גראן פונדו ערבה השנה היה בסימן הקורונה. ללא רוכבים זרים, ועם כמות נרשמים של כ700, כאשר בפועל הגיעו כחמש מאות רוכבים בלבד. האירוע התקיים למרות איום הקורונה אולם זו השפיע על ירידת קצב הרישום בשבועיים האחרונים. השנה נדרש גם אישור מיוחד ממשרד הבריאות, אישור שהתקבל רק בחמש בערב יום לפני אירוע!
מאת: גיא חלמיש
צילום: SportPhotography
אדמס ובר-און בשישי
הקורונה השפיע לרעה גם על התחרות, כשבשבוע האירוע הודיעה הסייקלינג אקדמי שרוכביה בבידוד ולא יגיעו, למעט אחד: מנצח טור ערד בשנה שעברה עומר להב. אחד אבל משמעותי, כפי שיתברר בהמשך.
בערך בזמן שהתקבל אותו אישור משרד הבריאות החלו להגיע לאזור הרוכבים שיש להם שכל להזמין צימר מראש. קצת לאחר מכן החלה להתארגן ארוחת הערב והמפגש עם סילבן אדמס ורוני בר און במתחם צימרים בעין יהב. ראינו שני סרטים של הקבוצה ושמענו כמה דברים מפי אדמס על החזון והייעוד של הקבוצה: ליצור תדמית חיובית לישראל בעולם ולהביא רוכבים ישראליים לטור דה פראנס והמרוצים הגדולים. הוא ציין שמטרתם בטור דה פראנס היא להביא ניצחון בסטייג’ אחד לפחות. נקווה שגרייפל יחלים עד אז.
עוד דבר מעניין שנשמע הוא אמירה על תכנון קונקרטי גם לנצח בהמשך את הטור דה פראנס: “יש לנו תוכנית כיצד לעשות את זה ואנחנו פועלים בכיוון” שמעתי אותו אומר במו אוזני. מסקרן – האם הוא הולך להגדיל את תרומתו או שהוא מעריך שיצליח להביא מליונים רבים נוספים מיהודי העולם לשם כך? אם עוד “אדמס” או “סבן” או מליארדר אחר ירצה להצטרף אליו, אין זו אגדה. זה רק עניין של כסף. בדרך הצהרה על מטרה ברורה לנצח את פריז-רוביי עם פוליט שהגיע שני בשנה שעברה כבר פחות מפתיעה. אם פספסתם כנסו לפה: וידאו מISN וכוכבי הקבוצה החדשים.
רוני בראון הדגיש את החלק של קבוצת הסייקלינג אקדמי הקונטיננטלית, שמטרתה להעלות את הרוכבים הצעירים המוכשרים ביותר מרמת המועדון המקומי אל דרג הקונטיננטל.
טיפ 1: בשנה הבאה בואו בשישי!
זה הטיפ הכי חשוב לכל מי שמתכנן להגיע לערבה בשנה הבאה הוא להתחבר אל חבורה של רוכבים ולרכוש הצימר משותף לפעמים עם כמה חדרים. זה יוצא באמת סכום נמוך לכל אחד (לי זה עלה 150 שקל לחדר נוח מאוד לשניים). הצטרפתי בשישי לקבוצה שמחה וכיפית, קשקושים ושיחות בערב לפני ויוצאים בבוקר ביחד לכיוון הזינוק. בזמן שכל האחרים מגיעים מהמרכז מוקדם בטירוף כדי להספיק לפני סגירת כביש הערבה ב 6:15, אנחנו קמים אחרי לילה של שינה מלאה.
