ריק ובסופם לעשות פרסה ולחזור לנקודת ההתחלה. הדגשים היו לשמור על עמידת המוצא, אצבעות על בלמי היד וברך מובילה לכיוון של הסיבוב – פניה שמאלה ברך שמאל למעלה וההפך. כך נוצר מנח גוף שעוזר לאופניים לבצע את הפניה בצורה מיטבית. דגש נוסף שתירגלנו הוא מבט מוביל תנועה – להסתכל לכיוון אליו רוצים לפנות, על מנת לאתר מכשולים ולצפות בלת״מים שעשויים להגיע. לאחר כמה חזרות הסלאלום היה יותר הדוק והפרסה בוצעה בסיבוב מינימלי ולא רחב כמו של משאית.
לאחר שמיצינו את הסלאלום והפניות המשכנו לנקודה הבאה של ירידת מדרגה. בשביל לרדת מכשול בשטח יש תנוחה שונה מעמידת המוצא הנקראת עמידת תקיפה: ברכיים ומרפקים מכופפים, גב ישר ומבט קדימה. בעת ירידת המדרגה הידיים דוחפות את הכידון קדימה לעבר הקרקע, כך שבולמי הזעזועים סופגים את ירידת המדרגה ולא הגוף. מה גם שהטכניקה הזו מייצרת שליטה באופן בו אנחנו עוברים את המכשול. יניב הניח את הקונוסים בשביל המוביל אל המדרגה והורה לי היכן צריך להיכנס לעמידת תקיפה – לא קרוב מדי למדרגה אלא מספיק זמן לפני כדי שאוכל להכין את הגוף לכך.
תרגול סלאלום ופניות
ירידת מדרגה בבודדת וברצף
תרגלתי את ירידת המדרגה מספר פעמים עד שהרגשתי שאני שולט בטכניקה. עברנו מירידת מדרגה קטנה לגבוהה יותר ואז לירידה של שתי מדרגות ברצף. העקרונות המנחים כאן היו: להאט לפני הכניסה לעמידת תקיפה, להיות בשליטה בזמן ירידת המדרגות ולהשתמש בטכניקת דחיפת הכידון למעבר חלק של המדרגות. באופן כללי מוטיב שחזר על עצמו לאורך השיעורים היה להישאר בשליטה ולצבור ביטחון. לסמוך על האופניים ועל עצמנו שאפשר לעבור מכשולים וירידות תלולות בהצלחה אם יודעים מה אנחנו עושים.
אם אתם אוהבים אופניים (ואתם אוהבים!), הצטרפו לניוזלטר שלנו:
עלית מדרגה
בתחנה הבאה יניב הסביר לי איך עולים מדרגה או סלע: נכנסים לעמידת תקיפה וכשמגיעים למכשול דוחפים את האופנים לעברו תוך כדי הרמה קלה של הכידון כלפי מעלה. באופן זה בולמי הזעזועים הקדמיים סופגים את המכה והתנועה מעלה עוזרת לאופניים לעלות את המכשול. חשוב להגיע אל המכשול בניצב אליו ולא באלכסון בכדי לא לגרום לגלגל הקדמי להחליק על הצד. תרגלתי את ירידת ועליית המכשול כמה פעמים, פעם על סלע נמוך ואז על סלע גבוה יותר.
ירידת מדרגה
פריזמה רחבה ופריזמה צרה
לקראת סיום השיעור יניב לקח אותי לאזור בנמל עם רצף של כעשר מדרגות. ההנחיה שלו היתה לרדת אותן ממש לאט ובשליטה אך לא לבלום יותר מדי בכדי לא לנעול את הגלגלים. שוב הייתי צריך להיכנס לעמידת תקיפה מספיק זמן לפני המדרגה הראשונה ולהגיע במהירות לא גבוהה מדי אבל יציב ומאוזן. תרגלתי את רצף המדרגות מספר פעמים תוך כדי הקשבה לטיפים של יניב ולעידוד שלו אחרי מעבר מוצלח של המכשול. בכלל, יניב נסך בי ביטחון ונתן לי פרספקטיבה של התהליך שעברתי מתחילת השיעור ועד סופו. הוא גם צילם סרטוני וידאו של תוך כדי שאני מתמודד עם המכשולים ונתן לי לראות את השיפור ההדרגתי לאחר סיום השיעור.
בתחנה האחרונה לשיעור זה הגענו לקצה גבעונת בה היו שני סטים של מדרגות: הסט הראשון היה של מדרגות רחבות והסט השני מדרגות צרות עם מעקה ביניהן. יניב הסביר לי את ההבדל בין פריזמה רחבה לצרה: מבחינת האופנים אין צורך בהרבה מקום לעבור מכשולים או לרדת מדרגות, אך המוח שלנו נלחץ כשהוא רואה מעבר צר. הטריק כאן הוא להבין שרוחב הגלגלים אותו דבר במעבר מכשול רחב לעומת צר ולהפנים את העובדה שאין ממש הבדל בין רוחב השביל או המדרגות מבחינת האופניים. ירידת המדרגות הרחבות ברצף עברה בהצלחה. אל המדרגות הצרות היה גם קשה לגשת מספיק זמן לפני כדי להיכנס לעמידת תקיפה. אחרי שניים-שלושה תרגולים גם את הטכניקה הזו הפנמתי ובזאת סיימנו את התחנה האחרונה ושמנו פעמינו חזרה לכיוון הרכב.
נתראה בשיעור הבא
למען האמת לא חשבתי שיש כל כך הרבה מה ללמוד על רכיבת שטח ועוד בשיעור ראשון. קבענו להיפגש בעוד כמה ימים לשיעור השני וסיכמנו את ההישגים של השיעור – מאפס ידע על רכיבת שטח למדתי מה זו עמידת מוצא, עמידת תקיפה, תנוחה נכונה של הידיים והגוף על האופניים, איך לבצע פניות וסיבובים נכון, לרדת ולעלות מכשולים והכי חשוב – לצבור ביטחון ברכיבה.
אם גם אתם מעוניינים בשיעורי רכיבה לילדים או מבוגרים, שיפור טכניקה, הכנה לרכיבת שטח, ימי גיבוש ועוד, יניב ישמח להדריך אתכם. לקוראי הפאנל הטבה של 5% הנחה על אימונים אישיים לשיפור הטכניקה.
מאת: אלי ארקוש
צילום: אלי ויניב
אלי כותב אצלנו בראנפאנל בד”כ. הוא חובב ריצה למרחקים ארוכים (עד מרתון – לא צריך להגזים), נשוי+3 אצנים לעתיד, עובד בהייטק ומקפיד לרוץ בכל נסיעת עבודה. בעבר חי כעשור בארצות הברית שם אסף חוויות ורץ שישה מרתונים בארבע מדינות שונות.
מעוניינים בקורס? מלאו פרטים ונעביר ליניב ברנס את פנייתכם (בייקפאנל לא מרוויח כלום מההפניות האלה, אנחנו פשוט אוהבים לעזור לקוראים שלנו ולאנשי ענף האופניים)
