אופניים קצרי מהלך לא חייבים להיות אופני מרתון עם מתלה מוגבל ומשקל של דוגמנית צמרת. הרבל ריינג’ר הם אופני הרים שבאו לתת עבודה, בין אם זה במרחקים ארוכים, סינגלים תלולים או פשוט לדגמן לכם בסלון. יואב גריבי לקח אותם סקרן למבחן וחזר מרוצה מהצפוי.
במרווח הזה, שבין אופני שבילים ל-XC 120, גדלה קטגוריית ה-DC. אלה לא אופני קרוס ארוכי מהלך, כמו ה- KTM SCARP MT, שלקחו שלדת 100 עם מתלה יעיל דיווש והגדילו לה את המהלך, אלא מדובר באופניים שתוכננו מלכתחילה עם מטרה אחת – לעבוד כאופני הרים, עם שיכוך שיאפשר לרכוב במגוון תנאי שטח, רק עם מהלך קצר. אחד מהזוגות האלה הם הריינג’ר של חברת Revel האמריקאית, אופני 4 אינץ’ שבכלל לא מיועדים ל-XCO.
Who the F&%K is that
רבל היא חברה חדשה, מעניינת וייחודית מקולורדו. בשקט בשקט הם נכנסו לסצנה ב-2020 ודי התפוצצו, יחד עם החזות של the new kids on the block. אופניים מגניבים, מתלה איכותי וסיפור מקור מקולורדו שכנעו אותי שאני חייב לקחת סיבוב.
רבל היא חברה אמריקאית קטנה מאד (31 עובדים) הממוקמת ב-Carbondale שבהרי הרוקי, קולורדו. הקימו אותה רוכבי הרים שרוצים לבנות את האופניים עליהם הם היו רוצים לרכוב. הקרבה לשבילים של הרי הרוקי מאפשרת להם לתכנן, לבנות ולבחון אופני הרים בתנאים המושלמים עבורם. ליין הדגמים מצומצם ואיכותי הכולל 3 אופני שטח שיכוך מלא עם אותו המתלה, עם 4″,5″, 6″ אינץ’ ואופני גראבל. כל עוד יש שם גלגלים שמנים – רבל מייצרים את זה. לאחרונה החברה רכשה את חברת אופני הטיטניום Y ונוספו לליין שלהם גם אופני ז”ק, דירט וגראבל סקסיים להחריד.
כשגיליתי שיש יבואן לאופניים, מייד נסעתי להתחנן ולהתחנף כדי לקבל אופני מבחן. האופניים האלה זוכים לתשואות בכל מבחן שבהם הם משתתפים, והתדמית של אופני הרים לרוכבי הרים עושה לי את זה לאללה. לשמחתי הרבה, גל מרמרי, היבואן והבעלים של “גלגל אופניים” בבנימינה היה נחמד דיו כדי לתת לי את הזוג הפרטי שלו לתקופת המבחן. מאחר ומדובר בחברה קטנה אין ממש אופני מבחן, וכל דגם שמגיע לארץ מוזמן מראש ללקוח.
Revel Ranger V2
- שלדת קרבון עם 120/115 מ”מ מהלך
- מתלה רב חוליות dual link
- 5 קיטים לבנייה או שלדה בלבד
- שלדה מעודכנת תואמת אוזן UDH.
- מגיע ב-2 צבעים: שחור ומנדרינה.
- לפרטים, דברו עם גל: 04-6388977
ניתן להזמין את השלדה בנפרד עם קיט. זמן אספקה האופטימלי הוא של חודש מיום ההזמנה.
קיט בסיסי עם מערכות GX מתחיל ב 28,200 ש״ח, ומטפס ל 51,950 עם מערכות של XX. שלדה בלבד עולה 17,500 ש״ח
רבל עשו מהלך חכם ועדכנו את השלדה שלהם כך שתתאים לאוזן ולמערכת ההינע החדשה של סראם, ה-UDH ואיתה נבחנו האופניים. כיום השלדה ה-“ישנה” (V1) נמכרת בכ-20% הנחה.
מתלה וגיאומטריה
כל האופניים של רבל מתוכננים סביב המתלה שלהם, ה-CBF, ראשי התיבות של Canfield Balance Formula, אותו רבל פיתחה על הפלטפורמה של כריס קנפילד. מדובר במתלה רב חוליות אשר שומר את השרשרת מקבילה לציר התנועה של הגלגל לאורך כל המהלך, ובכך מונע תנועת מתלה מיותרת בזמן דיווש.
