הגענו לרגע השיא של העונה! ולא, אני לא מדבר על הדלפת מסלולי האפיק בירושלים, אלא על אליפות העולם בXCO. מיטב רוכבי אופני ההרים במקצי ה-XCO וה-DH התחרו אחד בשני עם סכין בשיניים, תקפו ללא רחמים עד לזוב חומצת חלב ברגליים ולא עצרו עד שהוכתרו אלופי עולם חדשים, שיזכו ללבוש את חולצת הקשת ולתהילת עולמים.
מאת: יואב גריבי
תמונות: רדבול
(אם לא הספקתם להכין את עצמכם לאליפות השנה, מוזמנים לקרוא את הסקירה המקדימה כאן)
טירוף בשוויץ
אליפות העולם בXCO – קורטני האנדרדוג
אניקה לנגווד פותחת בקצב מסחרר מירית הפתיחה. הוא פותחת פער בתחילת המירוץ ולא משחררת את הרגל מהגז במשך כל התחרות. לנגווד היא רוכבת מאד עצמתית אבל היא לא לוקחת סיכונים בירידות, ומאבדת זמן יקר בכל פעם שיש פיצול בין ירידה טכנית לקו העוקף (“צ’יקן ליין”). את הזהירות הזו מנצלת חברתה קייט קורטני הצעירה (שנה ראשונה בעילית)- פעם שותפתה לזכייה במירוץ הקייפ אפיק אבל היום יריבה מרה ועקשנית, שלא נותנת לה לקחת את פסי הקשת.
במשך כל המירוץ באטי וקורטני רדפו אחר לנגווד בפער של 30-40 שניות. מדי פעם הבנות נוגסות בפער של לנגווד בקטעים הטכניים, אבל אחרי מספר הקפות מתברר לכולם מי הרוכבת החזקה מהשלוש- באטי נדחקת אחורה בעוד קורטני הצעירה, עם עונה טובה מאד עם סיומים בעיקר ב-טופ 10, מתקדמת בכל הקפה ללנגווד. טעות קטנה אך פטאלית מצידה של לנגווד בסוף החצי הראשון של ההקפה האחרונה מהווה את ההכרעה שאף אחד לא ציפה לה.
תוצרת ארה”ב: אלופת העולם החדשה
השתיים נכנסות יחד להקפה האחרונה של המירוץ. לנגווד מפעילה את מנוע הדיזל הענק שלה ומפוצצת את קורטני לגמרי בעליה הראשונה, פשוט מפרקת אותה לגמרי. כל שריר בפנים של קורטני נתקע במצב של כאב ואכזבה. לנגווד ממשיכה בפער של שניות ספורות אל החלקים הטכניים ומלאי השורשים. מקטע שורשים קצר, וגלגל אחורי שנתקע. זה כל מה שצריך. לנגווד נעצרת ויורדת מהאופניים, וקורטני מגיחה מאחוריה כמו חץ מקשת. זאת ההזדמנות שלה! קורטני משחררת את הברקסים, לוקחת את כל הסיכונים האפשריים ולוחצת כמו שלא לחצה בחיים שלה כל הדרך לקו הסיום, אל חולצת הקשת הנכספת:
- Kate Courtney – 01:34:55
- Annika Langvad – +00:00:47
- Emily Batty – +00:01:58
Annika Langvad, Kate Courtney, Emily Batty
גברים – נינו שורטר ברקיע השביעי
גם היום קיבלנו תצוגה מרשימה מבית היוצר של נינו הפקות: התסריט המוכר והאהוב בתוך תפאורה מרשימה של עיירת הסקי לינזרהיידה וצילום איכותי של רדבול. כרגיל, בתפקיד הראשי נינו שורטר, מנצח, מושא להערצה, אבא ומאהב. שחקני החיזוק ואן דר פואל וקרשבאומר מספקים הנאה צרופה ואנרגטית, שמסתיימים עם סוף קלישאתי אך מספק למרות הכל.
