יואכים הרץ המייסד של רידלי, מספר לי כשנפגשנו בבלגיה על הגודל של רידלי כדומה לזה של פינראלו. אחת לשנה הם מפרסמים נתונים על המכירות שלהם- סדר גודל של כ 35,000 שלדות בשנה. הם עוברים בימים אלה ימים מאתגרים במובן החיובי: השם של החברה השתנה ל Belgian Cycling Factory, והם רכשו את אדי מרקס מותג שהם מייעדים להתחרות במיצוב המדויק של פינרלו (יוקרה), בעוד שרידלי תקבל דגש סביב האווירודינמיות והטכנולוגיה. ה Noah Fast היא בהחלט דוגמה טובה לכיוון הזה עליו הוא מספר לי.
בייקפאנל בטלגרם: שווה להציץ פה https://t.me/BIKEPANEL
באותו ביקור זכיתי לראות את רידלי מקרוב, וגיליתי חברה מאוד מרשימה. אופן העבודה שלה והצמיחה שלה מרשימים בהיבטים רבים- גם העומק ומגוון הדגמים שלהם, וגם העובדה שהם מחזיקים כמויות אדירות של מלאים אצלם במפעל ומרכיבים בעצמם, מה שמאפשר להם שליטה על רמת השירות ואיכות התוצר. בבניין הצמוד נמצאת מנהרת הרוח הענקית, ושם נבדקה המכונה הזו לעומק. מנהל המקום הסביר לי את כל התהליך- ואין ספק שהנוכחות של הידע הזה והזמינות של מנהרת הרוח המקצוענית הזו בחצר של רידלי עצמה- באים לידי ביטוי ב Noah Fast. בשטח וברכיבות הרגשתי את האווירודינמיות הזו בכל פעם שרכבנו בירידה לצד חברים ללא פידול, ואני לאט לאט צובר מהירות גבוהה מהם למרות תנאים התחלתיים דומים…
מנהרת הרוח ליד רידלי (זה אני שם ליד המאווררים הענקיים בסוף)
רידלי נואה פאסט – גרסת הדיסק במבחן
- שם הדגם: Ridely Noah Fast Disk
- ייעוד: כביש אווירודינמי
- אבזור עיקרי: אולטגרה Di2 דיסק, גלגלי קרבון של רידלי (נאבות DT), סטם-כידון קרבון אינטגרלי.
- משקל: 8 ק”ג (כולל מחזיקי בקבוק ופדלים)
- מחיר: 34,690 כולל מע”מ
- יבואן: גלגלנוע
נואה נוע תנוע בגלגלנוע
במבול השלדות האווירודינמיות שנוחת עלינו לנואה פאסט (בייבוא של חברת גלגלנוע), יש מקום של כבוד- רידלי היו ממש מחלוצי ההפרדה בין כביש אווירודינמי לקשיחות-משקל ועשו את זה די מוקדם. האבולוציה מדגם ה SL הקודם שבחנתי בעבר ניכרת- יש יתרון לדגם שעובר שיפורים הדרגתיים מדור לדור ומקבל דיוק ופוקוס נכון.
ממשק חלק וצמוד בין המזלג לצינור הראש
מעבר לשינוי הדרמטי של מעבר לדיסקים (יש גם גרסת מעצורי חישוק), שמייצר נקיון עיצובי מדהים באיזורים בהם היו המעצורים והכבלים שלהם, יש פה גם שלדה מדויקת ויפה יותר. מצד אחד היא מאוד דומה לקודמת, אבל מצד שני נראית הרבה פחות גסה. המזלג ישר יותר, וכל הצינורות צרים יותר. יש פה “פחות חומר” מה שגם מסייע להורדת משקל וגם למראה מוצלח בהרבה, ומעודן.
