מונדרקר במבחן: אופני מרתון עם רקע בשבילים ומתלה צף

אני אוהב שילובים מוזרים: יש לי אופנים ירוקים עם שפם ורוד וצמיגים ברוחב של חלת שבת, פיתה דרוזית עם זעתר, שמן זית ושוקולד היא שילוב הגיוני מבחינתי ולשמוע מטאל ב-5 בבוקר זאת הדרך הכי טובה להתעורר, אבל כשהMondraker F-Podium R נחתו אצלי בבית הבנתי שבסה”כ אני אדם די מתון.

מאת: יואב גריבי
תמונות: אור פריאס (ה-“וואו”), יואב גריבי

מונדרקר

אותה חברה ספרדית שדוגלת מאז ומעולם במונח ה- longer-lower-slacker החלה את דרכה בעולם האופניים האגרסיביים, אך עם הזמן טפטפה את הטכנולוגיה שלה מטה בשרשרת האינצ’ים, עד שהגיעה ב-2018 לאופני XC – מרתון קצרי מהלך ומהירי תגובה, אותם אנו בוחנים כיום. אם אתם מחפשים תעודות הוכחה לפודיום, יכולתם לראות אותו ממש לאחרונה תחת רגליים של הזוג מק’נול האוסטרלים והפרטנרים שלהם, שהתחרו כאן בארץ באפיק ישראל, ולפני כן בסבב ה-XCO של ה-UCI.

Mondraker F-Podium R

• משקל: 10.8 ק”ג רטובים ומחוברים (טיובלס+פדלים) למידה L
• מהלך: 4 אינץ’ לגויים / 100 מ”מ לצדיקים
• חומר: קרבונאז’ לעילא ולעילא
• מחיר: 28,500 ש”ח 
• יבואן: מונדרקר ישראל (מ.נ. מערכות)

לחצו פה לבייקפאנל בטלגרם: ערוץ רק של אופניים!
נתחיל בשאלה

כשחברה עם DNA של ירידה מייצרת לעליה

אוקיי מונדרקר – WTF?! לא סיפרו לכם שאתם מייצרים אופני XC? מה זה יצור הכלאייים הזה שיצרתם? הסיבה שאני מתחרפן פה על מונדרקר היא שה- F Podium הם אופניים מאד לא שגרתיים בנוף ה-100 מ”מ. ראשית הגיאומטריה שלהם יותר דומה לאופני “שבילים וכיף” מאשר לכל אופני “בוא ניתן בראש” שפגשתי. הגיאומטריה הזו נקראת אצל מונדרקר Forward Geometry, והיא האמ-אמא של כל השינויים שאתם רואים בשנים האחרונות בתחום הזה.

טבלה לחובבי המספרים

Longer-lower-slacker יותר יותר יותר

הוא ממזמן כבר דרך חיים אצל הספרדים מונדרקר, וגם באופני ה-XC שלהם המוטו הזה חל. המשמעות: Reach ארוך בצורה מוגזמת ו-Stack נמוך נמוך, שגורמים לכם להיות שעונים קדימה ולמטה למרות שיש לכם זוית ראש של אופני 120 מ”מ וסטם באורך האסור באופן מוחלט של 60 מ”מ. והמספרים כאן הם קיצוניים לחלוטין, בכל הקשור ל-XC. ניתן לראות זאת בהשוואה לאופניים אחרים בקטגורייה (*כל המידות מתייחסות למידה L). התוצאה: אופניים יציבים אך זריזים, שיודעים להתמודד עם ירידות תלולות אך עם גם עליות ומראה מעורר מחלוקת:“מהממים”, “וואו”, “איכס”

אלה רק חלק מהתגובות שקיבלתי למראה ה-F Podium בשבילים. אין מה לעשות, כשאתה מעורר מחלוקת זה אומר שאתה מעורר עניין. השלדה על שלל קימוריה היא זו שתופסת את מירב תשומת הלב- מהשבירה החדה שבין צינור הראש לטופ טיוב, הדקיקות והאורך של צינור הטופ טיוב ועד לצינור האוכף ש”התפצלה לשתיים” (אסי וגורי) ובמרכזו יושב הבולם האחורי על חולייה צפה – זוהי שלדה שמסובבת ראשים. אולי בגלל זה צבעו אותה בשחור מט עם נגיעות של כתום וטורקיז (יטי סטייל), כדי להתרחק קצת מעיצוב זועק.

