נפלה לידנו ההזדמנות להצצה מוקדמת לאופני הקצה של ספשלייזד ל- 2010 ביומיים של רכיבה: ה- S-Works Tarmac SL3. בהתאם הנ”ל אינו מבחן דרך מלא אלא התרשמות ראשונית בלבד.
הציפייות מהרכיבה היו גבוהות ונבעו מהיותם האופניים של סאקסו-בנק וקוויק-סטפ, ומהייעוד שלהם: אלה אופני הקצה הסופר תחרותיים של ספשלייזד – וככאלה הם ממוצבים למול ובנפרד מדגם הכביש-נוחות Roubaix. זאת ועוד: בספשלייזד החליטו בשנים האחרונות להעניק למשפחת ה- S-Works מיתוג וקיום עצמאי, יוקרתי ומבודל משאר דגמי-החברה. משפחת ה- S-Works הולכת ותופסת קיום עצמאי כמעט כמותג אופניים בפני עצמו, מקבלת קטלוג ודימויים נפרדים, ובאה להדגיש ולסמן: מקצוענות ותחרותיות חסרת פשרות.
עיצוב:
קשה למצוא מאפיין בולט לאופניים. יש להם עיצוב עדין ולא צעקני שהוא Under-Stated יחסית להרבה אופניים אחרים שרואים היום בדבוקה. אין מה לעשות – הדבר הראשון שרואים באופניים, בעל חשיבות שאי אפשר לבטלה, ושנמצא במקום גבוהה מבין הפרמטרים של הצרכן הוא העיצוב. בניגוד לאופי הייחודי והאמיץ שמאפיין את רוב המוצרים של ספשלייזד, דומה שהפעם בחרו ללכת על בטוח. הטארמק עוברים אבולוציה מתמשכת של מעבר מייחודכות וקיצוניות שאפשר לאהוב או לשנוא (במודלים הראשונים), לעיצוב מיינסטרימי יותר בשנתיים האחרונות. הטארמק של 2010 נראים כמעט בדיוק כמו אלה של 2009, למרות שזו שלדה חדשה לחלוטין. האופניים שקיבלנו היו צבועים בצביעה (המשעממת משהו) של קבוצת סאקסו בנק, אולם יש דגם נוסף (בשם S-Works Tarmac SL3 Super Light) עם צביעה שנראית מדהים בשחור-מט קרבי עם פסים אדומים דקים.
האבזור
האופניים שקיבלנו הגיעו עם סט של אבזור ה- S-Works: אוכף ה- Toupe המצוין, קראנק קארבון של ספשלייזד, כידון מסורתי (מעוגל), מוט כיסא מקארבון עם בועת Zertz לספיגת הויברציות, סטם אלומיניום של ספשלייזד ומחזיקי בקבוק יפהפיים. על ההילוכים הופקדה המערכת האלקטרונית של שימנו: Di2 – תמיד נעים להפגש שוב!
האופניים שקיבלנו הגיעו עם סט של אבזור ה- S-Works: אוכף ה- Toupe המצוין, קראנק קארבון של ספשלייזד, כידון מסורתי (מעוגל), מוט כיסא מקארבון עם בועת Zertz לספיגת הויברציות, סטם אלומיניום של ספשלייזד ומחזיקי בקבוק יפהפיים. על ההילוכים הופקדה המערכת האלקטרונית של שימנו: Di2 – תמיד נעים להפגש שוב!
הגלגלים: Dura Ace Tubeless! כן – אין פנימית אבל זה לא קלינצ'ר כמו בצמיגי כביש מסורתיים, אלא דומה לאופני הרים. על החישוקים הורכבו צמיגי טיובלס מתוצרת ספשלייזד – דגם הנקרא Turbo, ושוקל כ- 295 גרם. זה נשמע הרבה אבל קחו בחשבון שאין פנימיות שיוסיפו למשקל. צמיג מתאים ללחץ אוויר שך 80-125 PSI. היתרונות של הטיובלס בכביש הם יעילות גלגול כמו של קלינצ'ר (כי אין פנימית), אפשרות לנפח הרבה פחות עבור נוחות ללא חשש מסנייק בייטס, ופחות פנצ'רים – בודאי כאשר שמים מעט חומר בפנים. בכל מקרה אם יש לכם פנצ'ר ניתן לשים פנימית כרגיל אולם חייבים כפות שכן הצמיג קשיח בהרבה מצמיג רגיל ואי אפשר להוריד אותו בידיים חשופות.
המשקל הכולל של אופני המבחן עם שני מחזיקי בקבוק וספידומטר וללא פדלים: 7.040 קילו.
השילדה:
השנה שוב תכננו את השלדה מאפס והמטרה, כרגיל: יותר קשיחות צידית והורדת משקל. מנהל המוצר בספשלייזד – דון לאנגלי מספר שרוב השינויים הם פנימיים: תומכות השרשרת ומעטפת הציר המרכזי בנויים מיחידה אחת (בשנה שעברה היו אלה מוט הכסא ומעטפת הציר המרכזי שהיו יחידה אחת), ויש שימוש בקרבון בלבד באיזור מעטפת הציר המרכזי (בניגוד לשימוש בכוסית אלומיניום בעבר). המזלג בעל קוטר משתנה ומתרחב בחלקו התחתון של צינור הראש ל- 1.5 אינטצ' וגם פה – ללא שימוש באלומיניום בנקודות המפגש. ספשלייזד הצליחו להוריד את משקל השלדה ל- 860 גרם (למידה 56). בתוך איזורי לחץ קריטיים הוסיפו “צלעות” קארבון – חיזוקים לתוספת קשיחות. רוב צינורות השלדה מעוצבים בצורה שמשלבת חתך מרובע ואליפסה, עם נטיה גדולה יותר למראה עגלגל קלאסי יחסית. תומכות השרשת מעובות, ובנויות יחידה אחת עם מעטפת הציר המרכזי.