“לפני (מימין) ואחרי (משמאל)”
גם הצביעה מושלמת והתחושה היא של מוצר יפהפה ומוקפד. השילוב של צבעי האפור והשחור בשלדה גורם לה להיראות דינמית יותר ופחות כבדה, והנגיעות הצבעוניות בבורדו מטאלי מוסיפות טאצ’ של יוקרה ומהירות. זה נראה ממש טוב וסקסי!
פשוט יפהפיים!
כשנכנסים פנימה לפרטים הקטנים רואים עוד כמה נקודות משמעותיות לאווירודינמיות: אינטגרציה יפה ומדויקת בין המזלג והסטירר לצינור העליון- גם בחלק התחתון שם נקודת המגע חלקה, וגם בעליון, מתחת לספייסרים.
רידלי תמיד הציגו כל מני אלמנטים ייחודיים סביב האווירודינמיות- באופני הנג”ש (Dean) שבחנתי לפני כמה שנים היו אלה פתחים אנכיים בתוך המזלג ותומכות האוכף ופסי צבע מחוספסים שמשמשים כמו כערוריות של כדורי גולף (הם ויתרו על אלה ב Dean מאוחרות יותר, וממנהלי מוצר בחברה מתחרה שמעתי טענה שבמהירויות של אופניים זה לא בא לידי ביטוי כיתרון). הפעם יש חריצים אנכיים בצינור הקדמי ובמזלג שלדברי רידלי מסייעים לשחרר לחצים ולשפר אווירודינמיות- קטע ייחודי.
חריצים אנכיים בצינור הראש
יש שינויים ניכרים בחיבור של תומכות הכיסא לצינור הכיסא. התומכות מאוד יפות ודקות יותר, והן פוגשות את צינור האוכף נמוך יותר (כל המהנדסים שפגשתי סיפרו לי שזה נועד להוריד אותן לקו הבקבוקים, שנחשב “מלוכלך” בתנועת הרוח שלו. זה מצידו גם עבר דיקוק, וביחד עם היותו ארוך יותר- הכל משפיע גם על הנוחות. כמובן שהכל מתבסס על מבנה קטום: אווירודינמי עגול מלפנים וישר מאחור.
סטם וכידון אינטגרליים. המגמה- דווקא לפצל בינהם
כידון-סטם אינטגרלי
הכידון והסטם הפכו ליחידה אחת. מדובר בכידון הכי יפה ואלגנטי שנתקלתי בו כבר הרבה זמן. אתה פשוט נהנה להסתכל עליו ברכיבה ולא ברכיבה, היות והוא נקי, שטוח ויפהפה. יש שיווי משקל מעולה במדף העליון של הכידון שאינו רחב מדי אבל רחב מספיק. הכל שם מדויק מאוד ומושלם והחבאת הכבלים בתוך השלדה היא ב 100%. יפהפה! רידלי טוענים גם שהאינטגרציה והשלמות האווירודינמית אצלם בחלק הזה טובים יותר מהמתחרים. להתרשמותי זו אכן חזית יעילה ונקייה לגמרי ורק בטרק מדון ראיתי רמה כזו.
האופניים הגיעו גם עם מחזיק מחשבון רכיבה של K-edge שהשתלב בצורה יפה מלפנים. למכונאים הם טוענים שה F-steere – שיטה שלהם להולכת הכבלים בתוך כל האינטגרציה הזו, קלה יותר להתקנה ותחזוקה מאצל המתחרים.
חלק, יפה, ומשתלב אלגנטית בשלדה
הנקודה הזו מציגה גם אתגר למכווני האופניים- רידלי מציעה 6 מידות רוחב לכידון ו 4 מידות אורך ואפשר לשים אותם על ספייסרים של 3מ”מ ו5″מ. אם אתם במידות רגילות יחסית זה אמור להספיק. מהנתונים שרידלי סיפקה דומה שהספייסר של 3המ”מ נדיר או לא קיים אצל מתחרים, מה שמשפר את אפשרות דיוק הגובה לרוכב אצלם.