טאצ’ים נחמדים נוספים – מגן שרשת מובנה על תומכות השרשרת, העברת כבלים פנימית עם הכנה לדרופר, וכמובן כל המודולציה של הקרבון, שנראית קצת מד”בית ומפלצתית לעומת צנרת עגולה וחמודה של אופניים אחרים. 

אבזור

היררכיית הדגמים של מונדרקר מונה כ-4 דגמים בסדרת ה-F Podium לפי יוקר ואיכות החלקים. קיבלתי למבחן את דגם ה-R, שאמנם נמצא יותר קרוב בבסיס הפירמידה, אך כמו כל בסיסי הפירמידה, הוא עשוי מאותם מאפיינים כמו הטופ, רק עם נוף קצת פחות יקר:

שלדת הקרבונאז’, אשר זהה לכל הדגמים, בנויה מקרבון בטכנולוגיית החמקן האווירי של מונדרקר (Stealth Air) שנותן את יחס הקשיחות-קלילות-שיכוך הטוב ביותר, לטענתם, בבנייה אווירודינמית מגניבה וייחודית. אני נדלקתי לגמרי על הטופ טיוב הצר והשטוח. לשלדה אין הכנה למעביר קדמי, אז לא תמצאו כאן אפילו מקום לצ’יין גייד, רק מראה נקי ויפה של מערכת 1×12. חסרון אדיר – מקום למתקן בקבוק אחד.

מערכות שיכוך Fox ברמת ה-Factory עם נעילה כפולה מהכידון ו-2 מצבים בבולם, הן תמיד מראה מבורך על אופניים XC (פחות לגבי בולם 2 מצבים, אך יותר על כך בהמשך), ותפקדו ללא דופי כל המבחן.

גלגלי DT-Swiss XR1501 מאלומיניום, ברוחב פנימי מבורך של 25 מ”מ ועם משקל לא מאד מבורך של 1535 ג’ לזוג הם נקודת החולשה של החבילה הזו. ב-28 וחצי אלף שקלים הייתי שמח לקבל לפחות זוג חישוקי קרבון במשקל דומה, לשיפור תחושת הזריזות אך ב-DT ובמונדייקר העדיפו ללכת על חוזק לשעשועים מאשר תחושת זריזות לזינוקים. נקודת חוזקה – נאבות DT 240.

על הגלגלים מורכבים צמיגי Maxxis Rekon Race ברוחב 2.25, מוכני טיובלס ועם מעטפת EXO לחיזוק הדפנות. מדובר בצמיגים מהירים מאד, קוביות נמוכות ומהירות, פצצה של דבר לימי החורף. בקיץ הייתי מחליף את הקדמי לצמיג יותר בשרני עם קצת יותר אחיזה.

מערכת ההילוכים של Sram היא מיקס מעט מרגיז בדמות מעביר אחורי יפה ומכובד ברמת X01 Eagle, אך שיפטר (היכן שלמעשה מורגש ההבדל בין רמות הרכיבים) ברמת GX. כאן דווקא הייתי שמח לשוויון של המערכת (X0 מלא, כמובן). המערכת מגיעה בתצורת 1×12,עם קסטה של 10-50 שיניים וגלגל”ש 34 לחזקים מקדימה.

STOP! ברקסים – Sram Level TLM – עושים את העבודה נאמנה. קצת חורקים, טיפה משפשפים את הרוטור אבל כשידית הברקס נסחטת, האופניים עוצרים.

חלקי שליטה – הכל מגיע מטעם מותג הבית של מונדריקר – Onoff וזה מורגש. כיוון ששורשי החברה נטועים עמוק בצד האגרסיבי של הענף, חלקי השליטה הינם בהתאם – כידון הקרבון שתקבלו הוא ברוחב 760 מ”מ, סטם קצרצר של 60 מ”מ, גריפים ננעלים ודקים ומוט כיסא קבוע (!), גם כן מקרבון בקוטר 31.6 מ”מ. מאד חבל לי שהאופניים לא מגיעים עם דרופר, בעיקר כשרוכבי הקבוצה המקצועית שלהם רוכבים עם מוטות כאלה, וגרסת ה-Down Country (גרסה ארוכת רגליים עם 120 מ”מ מהלך, מזלג 34 ודרופר, סטייל KTM Scarp MT) של האופניים האלה כן מגיעים עם מוט מתכוונן. האוכף מבית FIzik מצוין, אבל זו דעתו של התחת שלי בלבד.

