הפעם באירוח של קבוצת רוכבי הדרום – STC – South Team Cycling נצא למסלול הכביש המומלץ ואל קלאסיקה ישראלית: קטע האספלט האהוב של כביש 883 לאורך גדר ההפרדה בין לכיש ולהב. הוא טוב יותר בחורף ובעונות המעבר מבקיץ, שם כשיש גשם רק בצפון אפשר להינות מרכיבה עם סיכויי יובש גבוהים יותר, אבל הוא אפשרי בהחלט לרכיבה כל השנה.
כתב וצילם: גיא חלמיש
הכירו את המארחים: STC
זו לא סתם קבוצת אופניים- STC היא קבוצה של רוכבי עוטף עזה ואזור אשקלון, בניהולו של יהונתן רבנה. הקבוצה מורכבת משתי רמות: רמת מסטרס- מובלת ע”י יעל בן דויד והיא מקנה מימניות בסיסיות לרוכבים, ורמת פרו- מובלת ע”י מישל ממן ומורכבת מרוכבים מנוסים ומקצועיים יחסית.
יש להם שתי רכיבות מרכזיות בשבוע- אחת ביום שלישי בערב- רכיבה קצרה ועצימה (אינטרוולים, ספרינטים וכדומה…) במסלול כביש יחסית נקי מרכבים ליד אשקלון, ורכיבת שבת המרכזית- מתחלקת לשתי רמות ומגוונת את המסלולים כאשר אחת לחודשיים גם מרחיקים מעט למקומות יפים נוספים.
STC יוצאת ל3 מחנות אימונים בשנה – שניים בארץ ואחד של שבוע בחו”ל. היא מדגישה הנאה, בטיחות, והאווירה בה מצוינת ומקצועית. מומלץ להצטרף! לפרטים צרו קשר עם יהונתן: 052-7221712
מכיוון חדש ל 883
אבל המסלול הזה עושה את זה מכיוונים אחרים מגוונים ושונים מהמסלול הרגיל שרוב אנשי המרכז עושים מבית ג’וברין: הפעם נצא מאזור אשקלון, ונייצר מרובע דרומי מישורי עם “עקיצה” באמצעו. מרחק: כ 120 ק”מ. גובה מצטבר: כ 1000 מטרים רובן נצברות בשתי עליות חביבות שהן אופציונליות וניתן לוותר עליהן ולקצר כ 10 ק”מ מהמסלול.
מתחילים בתחנת הדלק ביד נתן- כביש 35
אנחנו נמצאים בדיוק בין אשקלון לקרית גת על כביש 35 – זה שהיה אמור להיות פעם “המעבר הבטוח” בין עזה לשטחים… כעת נקווה שהוא בטוח לרוכבים ביום הרכיבה שלנו (לא הייתי ממליץ עליו מחוץ לשבת בבוקר, יש לו בהחלט דפוס של כביש מסוכן). מתחנת הדלק נצא מערבה לכיוון אשקלון אבל מייד נפנה שמאלה אל כביש 352.
מערבה ומיד דרומה ל 352
אם אתם צפוניים ותוהים כיצד נראה “עוטף עזה” במרחקי הטילים המגיעים מעט רחוק יותר מצמודי הגדר, תקבלו בכביש הזה תשובה: מישורית וחקלאית. הנגב הצפוני משרה רוגע נעים. המישורים מסייעים לגלגל רגליים ולהתרגל לרכיבה שאנחנו נכנסים אליה בצורה חלקה וטובה.
שמאלה בצומת T עם 232
כעת אנחנו רוכבים במגמת דרום מערב ישירות לחלק האחורי של שדרות – לא זה שמציצים אליו ממערב כנוסעים לרכוב בסינגל בארי – אחד המוצלחים, הפופולריים והוותיקים בישראל, אבל זה עניין לרוכבים אחרים. על שפת העיר נפנה שמאלה לכביש 334.
מזרחה על כביש 334
לאחר שמשכנו לנו קצת זמן בחימום על הצלע המערבית של המרובע הזה, הגיע הזמן לחתור אל הדבר האמיתי ולפנות מזרחה. נעשה את זה על אחד הכבישים היפים בסביבה. נרכוב כאן לצדי חוות השקמים של משפחת אריאל שרון, דורות ורוחמה – גם הם מסמנים את שמותיהם של סינגלים אהובים לרוכבי השטח.
