אנחנו ממשיכים להצטרף לרועי גלילי המספר ולחובב לנדאו המצלם, שלוקחים אותנו למסע מרתק על גבי אופני הרים אל מדינה שמעטים הרוכבים הישראלים שרכבו בה. נופים מהממים, ותרבות צבעונית ומעניינת. קבלו אותה בקולולולו: מרוקו!

לחלק הראשון של הכתבה

34-IMG_0295

ילדים זה שמחה

באחד הימים הראשונים של האימון השתעשעה קבוצת ילדים חצופה במיוחד עם האופניים שלי. עד שהבחנתי בכך סובבו השובבים עוד ועוד את הכידון ועקרו צינורית שמן הידראולי של הדיסק האחורי מתוך המחבר. את סופו של הסינגל בדרך לאימליל עשיתי על כרעי תרנגולת עם ברקס קדמי בלבד וכיוון שללא אלעד מכונאי הבית המוכשר חששתי בערב שבת לחלוץ את הכבל ולנקז אויר נאלצתי להותיר את הגמל (gt sensor 29") שלי בבית המלון ולהוציא לרכיבה את סוסו האציל של אלעד (yeti 575 מאובזרים באגרסיביות ונדיבות).

שיהיו בריאים הילדים.

20-IMG_9642
ה yeti מתאימים מאין כמותם לשבילים הטכניים עתירי הסוויצ'בקים שבדרך מן הפאס למטה. לא נעים מאלעד אבל אחרי חמישה סוויצ'בקים זה נהיה כמעט ארוטי. ה Yeti  האגרסיביים רוקדות במדרון המסולע קלות לשליטה ומהירות תגובה והמזלג הקדמי (150מ"מ) טורף ברעבתנות כל מדרגה. מישהו אמר משהו על 29"?

07-IMG_9221

נכנסתי לטירוף ובתחתית הסינגל חיכיתי דקות ארוכות ליד בית מידות ממתין לשני הבנדיטים, מסדיר נשימה ואדרנלין. והנה מן הבית פוסעות להן מעדנות surprize surprize חבורה של נערות מרוקאיות עטויות חיג'אב ומסבירות פנים ומזמינות אותנו לבקרן… מה קורה פה קיבינימאט? ובכן אפשר להרגע (?) בנות הכפר אגרוסאל הקימו פרויקט קהילתי חינוכי מרשים ובו גן ילדים, בית ספר יסודי וספרייה, הן מספרות לנו על זה בפתיחות מפתיעה במרפסת שטופת רוח בין שיחי בוגנוויליה על קנקן תה צמחים  בלתי נמנע.

33-IMG_0290

ושוב אנחנו נאלצים לנתק את פרידמן באכזריות מנושאי הענין ה"תרבותיים" שלו – מודעים לחולשה שלו למרוקאיות, אנחנו יודעים אחת מחכה לו בבית…

19-IMG_9520

מלך הרי האטלס

יש לנו אמון בג'מאל וזה כנראה מה שגורם לנו לסמוך עליו, להעמיס את האופניים בשקיים על שלוש פרדות השכם בבוקר ולטפס ברגל(!) 800 מטרים אנכיים בעלייה תלולה עד מעבר ההרים טיזין מזיק, בגובה 2500 מטרים. רק באוכף הצר שבראש הפאס פושט ג'מאל את כתונת הפסים  made in ramalla style ומשנה את הגארדרובה והלוק לכזה של רוכב אמיתי.. ויש לו את זה. בארד אמיתי שגדל בשטח ומכיר כל נאקב וכל סלע אנחנו דוהרים אחריו במדרונות עצומים, מיוערים בדקלי בר וערערים.

11-IMG_9332

נוף חצי מדברי שמזכיר לי קצת את שמורת דאנא ומורדות הרי אדום שמול ביתי. הילד נותן בראש ואנחנו אחריו, נצמדים לגלגלים שמרחפים מעל לערוצים עמוקים, מסחררים. רכבת הרים נהדרת שמוליכה אותנו גבוה גבוה למרגלות קרחון העד של הטובקאל וממנו אל הערוצים שתחתיו ואל הכפרים השלווים בערוץ העמוק.

22-IMG_9824

בכפרים זוכה ג'מאל לכבוד מלכים: צעירים וזקנים מברכים אותו לשלום בשלל חיבוקים נשיקות ומחוות מזרחיות. בנאקבים הטכניים בדרך לכפר הקטן איט עלי הוא נותן פייט בריא לי ולאלעד ובדאבלים שאחריהם הוא נותן לכולנו בראש. כשאנחנו מודיעים לו חגיגית שהוא מלך האטלס הוא מחייך בצנעה – חמוד אמיתי.

