ההמלצות האלה כתובות בדם. אל תתחכמו איתן – רכבו רק לפי המלצות בייקפאנל כדי להפחית את הסיכוי למות ברכיבת כביש בכבישים מסוכנים. בכתבה הבאה נראה כיצד התעלמות מההמלצות אלה גבתה חיים בשנתיים האחרונות:
אחרי מותו של חן יהלום בנובמבר 23 בכביש 44 המסוכן, פרסמתי עדכון של רשימת ההרוגים. אני עושה את זה מדי כמה שנים לאחר תאונות דרכים קטלניות, עם המלצות יישומיות, אבל לצערי הרוכבים לא מקשיבים: ממשיכים לרכוב בכבישים מסוכנים ונהרגים. כל הרוג מחזק את המסקנות, אבל עולם כמנהגו נוהג. רוכבי כביש עולים לרכוב בכבישים מסוכנים ונהרגים. חלקם כבישים מסוכנים אך מותרים לרכיבה כגון כביש 4, 40, 44 ודומים להם בסגנונם: צירים מרכזיים בינעירוניים, כפולי נתיב לכל כיוון, עם שוליים רחבים וגדר הפרדה בין הכיוונים. אבל יש גם לא מעט הרוגים שעלו על כבישים אסורים לרכיבה, בחירה שכמוהה כהתאבדות.
אלפים כבר הצטרפו לבייקפאנל בווצאפ:
נחזור לכביש 44
התאונה של חן יהלום התרחשה ב 18/11/23. ככה נראה הכביש הזה בדרך לחולון, בדיוק כמו התשתית שניסינו להמליץ לכם להימנע ממנה בשנים האחרונות: כביש עמוס, ראשי מאוד, במהירויות גבוהות, עם שני נתיבים לכל כיוון, שוליים רחבים, גדר הפרדה. פורמלית מותר לרכוב בו, אבל בהחלט לא כדאי. כן, זה אומר שצריך לקום מוקדם יותר ולהגיע לאזורי הרכיבה הבטוחים יותר ברכב, ולא לצאת מהבית באופניים.
כביש 44 (מקור: גוגל סטריט)
התאונה בכביש 471
כאמור אחרי התאונה של חן פרסמנו את הכתבה שוב, עם ההמלצות: אל תרכבו בכבישים מסוכנים, ישרים, בעלי תנועה מהירה ורבה, עם שני נתיבים לכל כיוון. עברו כארבעה חודשים, וזוהר רחימה עלה על כביש הרוחב המסוכן 471 המוביל מכביש 4 לכביש 6 באזור בר-אילן ופ”ת. זהו כביש מהיר, ממוחלף, רב נתיבים. ככה נראה הכביש הזה:
כביש 471 (מקור: גוגל סטריט ויו)
התאונה בכביש 531
כחודש אחרי התאונה של זוהר, ושוב תאונה לא ברורה, מיותרת ועצובה התרחשה על כביש רוחב דומה מסוכן אחר: טובי שכטר עלתה על 531 – כביש ממוחלף מסוכן מאוד, בין כביש 6 לנתיבי איילון באזור רעננה הרצליה. עדויות מספרות על סטיה לא ברורה שלה ודפוס חריג יחסית מהתאונות האחרות של רוכב בשוליים. כך נראה האזור:
כביש 531 בירידה לרעננה הרצליה (מקור: גוגל סטריט)
תאונה חריגה ב 352
התאונה הבאה, היא חריגה בכל מובן ועצובה במיוחד, גם בגלל גילו הצעיר של גיא תימור שנהרג בה ב 6.6.24, וגם בגלל הקיצוניות של האירוע. נהג ללא רישיון הרגו בעת בריחה ממרדף משטרה, על כביש 352. זה אינו מקרה של תשתית, ולא מקרה של בחירה שגויה של הרוכב. קשה לא לראות דמיון באירוע הזה לתאונה המחרידה והעצובה בכביש בני ציון בה נהרגו יניב לוגסי ותומר ויינשטיין. אלה מקרים בהם הרוכב היה זהיר, התשתית טובה ואינה קשורה לאירוע ורק נהג עבריין קיצוני הוא האשם. זה המקום:
כביש 532 (מקור: גוגל סטריט)
התאונה האחרונה – בכביש 40
התאונה האחרונה שהתרחשה, ביום שישי האחרון היא של גילי רוזנשטיין, ב- 19.7.24, כביש 40. זהו כביש מסוכן שנהרגו בו כבר 6 רוכבים. הוא כביש ראשי, ישר, עם שני נתיבים לכל כיוון, שוליים רחבים ישרים וגדר הפרדה בין הכיוונים – בדיוק הדפוס המסוכן ביותר לרוכבים. בכביש הזה, באזור אחר, איבדנו את חברי הטוב גיא תמרי לפני שנים רבות והתאונה ההיא היתה עוד נדבך שלימד אותי היכן לא לרכוב. התאונה של גילי התרחשה באזור דרומי בהרבה, אולם הכביש גם שם בעל אותם מאפיינים מסוכנים. כך הוא נראה שם. מזהים את הדפוס?