כאשר מסתכלים על טבלת המספרים, לא רואים משהו משוגע ומיוחד: זווית ראש 67.5 מעלות, ריץ’ סטנדרטי בימינו של 470 מ”מ, זווית אוכף של 75 מעלות וצ’יין סטיי של 436 מ”מ. ישנם אופני XC מודרניים עם מספרים יותר “אגרסיביים” מאלה. הסטאק מאד גבוה, עם 619 מ”מ, ובסיס הגלגלים בינוני באורכו. סה”כ תכנון סולידי לאופניים קצרי מהלך, אבל האם זה מספיק?
הבאטמוביל
האופניים שנבחנו הגיעו בצבע שחור, או כמו שקוראים לו בקולורדו De la Coal. לרוב, שחור מהווה בחירה סולידית שכן הוא תמיד באופנה, אבל בעיניי זאת בחירה בנאלית, משעממת וחסרת ייחודיות. במקרה של הרבל התהפכו היוצרות ואני פשוט מאוהב. יש כאן שילוב יפיפה בין גימור שחור מט וקרבון חשוף מבריק. נגיעות הברונזה-כתום מחמיאות מאד וקופצות לעין. יחד עם בולמים שחורים ומתלה מסובך יחסית לאופני 4″, הם זכו אצלי לכינוי “הבאטמוביל” – שחור, מהיר ודורסני. עיצוב השלדה עצמה נראה כמו גרסה מוקטנת לאופני אנדורו, מרווח סטנד אובר גדול, מוט כיסא ארוך ושילוב סטם וכידון קצרים משאירים מעט מקום לדימיון איפה האופניים האלה אוהבים להיות.
כיאה לאופני הרפתקאות קצרי מהלך יש בשלדה הכנות ל-2 מתקני בקבוק בתוך המשלוש הקדמי (למידות M, L, XL) ועוד הכנה על צינור הדאון טיוב לבקבוק שלישי / מתקן אחסון. יש אפשרות לקבל צמיגים ברוחב 2.6 אינץ”, השלדה מגיעה עם מגיני גומי על הדאון טיוב ותומכת השרשרת, חיווט פנימי דרך צינור הראש וציר מרכזי בהברגה, יתברך שמו!
אבזור
אופני המבחן הגיעו עם קיט ה-X0. הקיט המקורי כולל בולמי סיד אולטימייט, גלגלי Industry Nine אלומיניום במשקל 1770 ג’ וברוחב פנימי של 27 מ”מ. כיאה לשם הקיט, מערכת ההילוכים היא סראם X01 מכאנית, חלקי שליטה הם מבית רייספייס ומוט כיסא מכאני של Crank Brothers. מאחר ומדובר בזוג פרטי, בוצעו שדרוגים במספר מוקדים.
הגלגלים שודרגו לסט גלגלים קרבון מופרע של חברת נון פלאס הגרמנית. הסט שוקל 1,180 ג’, הנאבות 260 ג’ לזוג. הגלגלים נבנו עם שפיצים אויל סליק מהממים מסוג J Pull של חברת Pillar. על סט הגלגלים הורכבו זוג צמיגי WTB Ranger 2.25 מהירי גלגול, טיובלס כמובן.
הבלמים, בלמי שימנו XT, שודרגו לקונפיגורצית מאלט עם 4 פיסטונים מקדימה ו-2 פיסטונים מאחור.
הקראנק והקסטה קיבלו שדרוג למערכות של חב’ גרברוק. מדובר בחלקי אלומיניום בצביעת אנודייז, יותר קלים ממערכות XTR ועולים פחות. הבלינג שנבחר בצבע סגול, רק כדי להדליק אותי יותר.
מוט הכיסא הוחלף במוט ארוך במיוחד של חברת Vecnun. הייחודיות של מוט זה היא שהבוכנה שלו היא מכאנית, וממש מרגישים את הנעילה של המוט בתוך השאפט בכל נקודה ב-210 מ”מ המהלך שלו. מדובר במוט הפרטי של גל והוא עובד כבר שנתיים בלי תקלות, שזה מרשים ממש.