בשביל להרגע אנחנו לוגמים שוב – איך לא – תה צמחים שזוכה כאן לכינוי berber whiski, במכולת השכונתית של איט עלי ומרגישים מאוד ברבריים.

25-IMG_9987

קסם המזרח

עוד נאקב עתיר סוויצ'בקים, עוד קנקן תה ועוד כפר ציורי וחתן לפאטימה עוד לא מצאנו (וגם לא כלה מרוקאית לאלעד הרווק שמגלה לאכזבתנו ענין דווקא בתירות האירופאיות המצודדות באימליל). ותיכף חוזרים הביתה. אנחנו נפרדים בצער מידידינו באימליל ומהגסטהאוס המקסים וכמו תמיד מבטיחים לחזור – הלוואי שנקיים.

31-IMG_0197

ג'מאל בא להפרד מאיתנו במרקש. הוא נפרד, תודה לאל, גם מחליפת הרמאללה שיק ובסתם בגדים רגילים הוא נראה כמו כל צעיר מרוקאי מבת ים… מוזר. מרקש המופלאה על סמטאותיה הצרות ושווקיה התוססים איננה נראית כלוקיישן אידיאלי לאימון אולמאונטיין אך פידול נינוח בסבך רחובותיה הוא חויה מענגת. אוירת האלף לילה ולילה התזזיתית ששוררת בה יומם ובעיקר ליל הופכת אותה מתאימה במיוחד לתפאורת פרידה ציורית ממרוקו.

27-IMG_0117

הארץ שרק בשוליה נגענו הקסימה אותנו בנופיה וביופיה האותנטי, קרובה כל כך ולבנטינית אך בה בעת רחוקה כל כך, מסתורית ואקזוטית.

עבורי – סתם ווזווז מן המנין היה האימון במרוקו גם מין דז'הוו מוזר אל עבר יהודי שקפא בין אלפיים(!) קברי צדיקים יהודים (לא ספרנו) וכפרים שכאילו נבראו במהופך מנגינות הגעגועים של ה"ברירה הטבעית", ובעיקר אל נוף מעורר געגועים והשראה ואל אנשים נפלאים שמזגם סוער ונדיב. היא טבועה אצלי בDNA  לא פחות מכתריאליבקה ומטוביה החולב.

כי כולנו מרוקאים.

היו שלום ותודה על הטאג'ין,

4-IMG_9156-001

____________________________________

זו לא עוד קפיצה לבן שמן…קצת מידע לוגיסטי:

  • הגעה למרוקו מצריכה אשרת כניסה (ויזה) אותה יש להגיש דרך סוכנות נסיעות (אנחנו נעזרנו בשגיא טורס שהיו מהירים ויעילים).
  • אין טיסות ישירות ומרבית הטיסות דרך איטליה או ספרד לקזבלנקה או מרקש
  • איזור הרי האטלס ההררי מתאים יותר לרכיבת AM וקרוב יחסית למרקש (כשעה נסיעה)
  • רכב ליווי מקל על החיים ובכלל די הכרחי אם רוצים לרכב בלי יותר מידי משקל וגם לבצע טיול "נודד" אנחנו נעזרנו בנהג מקומי. המחירים לרכב עם נהג היו כ 150 אירו  ליום
  • מפות קשה להשיג בארץ ואנחנו נעזרנו בGOOGLEEARTH על שלל המכשירים המוגבלים שהוא מספק
  • במרקש ניתן להשיג מספר מפות 1:40,000 טובות שמכסות בעיקר את איזור פסגת הטובקאל האטרקטיבית לתירים אך לא תמיד מכסות את כל האיזור ובסופו של דבר השאלה החשובה ביותר שיש לדעת לשאול היא: "ע'נזה טריק ע'ריול ?" משפט שמשמעותו בברברית "היכן דרך הפרדות?"ולסמוך על קריאת שטח ועל ההשגחה העליונה
  • האתר של ג'מאל שעל סגולותיו ויכולותיו התרומיות יש לנו רק שבחים: http://imlil-mountain-bike.com/
  • הדוא"ל של נרדין שיודע תמיד איפה אפשר להשיג בירה: kamay_4@hotmail.com

1-IMG_0371-001

צילם: חובב לנדאו

מאת: רועי גלילי