כביש 40 באזור קרית גת (מקור: גוגל סטריט)
כבישים מסוכנים-אל תתחכמו עם זה!
כל פעם שיש פרסום של הכתבה אני נתקל בכל מני חכמולוגים שמסבירים שהסטטיסטיקה אינה מושלמת, שאולי אלה פשוט מקומות שיש בהם הרבה רוכבים וכו’. אתם יכולים להתעלם, זכותכם. כבר שנים שאני רואה בעצב כיצד אנשים שמתעלמים מההמלצות האלה נהרגים בכבישים המסוכנים. ומצד שני מי שמקבל אותן מפחית סיכון בצורה דרמטית (מפחית, אך לא מבטל).
מהם כבישים מסוכנים
כביש ישר, בעל שני נתיבים, שוליים רחבים, וגדר הפרדה בין הכיוונים הוא אזור מוות לרוכבי כביש! בכבישים האלה הנהגים הרשלניים מרשים לעצמם יותר: הם נרדמים, גולשים אל השוליים במבט אל הטלפונים, והם יכולים לעשות את זה לאורך קילומטרים רבים עד שיפגשו את הרוכב שבחר בכביש הלא נכון. הם נוסעים שם מהר, לא פעם מעל 90 קמ״ש ומהירות התגובה האיטית שלהם פוגשת את התאונה בלי שהם יכולים להספיק לתקן. אלה גם כבישים ראשיים יחסית שיש בהם יותר תנועה מבמקומות נידחים, והסיכוי לפגוש את הנהג המסוכן גדל בהם.
קבלו את בייקפאנל פעם בשבוע לאימייל:
כביש פחות מסוכן
כביש “קטן”, משני והררי. השוליים אינם המרכיב החשוב אלא היותו כביש או תשתית כזו שבה נהג מסוכן שנרדם יפגוש מהר מאוד סיבוב ותעלה, או עץ ולא את הרוכבים אי שם בהמשך. הוא לא יכול להניח שהקו הישר והעדר הסיכוי לתאונה חזיתית יאפשרו לו להביט במסך הטלפון ולא יקרה כלום – הוא עצמו יפגע. בכבישים כאלה: בהרי ירושלים, איזור בית שמש, בית ג’וברין, הכרמל, גלבוע, אזור גבעת עדה – מרכזי הרכיבה העיקריים, כמעט ואין הרוגים למרות נסועת רוכבים אדירה. בכבישים כאלה נהרגו רק 6 רוכבי כביש ספורטיביים במעל 25 שנים.
באמצע נמצאים כל הכבישים הישרים הקטנים יותר. כבישים שבהם אפשר לגלח את צד ימין, אבל מצד שמאל הנהג יפגוש תאונה חזיתית. קשה מאוד להימנע מכבישים כאלה בישראל וגם אני לצערי נאלץ לרכוב בהם ולצערי אפילו במקטע מסוכן קלאסי קצר מדי פעם. כתוצאה מכך הפחתתי את רכיבות הכביש שלי לשבת בבוקר בלבד, ובאמצע השבוע אני רוכב בשטח בלבד. הצמדות מקסימלית לימין ביותר בכל מצב יכולה לסייע, אבל אין 100% פה, וכולנו פגיעים על הכביש.
איפה לרכוב ואיפה לא לרכוב
הנצנץ חשוב, הרדאר אפשרי, אבל אלה לא המשתנים העיקריים להצלת החיים שלכם. הדבר הכי חשוב הוא בחירת המסלול והכבישים בהם תרכבו. אל תתקרבו אל כביש מהיר ממוחלף, כביש 4, כביש 40, כביש 44, וכל כביש שדומה להם: ישר, עם שוליים רחבים ושני נתיבים לכל כיוון. נסו לא לעלות על כבישים ישרים דו סטריים ראשיים יחסית. העדיפו כבישים הרריים, בעלי פיתולים, דו סטריים, “קטנים” – באזורי הרכיבה המוכרים כבטוחים.
אולי תתעניינו גם בזה:
- רשימת ההרוגים וסרט וידאו על הנושא
- ירידה קטלנית – הרוכבים שנהרגו בירידות על אופני כביש
- רשימת 34 הכבישים היפים בישראל.