שוב חוזר הניגון: תחרות עם מסלול מאתגר, מזג אוויר קריר ומושלם לרכיבה… אבל המתחרים איפה הם? ציפיות לקהל כבר אין לי (מלבד מספר הורים תומכים) בתחרויות אופניים בארץ אבל כשמארגנים לנו כזה אחלה של מירוץ כמו יער המגינים אנחנו, קהילת הרוכבים הגדולה, צריכים להצביע בפדלים ולהגיע.
צילום: עומר הורביץ
כתב: אור דיין
המסלול ביער המגינים
רוכבי הכביש באזור המרכז מכירים טוב את ההקפה ביער המגינים, שנסללה לטובת רוכבי האופניים ב2004 לזכרה שרון בן-מאיר גוטליב, רוכבת כביש צעירה שנהרגה בתאונה בכביש 44.
אורך ההקפה 4.8 ק”מ, גובה מצטבר 110 מטר, 2 עליות משמעותיות במסלול ו 2 ירידות ארוכות וטכניות, כמעט ללא קטעי מישור.
בבוקר היה קר וסגרירי ודורון אמיץ, מארגן התחרות הזהיר בתדריך מפני כביש רטוב ומספר פניות “מלוכלכות”. כשהשמש כבר עלתה הכביש התייבש ויצוין לטובה מאמץ ניקוי המסלול לפני התחרות ובין הזינוקים.
רוכבי המאסטרס זינקו ב8:00 וביצעו 9 הקפות, רוכבי העילית והפרו (עם עילית נשים) ב10:00 עשו 16 ו14 הקפות בהתאמה. שילוב של מיעוט מתחרים, הפרדת זינוקים ועליות סלקטיביות ומונעות- איפשרו לרכוב במסלול ללא צפיפות.
את ההקפה פוקדים מטיילים, רצים, רוכבי אופנועים ואפילו נצפו מספר רכבים על המסלול שגרמו לפוטנציאל לתאונות והעלו קצת את מפלס המתח בקרב המתחרים.
בעילית גברים, לאחר פתיחה חזקה והקפה כשכולם עדיין ביחד, יואב בר יוצא לבריחת סולו בהקפה השנייה שמחזיקה עד הסיום ומנצח את המרוץ. כצפוי בסוג מתאר כזה לא היה פלוטון שעובד ביחד ודי מהר נוצרו קבוצות של 3-5 רוכבים. את הפודיום משלימים חבריו לקבוצה גיא גבאי ועידו זילברשטיין, שהצליחו להתנתק גם הם מקבוצת הרדיפה שהיו בה.
בעילית נשים נצחה ברכיבה חזקה עומר שפירא את נורית אנגלמאייר שתיהן היו המתחרות היחידות בקטגוריה.
יואב בר המנצח מ Cycling Academy, מספר:
“המסלול ביער המגנים הוא מסלול קשה מאוד: כל הזמן עולים ויורדים ואין מקום לנוח. אחרי טור ערד ידעתי שאני בכושר די טוב וידעתי שכמה שהקצב יהיה יותר גבוה, והמירוץ יותר קשה ככה יהיה לי טוב יותר. מובן שכמו בכל מירוץ זינקתי עם רצון לסיים את המירוץ בבריחה וידעתי שיהיה לי קל יותר לנצח ככה,אבל אני רוכב כחלק מקבוצה וההתנהלות במירוץ היא מאוד דינמית בהתאם לסיטואציה”.
בתשובה לשאלתי – מה עובר לך בראש שם מלפנים בבריחה הוא אומר: “לעשות את מה שאני הכי טוב בו- לשמור על קצב כמה שיותר גבוה ואחיד שאותו אוכל להחזיק עד הסיום. חשוב להבין שזה לא פשוט בסיטואציה כזו לשמור על קצב מספיק מהיר כדי לפתוח פער, אבל לא מהיר מדי כדי לא להתפרק. זה מאוד מפתה ללחוץ קצת יותר מדי בעליה או לנוח קצת בירידה, אבל אלו הדברים שעושים את ההבדל.
גם כשידעתי שפתחתי פער ידעתי שאסור לי להיות שאנן כי במסלול כזה אפשר להפסיד הרבה זמן אם אתה מנהל את האנרגיה בצורה לא נכונה. כמובן שהעובדה שהחברים שלי לקבוצה יושבים בפלטון ודואגים לשמור שלא יצאו ניסיונות גישור, ולאינטרסים הקבוצתיים מורידה מהלחץ ומאפשרת להתמקד בעיקר.”
האם יש ירידת מתח לאחר טור ערד המוצלח של הקבוצה? “להיפך,טור ערד רק החדיר בנו מוטיבציה! כולנו מתחילים את החודש הזה מלאים באנרגיות אחרי שני הניצחונות האחרונים, הרוכבים הישראלים מצטרפים לרוכבים האירופאים למירוצים באירופה החל מאמצע אפריל והחודש הקרוב הוא הזדמנות מעולה לעשות הכנות אחרונות לקראת בלוק מירוצים איכותי ומשמעותי באירופה לפני אליפויות ישראל. כמובן שכל זה לא היה קורה בלי עזרת הצוות של cycling academy, החברים מקליניקת הפיזיוטרפיה של קובי וייס ודוד רזניק וכמובן המאמן שלי צחי בויגן שעוזרים ותומכים לאורך הדרך.”
אז למה הם לא מגיעים?