מוט אוכף ותומכות שרשרת דקים מבעבר
מבחינת התאמה לרוכב, רידלי נמצאים דור אחד אחורה מהמתחרים שלהם- גם קנונדייל SystemSix החדשים וגם טרק מדון החדשים מציגים שילוב סטם-כידון אווירודינמי אבל בשני חלקים, מה שמאפשר גמישות גדולה יותר (אם מייצרים מהם יותר קומבינציות) ובעיקר: אפשרות שינוי זווית הכידון עצמו ללא צורך בסטם בעל זווית אחרת, לדיוק ונוחות מפגש הידיים עם ידיות ההילוכים.
אופניים לרוכב התקפי ודינמי
תחושת רכיבה וגיאומטריה
מה שרידלי נותנים פה עם הגיאומטריה שלהם, זה מוצר תחרותי. הוא תוכנן סביב רוכבי לוטו סודל, ואי אפשר לבקש מכונה תחרותית יותר מזו- הנשק שלהם לגראנד טורס, לספרינטים תחת רגלי הענק של גרייפל ולקלאסיקות הבלגיות. האמת שזה גם קצת לא פייר: כי אני רוכב על הרידלי Helium SL לכן מייד מרגיש בבית על הגיאומטריה של Ridley. ה Noah Fast היא בעלת גיאומטריה כמעט זהה לאופנים הפרטיים שלי, אז לי נוח, זריז, מוכר. אז המבחן ינסה לצאת למקומות עקרוניים ביחס לתחושת הרכיבה והגיאומטריה.
הגיאומטריה של רידלי- דומה מאוד בין ההליום לנואה
איך הגיאומטריה והתנהגות הכביש של Noah Fast ביחס לדגמים מתחרים מהבציר האחרון?
במקרה במקביל הושקו 4 זוגות אווירודינמיים בשוק, והם מתחרים זה בזה בדיוק על אותה המשבצת ואותם הלקוחות. עוד דבר נחמד זה- שעל כולם רכבתי ובחנתי: רכבתי על הטרק מדון, לאחר מכן הגיעו אלי הרידלי האלה, וכעת במבחן במקביל ה KTM ליסה והקנונדייל SystemSix. בנוסף להם בחנתי לא זמן גם את ה Scott Foil שהושקו בשנים קודמות. את המבחן הזה אני עורך בשיטה קבועה: מעמיד שני זוגות זה לצד זה בבית ויוצא לשעה וחצי של הקפה אגרסיבית במושב שלי- עם 4 עליות קטנות לספרינטים בצד אחד וירידות לבדיקת מהירויות גבוהות בצד שני, 2 סיבובי 180 מעלות, 4 מעברי כיכרות, פסי האטה ואספלט גרוע לצד אספלט מושלם, ומלא מלא פניות… בכל 12 דקות אני משלים הקפה מלאה ומחליף אופניים. המבחן הזה מזקק את התחושות ומשלים פנטסטי לרכיבות הארוכות על כל זוג.
זה המקום להשוות בינהם בכמה פרמטרים- סטאק וריץ’ שמלמדים אותנו על ההתאמה והמידה לרוכב, ולצדם אורך בסיס גלגלים ותומכות שרשרת שמרמזים על ההיגוי בציר שבין יציבות לזריזות. יש עוד משתנים שמשפיעים על היגוי (בעיקר גובה ציר מרכזי ורייק מזלג) אבל נתרכז באלה, שכן את הנתונים האחרים לא כל היצרנים מספקים.
מהטבלה מטה ניכר שהנואה פאסט הם בעלי בסיס גלגלים קצר, ותומכות שרשרת קצרות. ביחד איתם באותה משפחה נמצאים הקנונדייל החדשים, ושניהם בעלי היגוי זריז מאוד. זה אומר התאמה לרוכבים מתקדמים, בעלי שליטה מצוינת באופניים, וקצת יותר “אול אראונדיות”- גם למסלולים הרריים יותר (מבחינת גיאומטריה לפחות, ללא משקל). במשפחה השנייה יש את הטרק מדון, הKTM ליסה והסקוט Foil שמציגים בסיסי גלגלים ותומכות שרשרת ארוכות יותר.