All style and no fuss. נינו
את נינו ושיטותיו כבר אין צורך להציג, וגם פה ב אליפות העולם בXCO הוא פעל באותה מתודיקה דייקנית והרסנית: בליץ קריג אימתני בתחילת המרוץ לסינון ראשוני, הורדת קצב עד לחבירת פרטנר לשאר ההקפות שיבואו, עם משחקי הובלות ולמידת חולשות וחוזקות של יריבו, תוך כדי שמירה על קצב גבוה מספיק שלא מאפשר לרוכבים אחרים להצטרף לשיט התענוגות הפרטי של שני המובילים.
קרשבאומר. ה-“פרטנר” הבא של נינו?
וכך קרה: אל הובלת המרוץ חובר ג’רהארד קרשבאומר האיטלקי, הכוכב העולה של עונת 2018. השניים רוכבים יחד בקצב גבוה מאד עד לסוף ההקפה השביעית מתוך שמונה הקפות. לפי התכנית המקורית נינו היה אמור לתקוף את קרשבאומר בתחילת ההקפה האחרונה, אבל רגע של חולשה ואיבוד הזנב של נינו במקטע שורשים טכני הם כל מה שהאלוף השיווצרי צריך, והוא מחליט לקבוע עובדות בשטח – היום אני מנצח את התחרות הזו. כהקפה וקצת לסיום נינו תוקף את שותפו למרוץ ופשוט לא מביט אחורה. קרשבאומר לא מצליח לעמוד בלחץ, ונאשר בפער די קבוע של 12 שניות עד לסיום התחרות. במקום השלישי מגיע מת’יו ואן דר פואל המצוין לאחר
עזוב ת’סייקלו! בהרים יותר מגניב. ואן דר פואל
תוצאות:
- Nino Schurter – 01:29:21
- Gerhard Kerschbaumer – +00:00:11
- Mathieu Van Der Poel – +00:01:14:
נינו מוכיח שוב שהוא הרוכב הגדול של תקופתו
עם 7 תארי אלוף עולם בקטגורית הבוגרים, כאשר 4 מהם ברציפות שנה אחר שנה. הוא מתקדם בצעדי ענק לשבירת השיאים של אבסלון (5 פעמים אלוף עולם, פעמיים זהב אולימפי, 33 ניצחונות בתחרויות WC) עם 7 אליפויות עולם, מדלית זהב אולימפית ו-30 ניצחונות WC.
אין לי ספק שעונת 2020 תהיה מרתקת במיוחד עבור נינו, אך במקביל הייתי רוצה לראות את הכישרון הפנומנלי ואן דר פואל מתמקד ב-XCO ומביא קרבות חדשים ומרתקים לסבב: הבחור ללא ספק מוכשר מאד, עם ניצחונות בכל ענפי הסיבולת של האופניים (CX, כביש), אבל לנצח רוכב כמו נינו שורטר צריך להיות מקצוען אמיתי, שממוקד בכל כולו במטרה להיות רוכב ה-XCO הטוב ביותר בעולם, ולא להשתתף בתחרויות סבב ככה “על הדרך”.
צפון אמריקה חוזרת לאייש פודיומים העונה
ישראלים
תודה לירדן גזית מאיגוד האופניים שהמידע מובא בסיועו:
במקצה הנוער
כ-109 מזנקים נקראו לקו הזינוק על פי הדירוג העולמי שלהם וזינקו בתנאי גשם ל-6 הקפות בנות 4.4 ק”מ על מסלול בוצי וחלק.
- איתן לוי (TNT) זינק מעמדה 84, רכב בצורה שמרנית יותר והתקדם בהדרגה עד שסיים את התחרות במקום ה-33, כ-7:11+ דקות מהמנצח.
- גילי גונן (טימשגב) זינק מעמדה 75 והתקדם עד למקום ה-27 בסיום ההקפה השנייה מבין שש, אולם דעך וסיים במקום ה-44, כ-8:28+ דקות מהמנצח.
