בסוף העולם, לא רחוק מהים (האדום, למאותגרים) שוכן מקום קטן ומופלא ובו סינגלים משובחים. לשם לקחו אותנו “רוכבי המדבר אילת” לגלות בין הסלעים האדומים, האופניים החשמליים, חופשת אופניים מושלמת.
רוכבי המדבר – גן העדן האבוד
מהרגע שפגשנו את רוכבי המדבר אילת – עברנו את הפרוזדור הצר והגענו לגן העדן האבוד. המארחים האילתים לא חסכו מאיתנו מילימטר של דאגה והשקעה ודאגו שנהיה מרוצים, שבעים ורווים לאורך כל השהייה. לא כי התארחנו אצלם, אלא כי זה סוג האנשים שהם. בשנה שעברה היה גם אירוע פתיחת עונה, וגם השנה הוזמן צוות בייקפאנל לדווש, לבלוס ולחגוג את פתיחת עונת התיירות האילתית, בצל המלחמה וכנגדה.
הנה הוידאו הקצר שעשינו באינסטגרם של בייקפאנל (תעקבו!):
View this post on Instagram
רוכבי המדבר היא יוזמה משותפת של 3 עסקים אילתיים: חוות הגמלים, אמין אופניים (חנות האופניים הגדולה בארץ ושותפי הציוד למיזם) וחברת Cmedia על השיווק והדיגיטל. השילוב של שלושת אלה עובד מעולה, הכל מתקתק, זורם, נוח ובמילה אחת כיף.
הדבר הזה קורה קודם כל בזכות אנשים חמים ומקסימים: טל ודונה פריטל, בעלי “חוות הגמלים” מפעילים את השירות הם כנראה שני מלאכים ו(לא פחות חשוב) אלילי רכיבה שהיו איתנו על המסלול. שותפיהם הנהדרים תקתקו הכל מסביב: תומר נבו, רמי טל, ומוטי חזן, מתפעלים שירות הפקת חופשות רכיבה שכדאי לכם להתחבר אליו. המחירים ממש ידידותיים, וזו לא רק המלצה עקרונית אלא קריאה לפעולה: מלאו פרטים והזמינו חופשה ישראלית לחורף הקרוב!
תפסו מקום החורף- מלאו פרטים ויחזרו אליכם מרוכבי המדבר:
נוסעים לאילת
לפני כמה שבועות, באמצע המלחמה כשלא נראתה תקווה באופק, הטיימר הפנימי של גיאחה הכריז שדי ויש חובת אסקפיזם מיידית לפאנליסטים. הוא שלח שאלה (כלומר הוראה) לגבי מפגש הפאנל באילת. מה הוא רוצה מחיינו עכשיו, חסרות לי הרפתקאות בחיים? עבודה, ילדים, הסעות, חוגים, אזעקות, מקלטים, לחץ, איפשהו בין לבין רכיבות סופ”ש, עמאיית ומלחמה שאסור לשכוח.
קיצר, מה עכשיו זה בא לי עם סופ”ש באילת, איך נוסעים? איך עוזבים את כל העולם שטס מסביב במהירות של 290 קמ”ש בטורבו ויורדים לסופ”ש באילת. לא היה לי ברור איך אני עושה את זה.
טוב, מתחילים לגלגל את הרעיון.. בחיל ורעדה, בענווה ובהכנעה בין שטיפת כלים לקרצוף הסלון אני מעז להוציא מפי מול יו”ר הדירקטוריון באגביות, “אהה.. שומעת.. אז יש איזה סופ”ש של רכיבה באילת עם הפאנל ואני מתלבט אם לנסוע גם, מה.., מה דעתך?” הפצצה נפלה. אפשר היה לחתוך את המתח באוויר בסכין. סתם נו, היא פרגנה ובענק ואמרה “יאללה סע אתה צריך את זה”. סעמק, היא עשתה לי תרגיל, מודה שנלחצתי. מה עושים כשנלחצים – מסתכלים על תמונה של דובר צה”ל, דניאל הגרי, ומייד נרגעים. כך עשיתי.
אחרי שהגרי הרגיע אותי, הבנתי שכמו צה”ל גם אני צריך תוכנית. אז ארזתי את כל בגדי הרכיבה שלי, כי בכל זאת גם גריבי יהיה שם ואני לא רוצה לחטוף על חוסר התאמה בין החולצה למכנסיים לגרביים (ניוז פלאש: חטפתי), ארזתי תיקטן עם בגדים ואודרוב לאילת. אז נסענו, נסענו, נסענו, נסענו, נסענו, ובסוף הגענו לקיבוץ אליפז, שם ישנו במהלך החופשה. קיבל את פנינו אתר אירוח בסגנון חאן עם אוהלים מדוגמים, מיטות ערוכות עם סדינים מתוחים כמו לפני מסדר צבאי, טוב גם שם חששו מהביקורת של גריבי.