טיפ 2: שמור על כוחות
מייד אחרי שלקחנו חומרים ממריצים מהאוהל של CTC יבואנית טרק וסגפרדו, התחלנו בכביש הערבה הישר והמהיר. קטע שבו כל מי שמתלהב מדי משלם את המחיר לאחר מכן, כי מיד אחרי כביש הערבה כשפונים שמאלה בעיר אובות לכיוון מעלה עקרבים, יש מקטע עליה ארוך למדי. אי אפשר לזלזל בקטע הזה כי הוא מוציא אנרגיות בממזריות והרוח השנה היתה בו מורגשת מהפנים. רכבתי בצורה מאוד שמרנית, ונצמדתי לגלגל של שני טריאתלטים חזקים שנתנו שם במישור בקצב שהם יודעים לתת במישורים. גם ביניקת הגלגל שלהם הייתי בדיוק על הדופק הנכון עבורי למקסם רכיבה אירובית ארוכה אך מאומצת.
טיפ 2: אם אין לך קבוצה- נצח סולו!
כצפוי המקום מדהים ולא משעמם אף פעם ולא משנה כמה פעמים הייתם פה בעבר. הנוף המדברי השנה היה רווי בהרבה צמחייה ופרחים, וזה היה פשוט מהמם. כמות הגשמים שירדה פה באופן מפתיע גם לפני שבועיים וגם יום לפני האירוע גרמה לאחד החלקים שאני הכי אוהב לרכוב בהם בארץ לפרוח. גם הבריחה של עומר להב ברחה פה, והוא יצא למה שהיה לאחר מכן לניצחון סולו מרשים על מרחק לא קטן למרות שהיה לבד במרוץ וללא קבוצה. זה גם פיצוח שלו את המרוץ הזה, וגם כישלון מהדהד של כל האחרים שלא הצליחו לסגור עליו בכוחות משותפים במשך מרחק כ”כ ארוך מסיום העליה ועוד לסיום התחרות.
עומר להב בורח לסולו וניצחון שני ברציפות
מישור ימין היפהפה
כל המקטע של מישור ימין בין מעלה עקרבים ולאורך ה”קריה למחקר גרעיני” נעלם מהתיעוד משום מה. הוא משמש בעיקר להתגבשות מחדש של דבוקות דבוקות שנפרדו להן במעלה. פה שמחתי לפגוש שני חברים טריאתלטים עמם רכבתי מדי פעם באמצע שנות ה90 באיזור בית שמש: המאמן גיל ויינר ואיש הוקה גונן הרפז. בכלל כמת קעקועי הM שראיתי סביבי היתה גדולה מהרגיל. מה זה אומר?
הראל נחמני השתתף בטנדמים!
בואו נדבר קצת על גרבל
יש שני מקטעי גרבל עיקריים במירוץ: הראשון מקטע קצר עם גרבל מהוקצע יחסית ונוח. הוא במגמת עליה קטנה באזור המפעלים הראשון והוא מתחלף לכביש. אחריו יש מקטע של עלייה שמסתיים בירידה המטורפת והתלולה לנחל צין בתוכו מקטע הגרבל העיקרי. כ-8 קילומטרים לאורך נחל צין עד למעלה עקרבים. אני אוהב את מקטעי הגראבל וחושב שהם עושים את התחרות הזאת למאוד מיוחדת. עוד יתרון שלהם הוא האפקט הסלקטיבי שמפריד את הטריאתלטים מהשאר, או במילים אחרות- את אלה שיש להם יכולות רכיבה מגוונות יותר והם מסוגלים להבין כיצד לרכוב בתנאים שהם פחות אופטימליים. היו מעט מאוד נפילות ומעט פנצ’רים אבל כמות הפנצרים היא הרבה יותר נמוכה ממה שאנשים חושבים שיש ב בקטעים כאלה, ותרגעו- האופניים לא יהרסו.
גילוי נאות: הכותב הוזמן לסיקור האירוע
בדרך העפר הרעיון הוא לחפש את הנתיב החלק ביותר שבדרך כלל נמצא בצידי הדרך ממש צמוד לשוליים. עוד פטנט טכניקה הוא לרכוב מהר ולזרום את הטרטורים הקטנים. כשרוכבים מהר יותר דווקא אז נהנים מתחושת רכיבה חלקה יותר ודווקא מעמיסים פחות עומס על הציוד. חלק הגוף העליון צריך להיות רפוי יחסית ואת הכידון מחזיקים בדרופים בחלקו התחתון כיוון שלשם עוברות הרבה פחות ויברציות וקל יותר להחזיק. במקומות שבהם יש באמפים ובורות חזקים יחסית אפשר להרים עכוז מהאוכף ולנסות שוב להשתמש בגוף או בברכיים ובמרפקים כבולמי זעזועים.