מתלה  מונדרקר 

גם כאן מונדרקר לא חוסכים בכינויים מפוצצים ומציגים את ה- Zero suspension system, הגרסה שלהם של איך מתלה רב חוליות (סטייל DW או מאסטרו) צריך להיראות. בעיקרון מה שקורה כאן הוא שהבולם מעוגן על חוליה נפרדת, הצפה לה בין המשולש הקדמי למשולש האחורי, וכאשר מופעלת עליה דחיסה של הבולם היא יודעת לזוז בהתאם על שני צירים נפרדים (אחד במשולש הקדמי ואחד באחורי). התנועה הזו מעניקה למתלה רגישות גבוהה למכות קטנות ויכולת עקיבת קרקע מצוינת.

התאוריה של מונדרקר מורכבת מהרבה אפסים, אצטט כאן את הפאנליסט מאור רביב ממבחנו על המודרייקר דיון, שהסביר זאת מצוין:

• אפס איבוד כח בדיווש – כלומר יעילות דיווש גבוהה.
• אפס פדל פידבק – כלומר בעבודת המתלה השרשרת לא נמתחת והקראנק לא מסתובב אחורה עצמאית.
• אפס נעילה בבלימה – כלומר שישנה הפרדה בין כוחות שנוצרים מעבודת המתלה לכוחות בלימה.
• אפס “במפים” – כלומר רגישות מתלה גבוהה כך שהמתלה עוקב ביעילות אחר הקרקע.

על פניו נשמע כמו מתלה מושלם, אך החששות שלי ממנו דווקא נגעו בתחומים אחרים. ראשית, אנחנו כאן בפאנל מאד אוהבים 3 מצבים בבולם האחורי, ועוד לא נתקלנו במתלה שיודע לבטל לחלוטין את הצורך בו. במעבר מהיר על המתלה, קיבלתי חששות בעיקר בכל הנוגע לרכיבות חורף, עם גשם ובוץ – החוליה הזו נמצאת במקום מאד אסטרטגי לאיסוף בוץ ושאריות של מים. לשמחתי, מונדרקר דאגו לספק מגן בוץ גמיש בין הגלגל האחורי לבולם, והחוליה הצפה בעלת מרווח מספק לניקוז המים.

ספרינטים ומישורים

אז למרות כל הניסיונות של מודנרייקר “לאנדר” (מהמילה “אנדורו”) את הפודיום, עדיין יצאו להם אופני XC. נתחיל בהתנהגות המתלה – אני מודה שהרמתי גבה כשראיתי שהאופניים מגיעים עם שני מצבים בבולם – אני מאלה שתמיד יעדיפו שלושה מצבים – נעול, ביניים ופתוח, אבל מתלה ה-Zero של מונדרקר עושה את עבודתו נאמנה. מתלים רבי חוליות כמו ה-DW יודעים לעשות עבודה נהדרת בכל הקשור לבליעת מכות קטנות ולשמירה על יעילות דיווש, וה-Zero אינו שונה מהם כלל. ברכיבת מישורים הבולם נרכב במצב פתוח אבל הרגיש כאילו הוא על מצב אמצע. לא נרשם בובינג מיותר, למעט בליעות חטטי הקרקע הנרמסת תחת גלגליכם. 

ואם כבר מדברים על גלגלים – זו נקודת התורפה של האופניים בכל הנוגע לספרינטים. כאשר הבולמים נעולים, סטייל ספרינט לקו הסיום, האופניים מזנקים אך לא טסים קדימה וכאן ניתן להאשים את משקלם הגבוה של ה-DT 1501 – קצת מעל 1500 ג’ לזוג חישוקים מאלומיניום. כנראה שזוג קרבון במשקל דומה היה מעניק תחושה חדה יותר לאופניים. 

עולים למעלה

עליות ברכיבות XC הן דבר מבורך – זה אתה וההר. הוא מראה לך מה יש לו להציע, ואתה דואג לקבל את זה בתמורה ולהחזיר לו ככל הניתן, וה-F-Podium הן בן לוויה נהדר לפעילות הזו. ככל שתכניסו אותם לסינגלים ושבילים טכניים, תודו לעבודה הנהדרת של מתלה ה-Zero שנשאר אקטיבי ומדביק את הגלגל האחורי לסלעים, בעזרת תנועת למעלה-למטה, ולא רק קדימה-אחורה של הגלגל. 