החצר האחורית של אילת
להשלמת החוויה, רוכבי המדבר מספקים לכם גם אופניים לרכיבה והדרכה לסינגלים שבסביבה. בהתחלה אמרתי שאני מעדיף את האופניים שלי שאני מכיר וכו’, אבל שלמות החוויה כאשר נותנים לך את האופניים, מנקים, מטעינים וסוחבים אותם עבורך לתחילת הסינגל ולוקחים אותן בסוף הסינגל – זו נוחות שאין שנייה לה. מודה שהתמכרתי. שווה להשכיר בתוספת קטנה לעלות החופשה ולהנות מראש שקט ובלי אתגרי הובלה.
הערת אגב: הדרכה בסינגלים המקיפים את אילת, בעיני, היא אחד הדברים הכי טובים שתוכלו להעניק לעצמכם, רק כך תוכלו באמת להגיע למקומות, אשר אילולא מישהו מקומי המכיר את השבילים, לעולם לא תגיעו אליהם. תוסיפו לכך הפסקות מאורגנות של שתיה קרה וכיבוד באמצע הסינגל, בירה קרה בסוף הסינגל ושירותי הובלה לאליפז וקיבלתם חופשה שהיא הכי קרובה שאפשר לדמיין לחופשת חו״ל על אופניים. חווית תענוג צרופה מאין כמותה.
ה Whistle החשמליים מחכים
בחווה קיבלו את פנינו אופני Whistle 750wh, שחורים וקרביים מדוגמים שרק מחכים לרכיבה. את האופניים טל התאים אישית לכל רוכב, כיוון סאג, זוויות כסא, התאמת פדלים, ניפוחי בולמים וכל מה שאפשר להעלות על הדעת (ואפשר להעלות ביחס לכל אחד מהמפונקים שרוכבים). בסבלנות אין קץ טל הקשיב לכולם, יעץ וסייע בבחירה. מכיוון שהרכיבה ביום הראשון היתה צפויה להיכנס אל הלילה, ולא לכולם יש פנסים (נכון גריבי אתה הצטיינת והבאת פנסים. אני לא), תומר דאג לנו לפנסים חדשים דנדשים והרכיב אותם על האופניים.
טל, קצין בכיר במיל, הגיע לרכוב איתנו על חופשת סופ”ש שקיבל מחודש וחצי במילואים אתם יודעים איפה. עכשיו, אם היה מדובר בי, כנראה שהייתי סרוח וזעוף על כורסא, מבקש מבני הבית שלא יפנו אלי שלושה ימים לפחות. אבל טל קורץ מחומר אחר – אחרי חודש וחצי הוא הגיע עם דודא לאופניים, והדבר היחיד שמעניין אותו זו הרכיבה, הסינגלים והרווחה של האורחים. את שלושת ימי הרכיבה הוא הוביל עם חיוך מאיר מאוזן לאוזן, יכולת רכיבה מופלאה ויצר תחרותי שלא מבייש ספורטאי אולימפי. נסו לעקוף אותו ותגלו.
עלינו על האופניים והתחלנו ברכיבה מנהלתית על דרך עפר קלילה, כשאני חושב לעצמי “בשביל זה נסעתי עד אילת? דרכי כורכר?” טל רכב ראשון, טוב הוא המדריך, ואנחנו אחריו. טל רוכב על מחונן ואיש נטול פחד, הוביל אותנו אט אט לעומק השטח דרך סינגלון כדי לוודא את רמת הרכיבה של החבר’ה. “עכשיו נלך לפגוש את ברוריה” אמר טל. מה? מי זאת ברוריה?
אנחנו מזמינים אתכם לקב’ הווצאפ השקטה שלנו:
פתיחת האירוע בארץ הסינגלים של אילת
ברוריה שלנו, היא גיבורה בפני עצמה: סינגל קצרצר ומטורף שפתח לנו את התיאבון ורמז על הבאות. ומה שבא אחר כך היו 20 ק”מ של טירוף ואטרף בשבילים שרק המקומיים מכירים. עליות טכניות מפגרות וירידות בזוויות לא הגיוניות. סינגל רדף סינגל ואנחנו רדפנו אחרי טל שטען “אני לא בכושר” (שקר), ורכב במהירויות שלא הותירו מקום לספק ביחס לכושר שלו, או למידת חוסר הפחד.