סינון כפול באמבטיית החול
בהלוך היא קצת לפני מעלה עקרבים ובחזור יש שתי אמבטיות אחת באמצע הגרבל והשנייה בחזרה פעם שנייה אל האמבטיה שעברנו בה לפני המעלה. רוכבים רבים נעצרו לגמרי באמבטיות החול האלה כאשר נדרשת רק מעט טכניקה כדי לעבור אותם. השיטה: משקל מעט מוטה אחורה על האוכף, פידול מהיר יותר מהרגיל, שמירה על קו ישר לגמרי ברכיבה והורדת המשקל מהכידון כדי שלא התחפר מלפנים.
אופני נג”ש בסביבה הטבעית שלהם
לתת בראש בתחרות
אני כמעט ולא מגיע לאירועים ותחרויות. האמת, פספוס שלי! אני חייב להתחיל לחזור לזה, כי באמת רוכבים פחות כשלא מתחרים. היתרון הוא גם באירוע עצמו: הוא גרם לי לרכוב בצורה שונה לגמרי ממה שאני רוכב בדרך כלל. התאמצתי הרבה יותר ולחצתי את עצמי בזכותו. כשהגעתי אל קו הסיום אחרי מאה קילומטרים של עבודה שונה מהרגיל, כבר ידעתי שארגיש את השרירים הייטב למחרת. גם לכל מי שלא נמצא בתוכנית אימונים מסודרת, אירוע כזה הוא קפיצת מדרגה! הוא גורם לכם להיות יותר רציניים בחודש המקדים לו, ולבצע העמסת הקילומטרים.
פה המקום לאמר: יש לנו רק שני גראן פונדו בישראל והם זקוקים לתמיכתכם. אל תתנו לקורונה להכניע אתכם- אירוע אופניים הוא לא אירוע באולם סגור, הוא קטן בהרבה מ 5000 איש, וכולם מתפזרים בו על קילומטרים ארוכים! בואו לגראן פונדו ירושלים שמתקיים ב3 באפריל!
מחזירים אנרגיות – תמיכת נוזלים ומזון בשפע
רמת התמיכה והצ’ופרים באירוע הזה היתה אחת הגדולות ביותר שנתקלתי בה עד היום! מזון ושתיה בשקית משתתף שמקבלים ברישום, חולצת הרכיבה של המרוץ במחיר מדהים וזול במיוחד, חולצת טריקו איכותית ונעימה לכל נרשם (עדיף על חולצות הזבל המנדפות).
לאורך כל הדרך היו הרבה מאוד תחנות הזנה ומים. אני השתמשתי רק בזו שבסיום בעיר אובות: עצרנו לעצירה ארוכה של החזרת נוזלים ומזון בתחנה ומשם ברכיבה שאינה תחרותית בדרך השלום המדהימה. דרך השלום היא בעיניי היא אחד המסלולים היפים ביותר בארץ לרכיבה. אני מדמיין פה מחנות אימונים של קבוצות עם תמיכה ואירוח של היישובים. ערבה תיכונה מחכה לכם כשבמרכז יש גשם וחורף!
דרושות: יותר רוכבות בענף!
מתחם סיום מפנק במיוחד
תענוג להגיע למתחם הסיור ולגלות שיש המון אוכל של ארומה, בירה ללא אלכוהול של קרלסברג, משקאות חלבון מיטבתה, מרקים חמים, סנדביצ’ים, עוגות, משקאות קלים, משקאות אנרגיה… הכל בשפע, ובאמת הרגשתי שאני מקבל את כל מה שהייתי צריך כדי לנוח אחרי 130 ק”מ קשים וכ 1500 מטרים מצטברים של עבודה אינטנסיבית.
רוכבות הגראן – יחידות הסגולה המעטות שהגיעו
תוצאות בתחרותי