אגב חוות השקמים- אם שאלתם את עצמכם, איך יכול להיות שאיש צבא מצליח לשים יד על נתח ארץ גדול ויקר כך כך הרי שזו שאלה טובה. מכספי הפנסיה של צה”ל? לא בטוח- זה מה שש לויקיפדיה לספר על כך (בתקציר: הלוואות ועסקאות חשודות מבעלי הון-שלטון שלא ברור אם הוחזרו).
עוברים למקטע קצר על כביש 40
כביש 334 נתקע באוטוסטרדה החדשה של כביש 40 אליה נפנה ימינה. כלומר אנחנו עולים למקטע לא מתאים בעליל לאופני כביש, אבל זה רק לגישור ובריחה מהירה וחסרת ברירות של כ 2 ק”מ אל כביש 325.
הכיף מתחיל בכביש 325 מזרחה
כעת אנחנו כבר בתוך איזור הגבעות של גבירה, הולכים וקרבים ליער להב והמקטע הנופי המגניב של הרכיבה הזו. רוכבי השטח שוב יתחברו לאירוע פיראטי נפלא של רכיבת מרתון שהיה פה בשם מבצע יואב (הכתבה והסרט בלינק זה).
מפה די מהר נגיע לנקודת החלטה: או שמאריכים ומייצרים גובה מצטבר קטן בכך שנכנסים לדרך הנוף של היער (מומלץ עד כדי חובה), או שמקצרים וממשיכים ישר אל צומת הT ולכביש 358 הידוע.
הערת אזהרה לממוחשבי הניווט
אזהרה למנווטים עם מחשבוני רכיבה לניווט: המסלול המצורף קצת מפשל פה, מאחר וכלי המפות של גוגל לא מאפשר לשרטט את המפה בדיוק כפי שצריך כיוון שבו אין יציאה מהיער אל ההתחלה של כביש 358 במפגש עם כביש 6 לערד – אבל יש. במסלול פה נאלצנו לקבל את סימון ההלוך חזור הזה ביער. ניתן להמשיך ישירות לכביש 6 ולא חייבים לחזור חזרה דרך היער.
דרך הנוף של יער להב
היא דרך מהממת ואחת היפות שיש לסביבה הזו להציע. כמו דרכי נוף אחרות היא בדיוק מהסוג שהולך ונעלם בישראל ומוחלף בכבישי דמים ישרים ורחבים שחותכים את הסביבה במקום להיטמע בה.
הדרך הזו עולה בעליה יפה אל היער (פערי הגובה פה לא דרמטיים: כ100 מ’), ואז גולשת בסלאלום נעים למטה בתוך מפלט של טבע וצמחיה. אם כבר התחלנו במראי מקום לרוכבי שטח בסביבה, הרי שאי אפשר להתעלם מסינגל להב שבמקום.
אלה בדיוק הכבישים אליהם אני תמיד חותר להגיע ברכיבות הכביש שלי, ושווה לחפש אותם ולהיכנס אליהם אפילו אם זה de tour מהדרך העיקרית.
אפשר למלא מים בתחנת הדלק
רוכבים שאינם עם רכבי קבוצה, יגיעו לתחנת הדלק שבתחילת כביש 358 למלא ולשחרר נוזלים, ואני אמליץ לכם גם על אספרסו כפול. בנקודה הזו אנחנו כבר אחרי רכיבה של כ 55 ק”מ, בערך באמצע המסלול, ועידוד קפאיני ירומם את מצב רוחכם. מפה מתחילים במגמה צפונה על כביש 358 היפה שאין הרבה רוכבים שלא הגיעו אליו כבר (רק ברכיבת הלוך חזור טיפוסי מבית ג’וברין). פה מגיעה העקיצה.
העקיצה – עליה לאשכולות
עד כה הכל היה די מישורי (אם כי במגמת עליה) למעט הכניסה ליער להב, שגם הוא לא על ממש הר אלא על גבעה. גבעה נוספת היא זו של אשכולות שאליה אפשר לפנות ימינה בהלוך חזור. העליה הזו השימושית הזו, 3 ק”מ אורכה, וקצת יותר ורטיקל תרומתה: כ-150מ’. היא משמשת לתחרות מקומית עד הש.ג. וגם לדיכאון מהקונפליקט המחייב גדר. זו עוקצת את אשכולות מהשטחים ומספחת אותה דה פקטו לישראל לטובת רוכבי הכביש. הפוליטיקה נוכחת לאורך כל הרכיבה ב-358, שנראית כמו מסלול לתיירים בסגנון “הכר את הסכסוך“. אבל הנוף והרכיבה, אין להכחיש: יפים.