- עומר כצמן (CCC) זינק מעמדה 102, רכב בצורה יציבה וסיים במקום ה-49, כ-9:21+ דקות מהמנצח.
- נדב רייסברג (TNT) בשנתו הראשונה בקטגוריה זינק מעמדה 97 והתקדם עד למקום ה-62 כאשר הורד כהקפה לסיום מהמסלול עקב אי עמידה במגבלת הזמן, בה עמדו רק 55 מבין 109 המזנקים.
- לאחר התחרות ביום ה’, נבחרת ישראל דורגה (בדירוג הנבחרות המבוסס על סכום המיקומים של 3 הרוכבים הראשונים של כל נבחרת) במקום ה-11 מבין 39 מדינות שהשתתפו בתחרות.
במקצה ה-U23
- תומר זלצמן (טימשגב) מזנק מהמיקום ה-43 מתוך 97 מזנקים. תומר לא מצליח לסיים את המרחק המלא (7 הקפות) ומורד כהקפה לסיום, במקום ה-53. (כנראה שזינק חולה. מערכת).
- גיא לשם (סייקלינג אקדמי) מזנק ממיקום 49 וגם הוא לא מסיים את המסלול המלא ומורד במיקום מספר 60, גם הוא כהקפה לסיום התחרות.
- אורי לאונציני מזנק ממיקום 88, ומצליח להתקדם עד למיקום 68, שם הוא מורד כ-2 הקפות לסיום המרחק המלא.
- בדירוג הנבחרות דורגה נבחרת ישראל במקום ה-15 מבין 37 מדינות. בשנה הבאה יוענקו באליפות העולם U23 שני מקומות למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 לשתי המדינות הראשונות בדירוג הנבחרות באליפות העולם U23 אשר ידורגו מחוץ ל-21 הראשונות בדירוג הנבחרות העולמי. מבין 14 הנבחרות שהקדימו את נבחרת ישראל באליפות העולם U23 היום, רק נבחרת אחת מדורגת מחוץ ל-21 הראשונות בדירוג העולמי. שלושת הרוכבים שייצגו את ישראל באליפות היום ימשיכו בקטגוריית ה-U23 גם בשנה הבאה, ואליהם יצטרפו גם רוכבים נוספים שיעלו מקטגוריית הנוער.
בעילית גברים
שלומי חיימי וגיא זסלר מזנקים ממיקום 47 ו-75 בהתאמה. שלומי מזנק בצורה טובה ובהקפה הראשונה הוא מוקף כוכבים כמו מרקו פונטנה האיטלקי ומנואל פומיק הגרמני במיקום ה-31, אך הקצב המטורף שהכתיב נינו מוריד את שלומי מהמסלול כהקפה לסיום, במיקום ה-56. גיא זסלר גם לא עומד בקצב הרצחני ומורד מהמסלול במיקום ה-65, כשתי הקפות לסיום.
כנסו גם אל מגזין הריצה הטוב בישראל: RUNPANEL
דני אסקרוב: דרור פקאץ’ מביא את הנבחרת לביצוע מאכזב
“נבחרת ישראל שלחה משלחת גדולה לאליפות העולם בשוויץ. מאמן, 9 רוכבים וצוות. המשלחת הגיעה לשוויץ אחרי מחנות אימונים בגובה (ליביניו לחיימי וזסלר, קולורדו ללשם). שורה תחתונה – אף אחד מ 5 רוכבי האנדר והעילית לא סיים את המרחק המלא. העובדה שאיגוד האופניים בחר להעלים את העובדה המצערת הזו מהמיילים שהוא שולח לעיתונות לא מוסיפה כבוד להתייחסות המקצועית של האיגוד. זהו ביצוע מאכזב מהבחינה המקצועית ויהיה מעניין לראות מה יכתוב מאמן הנבחרת על הרוכבים שלו הפעם.
נקודות לטוקיו זה חשוב אבל זה נראה יותר כמו עניין קיומי של איגוד האופניים תקציב אולימפי, ופחות כמו משהו הישגי. שמירה על ספורט האופניים כספורט אולימפי חשובה. ברור למה איגוד האופניים רוצה להישאר כזה – זוהי כמעט תכלית קיומו. אבל להיות אולימפי זו לא תכלית הכל – יש גם צד הישגי בספורט והרמה של רוכבי הקרוס קאנטרי הישראלים לא עולה כבר הרבה זמן, למרות השקעה גדולה יחסית.
מילה על שלומי חיימי – שחר פאר משכה את הפרישה הרבה זמן. אבל בטניס יש כסף. לא ברור לגמרי מה מניע את שלומי חיימי להמשיך. זה כנראה לא כסף. אחרי מספר שנים במגמת ירידה, גם חזרה ל 20-30 הראשונים בעולם נראית פחות ופחות ריאלית. יש המון כבוד למי שבוחר להתחרות רק בשם האהבה לספורט אבל האם זה באמת משנה – 30, 50 או 60? למרות ששלומי לא מתראיין ולא אוהב להסביר, מאד מעניין לשמוע את תפיסת עולמו הנוכחית. ואולי בגלל זה, שלומי הוא שלומי – רוכב הקרוס קאנטרי הכי טוב שהיה פה. שלמרות ששיאו מאחוריו, ממשיך להיאבק.”
תגובת דרור פקץ’:
״מאז ומעולם הבלוג בייקפאנל שהפך לצהובון מחלק ציונים לענף שלם במקום להפגין עיתונאות אמיתית ולחקור את הדברים לאשורם, ובעיקר אוהב לחלק דברי ביקורת לשלומי ולי, לדעתי משום שאנחנו מסרבים לשתף איתם פעולה. ולכן, אמשיך שלא להגיב לצהובון. אשמח לענות בכל פורום רציני אחר על כל שאלה. זו תגובתי והיא צריכה להתפרסם כלשונה ולא אחרת! תודה.״
רק נאמר שבעיננו לא מכובד שמאמן נבחרת לא מסוגל להתייחס לדברים בצורה עניינית ומפזר האשמות לכל עבר. לתחושתנו הבעייתיות בגישה הזו הזו לא נעלמה מעיניו של דובר האיגוד רועי קפאח ואולי גם פקאץ’ עצמו הבין את הבעיתיות, והם סתרו את התגובה שלהם עצמם מייד לאחר מכן, עם הצעה שפקאץ’ יבוא להתראיין אצלנו עם שובו לארץ. אנחנו מברכים על כך שהוא מבקש לשתף איתנו פעולה, למרות התפקיד העיתונאי הביקורתי לעתים, ונעדכן בהתפתחויות בהמשך. (כבר יש עדכון ראשון: לאחר פרסום הכתבה פקאץ פנה לעורך בייקפאנל להדגיש שלא הוא הציע את זה, אבל לא הכחיש שההצעה, שהועברה דרך דובר איגוד האופניים, תואמה איתו לפני שהועברה…)
סיכום
אליפות העולם תמיד מתקבלת אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד זהו שיא העונה, התחרות אליה כל הרוכבים מכוונים ומתכוננים כל השנה (למעט בשנת אולימפיאדה). זה מופע שתמיד כיף לצפות בו ולהתרגש יחד עם האלופים החדשים. השנה קייט קורטני, צעירת הקטגוריה והאנדרדוג המושלם בתחרות לקחה את צבעי הקשת לאחר מאבק עיקש, גם כשכל הסיכויים נראו קלושים, וסיפקה לנו דרמה ואקשן יוצאים מן הכלל.
בגברים נינו סיפק מופע חסר תקדים של דומיננטיות, עוצמה ודיוק שוויצרי משובח באפס טעויות שמקדמים אותו בעוד צעד להיות רוכב ההרים ההישגי ביותר בהיסטוריה של הספורט.