הדקות נקפו ואתן גם השעות, החושך ירד והפנסים הודלקו ונכנסנו לרכיבת לילה מטריפה ב”לונה פארק” לאור הפנסים והירח המלא. חוויה מומלצת 10/10. כשאתם מגיעים תתעקשו עם טל שייקח אתכם גם לסיבוב אחרי חשכה.
במהלך רכיבת הלילה עוד הספקנו לתקן שרשרת שנקרעה באחד הזוגות, ומוסר ההשכל הוא תמיד להחזיק כלי תיקון בתיק (כן, אני מדבר אליך גיאחה).
הרכיבה היתה מעגלית ובסופה חזרנו אל החווה רק כדי לפגוש את השולחן שמוכן היה לקבל את פנינו לארוחת ערב. על השולחן עלו ובאו מיטב הסלטים מעשה ידיהם להתפאר של תומר, רמי, מוטי, דונה והג’ינג’י. יחד עם הסלטים עלה הכוכב של הערב: הבשר המיוחד מאוד שמכינים במעשנה של החווה (וגם נמכר באופן נפרד בימי שישי לכולללללם). בסוף חולקו על השולחן קינוחים ותה חם ומתוק שסגרו את הפינה באופן מושלם.
יהל-קטורה-יטבתה
בסוף הארוחה חזרנו לישון באוהלים המפונפנים שלנו באליפז. חלקנו ישן (ואדים), חלקנו (אני) נשאר להאזין לנוקטורנו הנחירות הלילי בדו-מז’ור מאת ואדים. למחרת התעוררנו (ואדים), וחלקנו (אני) עדיין נותרו ערים ונפעמים ממוזיקת הלילה (הלא) זעירה שטרדה את שנתם, רק כדי לקבל את ארוחת הבוקר שהגיעה עד אלינו לאוהל במשלוח מיוחד. אולי בשל המלחמה חדר האוכל לא היה פתוח בבוקר. זה לא שינה לנו הרבה וטרפנו כל מה שהגיע. מיד עם סיום הארוחה, טל, תומר, רמי ומוטי (בן פייסי) הצלם, הגיעו יחד עם האופניים הטעונים והנקיים והקפיצו את כולנו לתחילת המסלול של סינגל יהל-קטורה שנמצא בקיבוץ יהל.
מכאן ועד לסיום ביטבתה רכבנו כ-40 ק”מ במהירויות משוגעות על בולדרים, ברמים, שבילים, ומה לא. מכל הטוב שיש למדבר להציע. מדובר בסינגל זורם וכיפי שיתאים לכל הרמות, וכאשר אתם משלבים איתו אופניים חשמליים חוגת הכיף מסובבת ל-11 והפאן פשוט לא מפסיק. הירידות זורמות ומהירות, והעליות טסות בעזרת המנוע. את המסלול סיימנו בסינגל הדרקון החדש שיורד לכיוון יטבתה.
אחרי הרכיבה הוקפצנו על ידי רוכבי המדבר חזרה לאליפז ובערב היתה ארוחת ערב במקום שויתרנו עליה ויצאנו לאכול במסעדה אילתית. אני סיימתי והתחלתי את המסע צפונה לחגיגות יומולדת במשפחה.
תפסו מקום החורף- מלאו פרטים ויחזרו אליכם מרוכבי המדבר:
אל מלא רחמ(ים)
את הרכיבה השלישית והסופית של החופשה בחרנו במסלול האלמותי של הרי אילת, הקומבינציה של נחל רחם, קצא”א והלונה פארק, ולסיום בירה על חוף הים. כנהוג בחופשה הוקפצנו מעלה אל הר חזקיהו, ממנו יוצא הסינגל של נחל רחם. מדובר בסינגל לא קל, המתאים לרוכבים מתקדמים ואופניים אגרסיביים בלבד.
בתור רוכב שעושה בעיקר סינגלים עם אופני 120 מ”מ, החוויה של נחל רחם הייתה וואו אחד גדול. בעיקר התלהבתי מהיכולות של ה Whistle לטוס בביטחון בקטעים מדורדרים, מלאי אבנים ואפס אחיזה בקרקע. ספינת המדבר המודרנית הזאת יודעת לעשות הכל. הסינגל עצמו קשוח במידה, עם מדרגות, ירידות צפופות והרבה סחף מהגשם הראשון של השנה. מה שנקרא לחובבי הז’אנר… (טכני Old school – הכי רחוק מהמהוקצעים של קק”ל).
שתגיע כבר עליה כדי לנוח
אחרי שעה בערך של להחזיק חזק את הברקס ולרדת בשיפועים דפוקים במיוחד, אני שם לב לשינוי ב- state of mind שלי: כל מה שאני רוצה זה שתגיע עליה כדי שאוכל לנוח. לא פשוט לשלוט בגמלון ששוקל 24 ק”ג בירידות. אבל בעליות יש לי מנוע והכל עובר בקלילות ובכיף.