מה עדיף? תלוי בכם ומה אתם מחפשים, איפה אתם רוכבים ומה חשוב לכם. הנואה הם אופניים אווירודינמיים- דינמיים, כלומר מתאימים לרוכב שרוצה אופניים ורסטיליים מאוד, עומד הרבה (ולכן צריך תומכות שרשרת קצרות יותר ותגובתיות מהנה יותר לרכיבה בעמידה), ויש לו שליטה טכנית מצוינת ברכיבה ובירידות, שכן במהירויות גבוהות ובסיבובים- הם יאתגרו רוכבים פחות מנוסים.
אם אתם רוצים מכונת מישורים ואוהבים יציבות כיוונית שמשחררת פלג גוף עליון ומסייעת להתרכז ברגליים, יותר נשלטת בספרינטים ופחות קופצנית (“על מסילה”), והרבה יותר מתאימה לדיסנדינג מאוד מהיר ובטחון בסיבובים מהירים- הגיאומטריה של הטרק וה KTM תדבר אליכם יותר.
מה ההעדפה שלי? כאמור זה תלוי בכם בעיקר ובצרכים שלכם. בכנות אומר שאני עברתי תהליך בשנים האחרונות- של תנועה מהעדפת העצבנות וההיגוי האולטרה זריז אל יציב יותר. הסיבה לכך היא בעיקר עבור המהירויות המאוד גבוהות של ירידות שכן המילימטרים הבודדים האלה בסוף מאטים אותי, כי אני לא ממקסם את הדיסנדינג עם היגוי פחות יציב ופחות משוחרר במעל 60 קמ”ש. אני אוהב עוד מילימטר שניים של יציבות גם עבור “רכיבת אירובאר” על כידון רגיל – כאשר אני מוביל דבוקה זמן רב באופני כביש אווירודינמיים ומניח את האמות על הכידון השטוח כאילו היה לי אירובאר- היציבות חשובה עבור התנוחה הזו (במיוחד אם יש קצת רוח צד).
עוד מקום שנגיעת יציבות מסייעת לי הוא ספרינטים של אול אאוט בעמידה – האופניים הקצרים יותר מאתגרים את התנוחה שלי ומצריכים אותי להסיט מרכז כובד מעט אחורה אל הגלגל האחורי שלא יקפוץ, ואני חושב שתומכות שרשרת ובסיס גלגלים מעט ארוכים יותר עדיפים לי פה. כל זה מותנה בתנאי אחד חשוב שזה לא יהיה מוגזם ושאהנה מרכיבה בעמידה, בה אני מבלא לא מעט.
אבזור ומחיר
על הכידון דיברנו, ונעבור כעת לשאר הדברים, ממש בקצרה: מוט אוכף יפה ונוח יותר מבעבר, עם ממשק מצוין לכיוון זווית ומיקום האוכף עם אלן אחד- כמו שצריך. את גובה האוכף מכוונים באמצעות הרמת הגומי במפגש העליון של מוט האוכף והצינור העליון. האמת היא שאני לא אוהב מעטפות גומי כאלה- פתרון נפוץ באופניים ומעדיף פתרונות אחרים ללא גומי או פלסטיק.
הגלגלים: Forza R45 19cc DB על בסיס חישוקי קרבון של חברת האבזור של רידלי המורכבים על צמד נאבות של DT350 Straight Pull- הם גלגלי אול ארואנד מצויינים- בחירה בטוחה ומוצלחת במשקל של כ 1550 גר’. הגלגלים הרגישו טוב ותרמו גם הם לנוחות הרכיבה. כביקורת אומר שהם בעומק קטן יותר ממה שמקובל כבר לחפש בז’אנר האווירודינמי, הרגישו טיפה פחות מהירים מגלגלי 60מ”מ שבחנתי על דגמים מתחרים ואינם טיובלס רדי.