הבנייה הנוכחית שאינה זמינה לצרכן עולה 42 אש”ח, זהה לקיט ה-XXT אבל שוקלת פחות ממנו: 11.5 ק”ג רטובים עם פדלים וחומר למידה L.
כיוונונים אחרונים
כיוונתי את לחץ האוויר בבולמים לסאג של 30% ויצאתי לסיבוב בחניה. הדבר הראשון שמרגישים הוא ההבדל הניכר בין הרבל לאופני XC מסורתיים. בעוד באופני XC התנוחה מיד נשלחת קדימה, כאילו האופניים מצפים מכם לצאת לספרינט ולתקוף כל עלייה, ברבל המצב שונה. התנוחה יותר זקופה, נינוחה ומזכירה אופני שבילים מסורתיים. כאן ההצהרה שניתנת היא “bring on the fun”, ועדיף בדמות סינגלים תלולים.
רכיבות XC
מדובר כאן באופניים עם שלדה כבדה יחסית לז’אנר, 2,900 ג’, מתלה מסובך והבטחה להיות כיפיים מאד בירידות. הנחה ראשונית – לא יהיה קל איתם בדרך למעלה. לא כך הדבר, במישורים ועליות נתקלתי במתלה אקטיבי אך מאוזן מאד. מעשה קסם קורה שם למטה בממלכת ה-CBF, אחרת אין לי דרך להסביר איך מתלה עם סאג של 30% נשאר כל כך יציב, חסר בובינג אך בו בזמן מעלים לחלוטין את תלאות הקרקע. הכל נעלם תחת שטיח הקסמים של הריינג’ר.
בשילוב של צמיגי ה-WTB, הגלגלים הקלים ומתלה חכם ויציב, האופניים טסים במישורים. זה מרגיש מעולה, כמעט ברמה שנותנת תחרות למתלה ה 4BAR, שקיים על הרוב המוחלט של אופני ה-XC המודרני. ה-4BAR מתלה יעיל יותר אך מפנק הרבה פחות, שבדרך כלל נזקק למצב אמצע או לכיוון סאג קשיח מדי כדי להישאר יציב. הייתי מסכם שהריינג’ר לא מגיבים מהר כמו XC, אבל לא מרגישים עצלים ויכולים לדהור עם האבזור המתאים. כמובן שגלגלי הנון פלוס הקלים עוזרים מאד לתחושה הזו, כל וואט על הפדלים מתבטא מיד בזינוק קדימה. להזכירכם, גלגלים הם השדרוג המרכזי שאפשר לתת לאופניים, וכאן מדובר בשדרוג מבורך. כנראה שעם הגלגלים המקוריים התחושה הייתה איטית יותר.
בעליות טכניות התחושה מתעצמת ומתגברת, והאופניים מרגישים כאילו הם דוחפים אתכם במעלה סלעים ומדרגות, EMTB סטייל, רק בלי מנוע. גם בזמן דיווש בעמידה וספרינטים, עם הפעלת לחץ על הפדלים המתלה מצליח להישאר יציב וחסר בובינג מיותר. למרות התחושה היא שהרוכב יושב גבוה מעל האופניים, האופניים מרגישים צמודים ודבוקים לקרקע.
לעומת זאת, כאשר עולים על הכביש או דרכי גראבל איכותיות הבובונג מרים את ראשו המכוער. שם כבר העדפתי לנעול את הבולם האחורי. אני מאמין שאם אתם רוכבים הרבה במישורים תוכלו לפצות על כך ע”י הורדת הסאג ל-25%. מאחר ואני מבלה למעלה משעה כדי לטפס לכרמל מהבית דרך רחובות חיפה, שמחתי מאד על נעילת הבולם של הסיד לוקס.
רכיבות DC
המעבר לחלק הטכני פשוט נהדר. נתחיל בזה שאין צורך לעבור ממצב ביניים למצב פתוח בבולמים, בכניסה לסינגל כל מה שצריך לזכור זה להוריד כיסא, לשחרר את הגוף ולתת לאופניים לעשות את שלהם.
מתלה ה-CBF סופר רספונסיבי ומרגיש נהדר גם במכות הגדולות. האופניים האלה פשוט מעניקים לרוכב כל כך הרבה ביטחון, בין אם זה בסיבובים שבהם המתלה מדביק את הגלגל האחורי לקרקע, או בסינגלים התלולים של משמר העמק, שהגיאומטריה מאפשרת לרוכב להרגיש בנוח גם כשהעניינים נעשים מעניינים.