יש סיבות רבות ומגוונות למיעוט הרוכבים בתחרות, והראשונה היא שכמעט אף אחד לא יודע עליה. רוב האירועים סובלים מפרסום מועט וכל המאמץ השיווקי שלהם מסתכם בהכנסתם לרשימה באתר האיגוד. הפעם גם הסמיכות לגראן פונדו ים המלח וטור ערד לא עזרה כנראה.
שאלתי את דרור פקץ’, המנהל הספורטיבי של יואב והאקדמיה על בעיית מיעוט המשתתפים. האם קבוצות צריכות “להכריח” רוכבים להתחרות? מה הפתרון למיעוט הרוכבים בתחרויות? דרור ענה: ” אינני דוגל בלהכריח את הרוכבים ובטח שלא בעודף מרוצים. יש לוח מרוצים בו כולם צריכים לעמוד ובו מסומנים מרוצים בחשיבות גבוהה יותר או פחות על פי אופי המסלול והרוכב. פה כאמור, רוכבנו בחרו להגיע ולכן היינו בסגל מלא. באותה מידה יכולתו להיעדר כמו במרוץ האחרון ביער המגנים בגלל אימון קבוצה כחלק ממחנה האימונים שביצענו.
קטונתי מלתת פתרון לכמות הרוכבים המגיעים לתחרויות אך אני מאלו שמאמינים שלא רק שפע תחרויות מעלים את הרמה. בעיניי עדיף לחתוך את כמות המרוצים בחצי ולדאוג שיהיו איכותיים יותר ובעלי אופי של הפנינג וכך גם יגיעו יותר רוכבים. כמו בטריאתלון למשל. אני בטוח שזה לא קל לרוכבים להגיע לתחרות כמעט בכל סופ”ש.”
מארגן התחרות בשם וולו קלאב ישראל, דורון אמיץ (BikeIsrael) מאשרר: “בשנה הבאה עניין העיתוי יילקח בחשבון ואני אבחר תאריכים שיאפשרו ליותר אנשים להגיע. הסמיכות לתחרות ההרים הבינלאומית במעלות תרשיחא גם השפיעה, בתחרות הקודמת שהייתה בפברואר היו 120 משתתפים והיה מוצלח.
הכי קל לבוא ולבטל, במיוחד כמארגן פרטי, אבל חשוב לי שאנשים ידעו כשאני מארגן תחרות היא מתקיימת. אני מתכוון שהתחרויות פה ביער ימשיכו ויהיו מסורת ובמקביל להגדיל את סוג התחרויות האלה, קריטריום שלא דורש תיאום עם המשטרה לסגירת כבישים. האיגוד נותן לי תקציב גם לסגירת כבישים, כ14 אלף ש”ח, האיגוד בקשיים כלכליים ומסיבות כאלה ואחרות אני מקבל את הכסף רק אחרי שנה וחצי ואז בעצם יוצא מהאירוע בהפסד כלכלי.
גם ארגון תחרות פשוטה על הנייר דורשת הרבה השקעה ולא הכל עובר חלק גם בבוקר הזה (“האמבולנס נתקע בדרך, ושלחו לנו אמבולנס חלופי. הגנרטור החדש גם הוא מיאן להניע…” ד.א).
בנוגע לרכבים שהיו על המסלול, דורון מסביר: “בגלל שהתחרות הייתה בשישי ולא שבת, נפלנו על שתי אזכרות צבאיות… היינו צריכים לארגן שאטלים לרכבים עם הנהגים הלחוצים על מנת להכניס אותם במרוכז ולא בטפטופים (בית העלמין נמצא באמצע המסלול) לבסוף הכל סודר… אבל מאחורי הקלעים יש תמיד התרחשויות, גם בתחרויות קטנות ושקטות לכאורה”.
דורון מבטיח להמשיך ולארגן תחרויות נוספות בעונה הבאה, בין השאר בקריטריום פארק אריאל שרון (שהמסלול בו עדיין לא מוכן, ולכן התקיימו השנה 2 מרוצים ביער המגינים במקום) ומזמין אותנו להתחרות או להגיע לצפות בתחרות קריטריום איגודן בתאריך 8.4.15, מנסיון תחרות מהירה מאוד ואירוע כיפי, לכם נשאר רק להגיע.
להלן עיקרי התוצאות:
עילית גברים
1. יואב בר Cycling Academy
2. גיא גבאי Cycling Academy
3. עידו זילברשטיין Cycling Academy
עילית נשים
1. עומר שפירא CCC
2. נורית אנגלמאייר TACC
ג׳וניורס
1. סער הרשלר 500 WATT
2. אופיר רבינא CCC
3. נדב מובשוביץ CCC
ג’וניורס בנות
1. הילה יצחק 500 WATT
קדטים
1. רז יוסיפוביץ’ עמק האושר
2. יובל בן משה TACC
3. עומר כצמן CCC
פרו 19-29
1. אורי סרולוביץ’ רוכבי הקריות
2. אור דיין עצמאי
פרו 30+
1. אנדריי ימפולסקי DYNAMO RACING
2. מארק מאייר TACC
3. בוריס צוקרמן DYNAMO RACING
פרו 40+
1. חיים דהן Bottecchia Team
2. נתן צורף Bottecchia Team
3. מאט בורינדה עצמאי
פרו 50+
1. עופר פוזנר IGP
צילום: עומר הורביץ
כתב: אור דיין