עליהם הולבשו צמיגי פירלי שבחנו: Pirelli 4S – צמיגי אול אראונד אמינים לפאנצ’רים שאורי ניצן המליץ עליהם בחום. אני מתנסה בהם כבר כמה חודשים באופניים הפרטיים שלי, ולטעמי הם המלצה טובה ל-90% מהרוכבים בארץ, שכן אנחנו שמים דגש על הגנה לפאנצ’רים אבל אלה לא צמיגי תחרות קלילים ודקים (במעבר back to back לקונטיננטל Attack – צמיגי סמי תחרות, ההבדל ברכות הגומי ואיכות הגלגול הורגש).
על ההילוכים- אולטגרה אלקטרונית נפלאה, והחריג היחיד לשימנו הוא קראנק ה Rotor Flow שהוא גרסת אווירודינמיות חלקה ומלאה יותר. דיברתי פעם עם מישהו שנשבע לי שהוא מרגיש הבדל בין קראנקים וקשיחותם- אני, למען האמת לא מבחין בהבדל כזה מהשימנואים האחרים שבד”כ אני רוכב עליהם. אם זה אווירודינמי יותר, זה מתאים לאופניים האלה.
דיסקים- הו דיסקים. בישראל האימוץ איטי משהו, אבל זה כל כך נכון ומוצלח הדבר הזה. גם בגלל שיפור הקשיחות של צירי ה12 לעומת צירי ה9 בגלגלים, וגם בזכות העצירה הנפלאה שלהם. הבעיה היחידה היא המשקל שהמערכת הזו מוסיפה מקשה על קבלת ההחלטה כבר מזמן לעבור. זו בעיה בכל היצרנים ובכל הדגמים- והלוואי ששימנו תזדרז כבר להוציא מערכת קלה בהרבה (או ש SRAM הזריזים יותר יעשו לה ביה”ס עם השקת מערכת קלה יותר בחצי קילו וכולנו נעבור כמו שעשו בגלל ההירדמות באופני ההרים). רידלי נואה כמו שנבחנו פה שוקלים 8 קילו (עם פדלים ושני מחזיקי בקבוק) והם עולים קצת מעל 34,000 ש”ח.
לגבי המחיר מוסרים לי מגלגלנוע שעל כל דגמי רידלי מחיר הצרכן באירופה שווה בשקלים בישראל, אין תוספות, אין מע”מ, אין כלום רק יורו כפול שקל.
סיכום: רידלי נואה מהר!
רידלי נואה פאסט הם אופני כביש אווירודינמיים יפהפיים ומצוינים וניכר שעבדו עליהם לעומק, על כל הפרטים הקטנים.
החיוך הענק על הפנים שלי כשאספתי אותם מרוקנרוד לטרון לא היה יכול לשקר: הם עושים לי את זה בכל מובן עיצובי ובזכות הגיאומטריה הרגשתי עליהם בבית מהרגע הראשון. החיוך הזה נמשך לרכיבה כשהבטתי על כידון הקרבון האינטגרלי היפהפה מלמעלה, וחשתי את הנוחות המצוינת (גם בזכות גלגלי הקרבון האלה וגם בזכות הורדת התומכות וצינור האוכף האווירודינמי הצר יותר). יש להם נקיון ודיוק, והם שיפור מורגש מהדגם הקודם בכל ההיבטים.
על מנעד המוצרים המתחרים בתחום האווירודינמי אני אמליץ על Ridlet Noah Fast לרוכב ההתקפי המתקדם, זה שמחפש אופני All Around שיתאימו גם לעליות וגם למישורים, וששולט באופניים טוב יחסית, גם בדיסנדינג מהיר או בקריטריום עצבני ומרובה פניות.