האופניים האלה אוהבים ומחפשים לרדת מהר, ומשלהבים גם את הרוכב בתחושה הזו. הפרונט מאד קשיח ויציב בזכות קוקפיט רחב ועבה ומזלג הסיד. הסיד הרגיש מעט קשיח במשך תקופת המבחן, למרות סאג של 30%. מצד שני, ייתכן שניתן לזקוף לזכותו את הקשיחות הזו בזמן פידול במישורים ועליות. All in all בירידות האופניים מככבים, חוויה שלא ציפיתי לחוות מאופניים קצרי מהלך.
טענות? מענות?
בוודאי שיש, נתחיל באבזור. ישנם הבדלים קטנים מאד בין הקיטים, והם מתבטאים בעיקר במערכות הילוכים וברקסים. 4 מתוך חמשת הקיטים מגיעים עם אותם גלגלי אלומיניום של Industry Nine, ברוחב פנימי 27 מ”מ ומשקל מוצהר של 1770 ג’ לסט. זה מבאס כשמדובר באופניים בתג מחיר כל כך יקר, אבל ניתן להבין מזה שרבל בעיקר מכוונים את הריינג’ר לקריעת סינגלים מאשר מסעות קרוס קאנטרי.
חוץ מזה, הדרופאאוטים של מזלג הסיד רחבים מקוטר הציר של הגלגל, ולכן קשה ומעצבן להחזיר את הגלגל למקומו. זה מייצר מאבק מיותר ומרגיז, בייחוד למי שמפרק גלגלים כדי לשנע את האופניים ברכב.
עוד משהו שהייתי רוצה להתלונן עליו זה מחסור בצ’יין גייד או הכנה לצ’יין גייד בשלדה. לא חוויתי נפילות שרשרת אבל זה תמיד נחמד שיש. כמו כן צ’יין גייד שומר שהשרשרת לא תיפול כשמכניסים את האופניים לרכב (הבנתם כבר שאין לי מתקן לאופניים).
תלונה אחרונה וגמרתי – בשלדה אמנם יש הכנה לשני מתקני בקבוק בתוך המשולש הקדמי, אבל בפועל לא נשאר הרבה מרווח למתקן הבקבוק העליון. יש לי תיאוריה שבקבוק 440 מ”ל של פידלוק עלול להיכנס לשם, או בקבוק 500 ששייפו לו את הפקק. מתקן הבקבוק הראשי ממוקם מאד נמוך בשלדה, איפשהו ליד הציר המרכזי ומאד קשה להגיע לבקבוק התחתון והראשי בזמן רכיבה, בייחוד אם מדובר בבקבוק של 500 מ”ל. אני השתדלתי לרכוב רק עם בקבוק 750 מ”ל, וגם שם זה לא היה פשוט.
רבל לסיכום
ה- Revel Ranger הם לא סתם אופני 4″ אינץ’. בעיניי, אלה אופני הרים קצרי מהלך, ולא אופני קרוס עם יותר שיכוך. המשמעות היא אופניים שיכולים לעשות הכל, בין אם אלה רכיבות קרוס (אך מוטב להשקיע בגלגלים קלים יותר אם זו המטרה העיקרית), נפח מרתון או לגעת במסלולי אנדורו, הרבל ריינג’ר יעמדו שם לצידכם. התלונות שיש לי אליהם די מינימליות, למרות שכמו כל דבר בתקופה האחרונה, המחיר מאוד גבוה, אם כי לא יותר מהמתחרים.
עם מתלה ייחודי ונהדר, שנמצא בחזית אל מול שאר אופני ה-120 מ”מ הקיימים בשוק, ניחוח מקולורדו ויכולות מרשימות, הריינג’ר הם זוג ONE BIKE מהשורה הראשונה, כמו אופני הטופ פיול החדשים של טרק או הקונה היי היי. הם יתאימו לרוכב שרוצה לטעום מהכל, או לרוכבים אגרסיביים שמחפשים משהו קצת יותר קצר וקל בשביל שעשועים.
מאת: יואב גריבי
תמונות: אור פריאס, יואב גריבי