טוב מאוד לגלות שספשלייזד לא נגררים אחרי אופנת מוט הכיסא האינטגרלי – המצאה שהיא בסופו של דבר סתם כאב ראש. מלחיץ כאשר צריך לחתוך לגובה של הרוכב, ומקשה על אריזה והובלה של האופניים. מוט הכיסא של הטארמק הוא עגול, סטנדרטי, ונוח לכיוון והתאמה.
האופניים מיוצרים ב- 6 מידות אולם הן מפוזרות במידה רבה יחסית (הדגם הקטן ביותר הוא 49, והגדול ביותר הוא 61), מה שמייצר פער גדול יחסית בין מידה אחת לשנייה. המידה ברכיבת ההתנסות היתה 52 בעלת מוט עליון של 53.7 וסטם קצר יחסית.
הרכיבה:
הפתעה: ציפינו לאופני מירוץ חסרי פשרות שמתוכננים עבור האחים שלק וקנצ'לארה, וקיבלנו חווית רכיבה מאוד נוחה, עם היגוי יציב ולא עצבני, ושמירת קו אבסולוטית בירידות. דיסקליימר: מידות הגוף שלי נופלות כנראה בדיוק באמצע בין מידה 49 למידה- 52 של הטארמק. הייתי שמח לבדוק את התנהגות הכביש של מידה אחת קטנה יותר בשילוב סטם ארוך כדי לראות עד כמה תכונות ההיגוי ויכולת הטיפוס משתנות לכיוון תחרותי יותר.
באופן פחות מפתיע, הקשיחות הצידית של האופניים עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים היום בענף. האמת היא שכל החברות מספקות צינור ראש ומעטפת ציר מרכזי מעובים, וכן אלמנטים נוספים שמוסיפים קשיחות, אולם מבחינת חווית הרכיבה הכוללת, ובמיוחד בהיבט הנוחות יש בהחלט הבדלים בין דגם אחד למשנהו. בד”כ אופני קצה מספקות חווית רכיבה נעימה יותר מאופני קרבון זולים מבלי להתפשר על הקשיחות הצידית. שלדת הטארמק של 2010 עם צמיגי הטיובלס וגלגלי הדורא אייס (בעלי 20 ו- 16 חישורים) היו נוחים מאוד ברכיבה ארוכה: בזכות יכולת השיכוך של השלדה, ההיגוי הסלחני, ואופי הגלגלים והצמיגים.
לקחנו אותם לאיזורי הרכיבה היפים שליד סן פרנסיסקו: לעלייה להר טאם באיזור מארין, ול”נס-הרים” של רוכבי עמק הסיליקון: Old la-Honda. בעליות, עקב יציבות החלק הקדמי של האופניים, ונטייתם הפחותה לסייע בזריקת האופניים ימינה ושמאלה, הם גרמו לי לרכב יותר בישיבה ופחות לעמוד על הפדלים. בהתאם הם גם פחות מעודדים שינויי קצב תכופים והתקפות. ההיבט בו הטארמק החדשים מצטיינים יותר מכל הוא בירידות: כוונו אותם אל עבר הסיבוב והם יובילו אתכם בבטחה מבלי להפתיע אתכם במהירות גבוהה. מדהים עד כמה בטחון האופניים האלה מקנים בסיבובי S מהירים בירידות. אולי היכולת המשובחת הזו אולי מסבירה איך קנצ'לארה יורד מההרים כמו מטורף בתחרויות: התחושה בטוחה, והם מסייעים לרוכב לטוס למטה ולשמור על הקו שהוא מתכנן בסיבובים מבלי להגרר לקווים אחרים. צריך היה סרפנטינות צפופות ותלולות במיוחד כדי לאתגר אותם בירידה.
סיכום
לפי רכיבת ההתרשמות הזו עולה שה- S-Works Tarmac SL3 יכולים להתאים לכל רוכב רציני ולא רק למקצוענים: הכל תלוי בהתאמת המידה והאבזור ההיקפי: לא השלדה היא שתגביל אתכם. על כן מדובר בבחירה בטוחה: כמעט שמרנית אפילו. מוצר שעוצב בצורה נקייה, ללא גימיקים וללא סיכונים לרוכש. אופניים שמרגישים בשלים ושלמים שיתאימו למגוון גדול מאוד של רוכבים וסגנונות רכיבה.
אם אתם מחפשים שלדה סופר תחרותית וחסרת פשרות שימו לב במיוחד למידה והקפידו לקחת את המידה הקטנה אם שתיים עשויות להתאים לכם. אם אתם רוכבי סופ”ש שבכל זאת רוצים סוס אציל, גם לכם ה- Tarmac (בשילוב עם הגלגלים והצמיגים המתאימים) יכולים להתאים. יש להם הפוטנציאל להיות אופניים הרבה יותר סלחניים מהתדמית הבלתי מתפשרת שלהם, ולספק לכם הנאה גם ברכיבות ארוכות וכבישים משובשים יחסית (גם אם במידה פחותה מה- Roubaix). אם אתם נוטים להאט יותר מחבריכם בירידות ורוצים להשתפר במיוחד בהיבט הזה, ה Tarmac S-Works צריכים לעלות לראש הרשימה שלכם.
מאת: גיא חלמיש