הרחם הוא חוויה מאתגרת לאופניים ולרוכב אבל הוא מציע את אחד הנופים היפים ביותר שניתן להגיע אליהם בישראל ברכיבה. הערך של הרחם אינו בזרימה ובברמים אלא במקום עצמו: יש בו הרים בכל הצבעים (שחור, צהוב, אדום), ערוץ יפהפה, נוף מקסים אל הרי אדום והצצה אל איך נראו רכיבות וסינגלים לפני עידן קק”ל ושביל ישראל באופניים.
אחרי שסיימנו אותו נשאר לנו לדהור אל הלונה פארק של אילת שכן מציע את הפאן המוכר יותר של סינגלים זורמים. את הסינגלים שרכבנו שלשום בחשיכה, אנחנו מגלים מחדש באור היום וצווחות ההנאה שנשמעות בפאתי אילת מגיעות מפיהם של רוכבים ולא תנים הבוקר. את המסלול אנחנו מסיימים בים סוף עם בירה קרה ונוף של הגולשים המעופפים של אילת.
חופשה עם רוכבי המדבר אילת
הקפיצה הקצרה הזו לאילת היא רענון משמעותי בימים אלו, ומומלצת מאוד לצרכי ניתוק ושפיות שכל כך נדרשים. מדובר בחופשה מושלמת: רוכבי המדבר מארחים באופן הנדיב ביותר, ועושים כל מה שביכולתם כדי לאפשר לאורחי המקום להתרכז רק, בפאן.
האופניים החשמליים מאפשרים לך לצאת לרכיבות של 40++ ק”מ back to back ולהרגיש רענן בבוקר של כל יום חדש. הם מאפשרים לרוכבים ברמות כושר שונות לרכוב זה עם זה ולכן מאפשרים גם לקבוצות הטרוגניות, חברים לעבודה, נשים וגברים להגיע ביחד אל הכיף הזה. תוואי השטח מיוחד ביחס לשבילים עליהם אנחנו רוכבים במרכז הארץ, והבשר שיוצא מהמעשנה של חוות הגמלים גורם לבטן שלנו לקרקר גם בעת כתיבת שורות אלה.
למען הגילוי הנאות: היינו אורחי המקום לסוף שבוע של רכיבה ובליסה, לאו דווקא בסדר הזה, לטובת הסיקור. כדי לחזק את האמירה הזו נודה שמקום הלינה בקיבוץ אליפז הוא די בסיסי, כמקובל בחאן. היתרון שלו בקרבה רבה לשביל ישראל ולכמה מנקודות הכניסה אליו, והחיסרון הוא בהיותו כחצי שעה מאילת עצמה. לצד האוהלים מבנה טרומי של מקלחות פרטיות ושירותים פרטיים, הכל נקי והמים במקלחות חמים וממכרים תמיד. רק צחצוח השיניים נעשה במתקן הזדהות עם יוג’ין המילואימניק הפאנליסט האמיץ שלוחם בעזה, היה חסר לנו מאוד ואנחנו ממש מייחלים לשובו בהקדם.
רוכבי המדבר אילת מציעים מחירים הוגנים
בעבור חופשה כזו הכוללת 2 לילות ושלושה ימי רכיבה לאדם, בסגנון הכל כלול (2 ארוחות ערב + 2 ארוחות בוקר, כולל נשנושי ארוחה ושתייה קלה ברכיבה) אתם צפויים לשלם של 1,000-1,500~ שח לאדם, המחיר הסופי תלוי מאוד בגודל הקבוצה, והתוספות הנדרשות (אופניים, אוכל, שתייה וכיו”ב). לדעתנו מדובר במחיר הגון והוגן לחלוטין עבור התמורה המתקבלת המקבילה לחופשה קטנה בחו”ל מבחינת החוויה.
האם הייתי מגיע לחופשה כזו באופן עצמאי: hell yeah. מומלץ 17/10. האווירה, הרכיבה, האוכל והאנשים עושים הבדל משמעותי ובהחלט יוצרים חוויה ייחודית ובלתי נשכחת.
מאת: עדו גולצקי, יואב גריבי
תמונות: עופר עברי, עדו גולצקי, רוכבי המדבר Cmedia
עדו רוכב. אחרי למעלה מעשרים שנה על האוכף – בעיקר כואב התחת. בחיים לבלר, על האופניים חאפר. חובב אופניים, ציוד וגאדג’טים.
תפסו מקום החורף- מלאו פרטים ויחזרו אליכם מרוכבי המדבר: