הנה אנחנו אחרי שבועיים קשים, מתישים, ומוכי מזג אוויר חסר רחמים בג’ירו איטליה.

ניכר שהספורט עובר שינוי לנגד עינינו. הספקטקל אולי פחות מרשים וכבר לא רואים מאבקים יוצאי דופן ועוקרי עיניים כמו הקרב בין אלברטו קונטדור ומייקל רסמוסן המועשרים עד אימה בחומרים מסייעים ב 2007.  (רסמוסן הודה שהשתמש בחומרים אסורים ב 2007 לגבי קונטדור צפו בוידאו ותחליטו בעצמכם).

[youtube]http://youtu.be/6WRqxW9Jyt8[/youtube]

רוכבי הג’ירו נראים השנה אנושיים ופגיעים יותר. התחרות נראית יותר כמלחמת השרדות ופחות מרוץ אופניים ספקטקולרי של רוכבי על. המספרים ומזג האוויר מספרים סיפור של ספורט שכבר אין בו גיבורי על, אך יש בו מקום לספורטאים הרבה יותר אנושיים ופגיעים. כשאלו התנאים, הנחושים ביותר בולטים.

המספרים מאחורי הסיפור

אם נדמה לנו שאין יותר ניצוצות ושאין האצות אדירות ואינסופיות בעליות, כנראה שזו לא טעות. ג’יובאני ויסקונטי מקבוצת מוביסטאר, ניצח את שלב 15 כאשר הוא מטפס את הגליבייה עד האנדרטה של פאנטני (13:22 ק”מ, 6.52%, 862 מטרים של טיפוס) ב 38:50 דקות, 20.43 ק”מ”ש, ו 5.02 וואט לקילוגרם אנושיים לגמרי. הפלוטון לא תפס אותו ורכב רק קצת מהר יותר – 36:54 או 5.29 וואט לקילו. כולם סובלים. להזכירכם, המספר לפני מספר שנים היה 7 וואט לקילגרם, וב 2011 קבעו אנדי שלק וקונטדור את השיא בטיפוס לטלגרף עם 6.19 וואט לקילו.

דוגמא נוספת: את העליה האחרונה של שלב 14, Jafferau , אורכה 7.25 ק”מ, 9.02%, 654 מטרים טיפוס, טיפסו ניבאלי וסנטאמברוג’יו ב 23:05 דקות, השווים 5.86 וואט וקילוגרם. אז נכון שמזג האוויר היה קשה ולא כל טובי המטפסים נוכחים בתחרות אבל המספרים ללא ספק מעידים על שינוי. המסלול עדיין קשה, העליות אותן עליות אבל האוקטן כבר לא של דלק סילוני, יותר דיזל.

When the going get’s tough, the tough gets going

אז כשהסביבה קשה, הקשוחים שולטים וכנראה שאין בפלוטון רוכבים קשוחים יותר מניבאלי ואוונס. ניבאלי הפגין ספורטיביות וגם סוג של אדונות על המרוץ במחווה שלו למאורו סנטאמברוג’יו בסיום קטע 14.

[youtube]http://youtu.be/crwb-cX-6A4?t=2m58s[/youtube]

אצל אוונס וניבאלי הנחישות חזקה מהמדע. ניבאלי ניצח את הטירנו אדריאטיקו ביום גשום וקשה בו גבר על פרום וקבוצת המדענים של סקאי בעזרת תעוזה ונחישות. אוונס עדיין זוכר את הנצחון בשלב המחווה לסטראדה ביאנקה בג’ירו של  2010. שם, בשבילים הלבנים, בגשם ובבוץ בלט אוונס מעל כולם ביכולת טכנית והשרדותית יוצאת דופן. אז כשלכולם קשה, הרוכבים הכי קשוחים בחבורה מוליכים את התחרות.

[youtube]http://youtu.be/tkjSLKuqmmg[/youtube]

ראפא מאייקה

שנה שעברה סימן ריס, עוד בביקורו בארץ את מאייקה כרוכב הגרנד טורס הבא של סקסו-טינקוף. והנה השנה אנו מגלים את מאייקה בג’ירו. הקרב שלו עם קרלוס בטנקור על החולצה הלבנה (הרוכב עד 25 בעל הדרוג הכללי הגבוה ביותר) מעניין לפחות כמו, אם לא יותר, הקרב בין ניבאלי, אוונס ואורן על הפודיום. מאייקה וקרלוס בטנקור רכבו יותר התקפי מהמובילים את שלב 15. הם אלו שהעירו את העשירייה הראשונה בדירוג לקראת סיום השלב והעלו את הקצב. ההפרש ביניהם הוא שניות בודדות ולכן המיקום ושניות הבונוס בספרינט של שלב 15, עשו את ההבדל אתמול והעניקו לבטנקור את החולצה הלבנה בהפרש של 5 שניות בלבד. מכיוון שכל שניה קובעת וההפרש כה קטן, צפוי מאבק אדיר בין השניים בימים הקרובים.

בראדלי וויגינס

חולה או לא, וויגינס לא שרד ופרש. האופן בו רכב וויגינס ירידות רטובות, כשהפחד ניכר על פניו ובתנוחת הרכיבה שלו, חשף את האנושיות והפגיעות של רוכבים, גם אם הם וויגינס, עד תום. מעולם לא נראה מנצח גרנד טור ומועמד לנצחון פגיע, חסר אונים וחושש כל כך. ספורט האופניים במיטבו. הספורט הכי קשה בעולם שנערך במרחב הציבורי הפתוח חושף את גיבוריו במערומיהם. תחשבו על זה בחורף הבא כשאתם יורדים את צובה רטובה.

ריידר הייסדייל

הגיע חדור מוטיבציה והפציץ אגרסיות כבר בעליה הראשונה של הג’ירו. לא שרד. הלחץ שהעמיס המספר 1 על כתפיו, וקבוצה לא מספיק חזקה שנושאת עיניה אליו, היו כנראה יותר מדי. גארמין ומנהליה המשיכו להאמין בהייסדייל גם אחרי התקלה הראשונה בה איבד רק כ 4 דקות. ג’ונתן וואוטרס הבטיח שריידר ימשיך ויבלוט בהמשך. לא כך היה. הנפילה היתה קשה וכואבת וביום הקשה הבא איבד הייסדייל כ 20 דקות נוספות. וואוטרס מיהר להסביר שלא מדובר ברובוטים…

רוברט חסינק וקבוצת בלאנקו

רכבו את השבועיים הטובים ביותר שלהם בגרנד טור, עד שבת. כפי שצפיתי בכתבת המבוא, חוסנו של חסינק בפני מזג אויר קשה, פחות טוב משל יריביו, וכמו בשלב 4 בטור של רומנדי השנה, שם איבד כמעט 14 דקות ביום של מזג אויר קשה, הוא איבד זמן יקר בכפור של שלב 14 בשבת ויצא ממשחק הדרוג הכללי. אמנם הפעם זה קרה במזג אויר קשה באמת, אבל זו מגמה שחוזרת אצל חסינק ולא בפעם הראשונה.

השבוע הקרוב

למרות שניבאלי נראה במצב מצוין, המרוץ רחוק מלהיות גמור. שני שלבי מעבר (יום שלישי ורביעי) עם עליות לקראת הסיום יקשו על מארק קאבנדיש לזכות בכל הספרינטים בג’ירו של 2013. שלב 13 (הארוך מאד – 254 ק”מ) הראה קאבנדיש שטיפס יפה מאד את העליות במרוץ. תמיד בקדמת הדבוקה. מעניין יהיה לראות את הספרינטרים ובמיוחד את אומגה קוויקסטפ של קאבנדיש בשני השלבים הבאים. קאבנדיש הוכיח שאי אפשר לנצח אותו כשהוא מגיע לספרינט.

עם נג”ש בעליה (יום חמישי) וסופשבוע הררי במיוחד (שישי ושבת), מאורו סנטאמברוג’יו המטפס האיטלקי של ויני פנטיני, מדורג רביעי ויכול להיות הפתעת הג’ירו. סנטאמברוג’יו מתחזק עם התחרות ונראה מצוין. סנטאמברוג’יו, 63 ק”ג ו 173 ס”מ, עזב את BMC והצטרף לויני פנטיני השנה ונראה כרגע כמי שהמעבר הזה עשה לו רק טוב (היה לו רק יום רע אחד, כשסיים 15 שניות אחרי ניב ליבנר בשלב 2 של הקופי בארטלי השנה. הוא תיקן זאת מיד וסיים שני את השלב ביום שלאחר מכן). האם יעבור את אוונס, ה”בוס” של BMC, בשבוע האחרון?

ריגוברטו אורן, מנצח שלב 10 ומי שהיה אמור להיות הפועל הראשי של וויגינס בעליות, מוביל עכשיו עבור סקאיי את המרוץ לדרוג הכללי. אורן מטפס כנראה טוב מוויגינס, ולא אמר עדיין את המילה האחרונה. הערכה שלי – אסטנה של ניבאלי ו BMC של אוונס יתקשו לעמוד בעומס כאשר הקולומביאנים של סקאיי (אורן והנאו) ושל AG2R (בטנקור), יחד עם פוזוביבו האיטלקי, יגיעו להרים בסוף השבוע.

עדיין לא ראינו התקפות וקרב בין המובילים. רוב הסיכויים שנראה מהלכים של הכל או כלום בימים שישי ושבת, בתקווה שמזג האוויר יאפשר לכולם להביא לידי ביטוי את מה שנשאר ברגליים.

לקראת אליפות ישראל

בשבועות הקרובים בייקפאנל יתחיל לבנות את האווירה לקראת אליפות ישראל באופני כביש 2013. האליפות הכי איכותית שהייתה כאן. עם עשרה רוכבים שהתחרו הרבה באירופה והרבה רוכבים מצוינים בארץ.

הנה מתאבן ראשון:

עידו (גלגל שני בתמונה, בבגדי הקבוצה בעלי הצרוף הבלתי אפשרי של – ירוק, צהוב, אדום ושחור) שותף בחבורה המובילה בשבת במדריד

בסוף השבוע האחרון התחרה עידו זילברשטיין בשתי תחרויות בספרד.ביום שבת קריטריום של 100 ק”מ במדריד (25 הקפות של 4 ק”מ להקפה, 45 קמש ממוצע). בעבר ניצחו את המרוץ אוסקר סביליה ומיגל אידוראין הגדול. עידו סיים ב 30 הראשונים בדרוג הכללי ובעשיריה הראשונה ב U23. ביום ראשון התחרה עידו במרוץ נוסף. 135 ק”מ של עליות בסגוביה ב 4- מעלות ושלג. עידו רכב היטב והגיע עם הקבוצה הראשונה. סיים 30 כללי ו 14 U23. נחישות. עידו הוא הרוכב הישראלי שצבר הכי הרבה קילומטרים תחרותיים באירופה השנה. הוא מתחרה כ 10 שבועות רצוף, כל סוף שבוע (ולפעמים כמו השבוע, פעמיים) למרחקים של 130-160 ק”מ ובמרוצים רווי עליות. השבוע השיג עידו את התוצאות הטובות ביותר שלו אחרי שהיה חולה שבוע שעבר. יחד עם הכושר שהפגין במרוצי תחילת העונה בארץ יש לי הרגשה שעידו יהיה פקטור מאד משמעותי באליפות ישראל.

התמונה ממדריד באדיבות: Sprintespecial Blogspot