כביש 358
בשביל יער יתיר, העליה לאשכולות וכל המקטע שמפה עד לישוב לכיש שווה לחזור לפה כל פעם מחדש. מדובר בכביש נטוש, עם אספלט מעולה. אמנם יש לו אפיונים שגם טריאתלטים אוהבים, כלומר ישר, חותך גבעות ומיישרן, אבל הסביבה בה הוא עובר משמרת בו את הכיף. רוכבים לאורך גדר ההפרדה ומציצים מדי פעם להרי יהודה. מסתכלים על הכבישים הקטנים בין הכפרים מעבר לגדר- אלה שכבר דיברנו עליהם שהולכים ונעלמים במדינת ישראל, ורק מדמיינים איזה כיף היה לו יכולנו לחתוך עכשיו ימינה בבטחה, ולטפס לכיוון דהריה, יטה, או חברון. לא יקרה בקרוב.
הסוף של 358
כביש 358, כ 21 ק”מ אורכו (בין הקילומטר ה 70 ל 90 ברכיבה, בערך) הוא מעולה לתרגולי אליפסה והחלפות. הוא עולה ויורד בצורה מתונה יחסית ולקראת סופו מקבץ ישובים (שקף, אליאב, אמציה ובני דקלים) אותם אנחנו מקיפים ממזרח וצפון עד שנתקעים בכיכר ובה פונים ימינה ל 3415.
ההרפתקנים שרוצים קצת לשפר בנקודה הזו יכולים לפנות קודם שמאלה ממש לפני שקף ל 3415 ולרכוב בכביש אספלט משובש של טרקטורים ומשאיות חקלאיות תוך שהוא חוצה את השדות והישובים האלה בפינה קסומה קטנה של כמה ק”מ שמגיעה לאותה כיכר בדיוק.
מתחברים לכביש 3415 ללכיש
עצם המעבר מכביש של 3 ספרות ל 4 ספרות נחשקות כל כך מצביע על הפוטנציאל. כבישים נוטים להיות ראשיים יותר ככל שיש להם פחות ספרות, ונופיים ומקסימים יותר כשיש להם יותר. כבישי 4 ספרות עדיפים והכי טובים הם אלה שאינם ממוספרים כלל. הפעם אנחנו במגמת ירידה בכביש מתפתל בין גבעות לכיש. איזור מקסים (שמזכיר גם הוא אירוע שטח וסרט וידאו שעשינו: מתיש לכיש…)
מגמת חזרה על 35, ועוד עקיצה!
אנחנו כבר עייפים, הרבה קילומטרים ברגליים (כ 100) ועולים בצומת T על כביש 35 לכיוון קרית גת וממנה המשך ישיר מערבה אל נקודת ההתחלה.
אם אתם מאלה שרוצים רכיבות שמתקרבות יותר לכיוון ה 125 ק”מ, יש פה בדרך עוד עקיצה אופציונאלית: ממש לפני קרית גת יש את יער המלאכים שחריה ובתוכו עוד דרך נוף הסובבת אותו. אפשר להרוויח פה עוד הקפה אחת או שתיים עם כמה קילומטרים נוספים ונופיים.
זו ההזדמנות לאמר תודה לרוכבי הדרום STC שארחו אותנו פה במסלול שלהם, ולהזמין אתכם להצטרף לקבוצה שרוכבת לא רק בדרום!
כאמור- המסלול אינו בדיוק זה המוצג במפה בגלל שפה אין חיבור בין קצה דרך הנוף של יער להב להתחלה של 358, אולם גם הלוך חזור כמו שמסומן במפה זה מעולה- יותר זמן במקטע הכי יפה במסלול…
כתב וצילם: גיא חלמיש
? נרשמים לניוזלטר שבועי פה: http://bit.ly/BiKEsubscribe
? מצטרפים לערוץ הטלגרם של בייקפאנל! https://t.me/i/RPAndroidAPP
? מתקינים באייפון מהאפסטור פה: http://bit.ly/RPappiPhone.