הצרה היא ברגע שיוצאים מהטכני ומגיעים לדרכים כבושות, שבהן כל יציאה מהכיסא מזכירה לנו למה כן צריך בולם 3 מצבים, וכמה שבובינג זה מרגיז. אז כן, המתלה הזה עובד נהדר בישיבה, אך ברגע שנעמדים על האופניים לשינוי פוזיציה או סתם לתקוף גבעונת, הבובינג חוזר לחיינו כמו חבר לא רצוי מהעבר.

יורדים למטה

זוויות אגרסיביות, סטמים קצרים, מישורים, עליות, בסוף כל אלה מובילים אותנו לתכל’ס – ירידות. בירידות משהו נהדר קורה – מתלה אקטיבי, סטם קצר וכידון רחב נותנים את החופש והיכולת לטוס בירידות, לקפצץ מעל סלעים ולהסתובב באמוק. דווקא בסיטואציה הזו, שמסיימים את העליה ונכנסים ישר לירידה בסינגל, אני שמח שיש לי רק שני מצבים בבולם – אין צורך להתעסק עם מצב הפתיחה של הבולם, פשוט נכנסים לסינגל ומתחיל הבלגן.

בלמי הפוקס עובדים מצוין, ומזלג ה-SC32 של Fox מצליח לעמוד בכל מה שזורקים עליו במסלול XC טיפוסי. לא הייתי ממליץ למתוח איתו את הגבולות, אבל נותרה בי תחושה שהשלדה והמתלה בהחלט יודעים ויכולים לקבל יותר. גם היעדר מוט כיסא מתכוונן מונע, מבחינתי, מהאופניים לממש את הפוטנציאל המלא שלהם. אולי 98% מרוכבי ה-XC בארץ יכולים רק להרוויח ממוט כיסא מתכוונן, שיפתח להם את הטכניקה ויוריד להם זמנים מכל מסלול (וזה בדוק אצלנו באתר). אך אל חשש! האופניים מגיעים גם בגרסת DC (Down Country),עם מזלג 120 מ”מ בקוטר 34 ומוט כיסא מתכוונן, בהחלט גרסה הולמת שהייתי שמח לבחון בשבילי הארץ.

דילמת הייעוד – מי הסגמנט?

ה-Mondraker F-Podium R הם חבילה מאוזנת אך מבלבלת בנוף: הגיאומטריה היא של אופני Down Country אך האבזור הוא ל-XC (מוט כיסא קבוע, מזלג 32). 

הפיצולים ותתי הפיצולים האלה, באמצעות אבזור, גיאומטריה, והגדרות מתחילים לייצר כמות גדולה של אפשרויות לכל קבוצה כמעט לכל רוכב. לטעמי יש כאן שאלה למי הם מתאימים: זה דגם שהוא לא XC קיצוני ולא באמת DC, אלא משהו באמצע. יש כאן שלדה מצוינת עם פוטנציאל להגיע ל-2 קצוות הסקאלה: רוצים אופני XC מהירים ועצבניים? הסתכלו טיפה למעלה לדגם ה-RR, עם גלגלי קרבון ומערכות XTR 12. מעדיפים לכייף על פני לסבול? תסתכלו הצידה ותראו את הסדרת ה- F-Podium DC השכנה עם 120 מ”מ ודרופר.

הם כן יתאימו לכם אם אתם בדיוק במקום הזה של רוכב שלא רוצה לקחת דברים לקצה, ורוצה להנות מכל העולמות. למי שרוצה לקבל אופני XCO ומרתון של 100 מ”מ, בעלי DNA של רכיבת שבילים. עוד נקודה חשובה היא התחושה של מתלה צף שרבים אוהבים אותו יותר מכל מתלה אחר בזכות עקיבה לצד יעילות (כל עוד תשארו ישובים). בסוף בואו לא נשכח את האמת של עולם האופניים- המראה הוא אחד הדברים החשובים ביותר שיש לנו כרוכבים, והמראה הזה לא ישאיר אף אחד אדיש על השביל.