במסגרת איסוף מסלולי הכביש של ישראל ותיעודם בבייקפאנל, הגענו הפעם אל הכביש הנידח שמוביל מבהד 1 אל הבסיס הקטן על כביש 10 – הר חריף
למה להגיע לפה?
הייתי פה לפני הרבה שנים ברכיבת כביש עם חברים ואז המסלול עשה עליי רושם גדול: הייתי פחות מורגל ברכיבות מדבריות, והנידחות, הריק והשלווה גרמו לרכיבה ההיא להיות משהו מיוחד ושונה.
כאשר חזרתי הפעם זה היה כמו לראות סרט שאהבת פעם אחת וגיליתי שהוא קצת מאכזב בפעם השניה. אבל אני בכל זאת ממליץ עליו.
גם אם המסלול הזה אינו מהווה אטרקציה מדהימה יוצאת דופן כזו שלא תשכחו אף פעם, יש לו את הקטע שלו: אין הרבה כבישים שאפשר להגיע אליהם ולא לפגוש מכונית שעות ארוכות.
בשלוש שעות עברו אותנו שתי משאיות, שניים שלושה פרייבטים ואוטובוס אחד אבל כל שאר הזמן הכביש היה בשבילנו בלבד.
איכות האספלט לא מדהימה אבל מספיקה בשביל להנות מהרכיבה.
לא ממשיכים לפני שמצטרפים:
לבד במדבר לאורך המכתש (הנסתר)
חונים ומתחילים בבה”ד 1 לצד היב”א והמטווחים החדשים. הרכיבה היא במגמה ישרה יחסית לכיוון מערב כלומר מתרחקת מהכביש שבין שדה בוקר למכתש רמון לכיוון כביש 10 הוא הגבול עם מצרים. יש פה ושם עיקולים מתונים, ואיזה חציית נחל אחד אבל אפשר להיכנס למונוטוניות של הרכיבה ולחלום.
לצד הכביש כמעט לכל אורכו נמצא נוף דרמטי, קיצוני מרשים וייחודי. שי נתן לנו את האבחנה שזה מעט משעשע שאנחנו רוכבים פה בסביבה מונוטונית ורדומה יחסית בזמן שיש נופים כל כך דרמטיים רק קילומטר לידינו: בור ענק באמצע המדבר עם קירות תלולים ומרשימים הלא הוא מכתש רמון.
תזכורת אחת לקיומו של המכתש מתקבלת לקראת קצהו המערבי כאשר שלט לצד דרך עפר מעיד שהגענו לנקודה הגבוהה ביותר בנגב היא הר רמון. הר חריף הגב אליו פנינו מועדות הוא ההר השני בגובהו 1,012 מטרים מעל פני הים.
מגמת עליה בהלוך וירידה בחזור
העליה דרמטית והרכיבה אינה קשה לאורך כל הדרך למעט אולי איזה גבעה אחת או שתיים אבל הן קצרות יחסית ולא יקשו מידי על אף אחד. בקצה הכביש הנוף מתחיל להיות קצת יותר מעניין אם ההרים והגבעות מובהקים יותר מסביבנו והאנטנה הגדולה של הר חריף מסמנת לנו את נקודת הסיבוב חזרה.
עוד “אטרקציה” היתה קצת לפני ההגעה להר חריף – עת לקחנו ימינה להציץ באספלט קצר שמגיע לשאריות בסיס צבאי שפונה מהמקום. נקודה הידועה בקרב חובבי האסטרונומיה כאחת מהנקיות בארץ מזיהום תאורה.
מתקרבים לנקודת הסיבוב: הר חריף
בשין גימל של הבסיס הנידח והלא חגיגי הזה תוכלו לבקש מילוי בקבוקים ולחזור. אם תבואו באחד מסופי השבוע בהם כביש 10 פתוח היינו ממליצים להמשיך קצת כדי לחוש גם אותו- חל שינוי לאחרונה וניתן לרכוב על כביש 10 בסופש אחד בכל חודש רק יש לברר מה הם התאריכים הפתוחים.
באיזה קונטקסט נרכב פה?
האזור הזה אינו משופע במסלולים לרוכבי כביש. אם אתם בסוף שבוע באזור שדה בוקר או מצפה רמון הכביש הזה הוא בהחלט אחת החובות שלכם בסביבה. נכון שעדיף להגיע כשכביש 10 עצמו פתוח, ונכון גם שהנופים פה אינם דרמטים כמו רכיבה ממצפה רמון אל המכתש, אבל כאמור יש קסם לנידחות הנדירה הזו.
אנחנו שילבנו אותו עם נסיעה לערבה לרכיבת ההכנה לגראן פונדו, וזו אופציה נחמדה מאוד כשאתם בדרך לאילת ורוצים איזה רכיבת אמצע כזו שתשבור לכם את הנסיעה הארוכה!