התחרות בקצה העליון של פירמידת הביגוד חזקה – אסוס, סנטיני, רפא, ועוד חברות קצה מביאות כל אחת סטייל וסקס אפיל משמעותיים. כל חברה צריכה למצוא את הבידול שלה ואת הייחוד שלה כדי שהלקוחות ישימו דווקא על המוצרים שלה סכומים משמעותיים. לא חייבים להיות בעלי בעלי ממון בשביל זה, יש לא מעט רוכבים שרוכבים ממש הרבה ורוצים נוחות והתאמה מקסימלית ומוכנים לחסוך מעט בשביל איכות חיים, וכמובן, לא נתכחש: סטייל ומראה מהטופ. CRAFT מצליחה לעשות את זה הייטב בשנים האחרונות. החברה השבדית הזו שלטה שנים בשוק הביגוד הטכני בצפון אירופה, אולם היא הולכת ומתחזקת גלובלית. חשיפה דרך חבורת כוכבי טרק (לשעבר לאופרד לשעבר רדיו שק). אחד הלהיטים המובילים שלה הוא היא גופית הקיץ שבחנו בעבר. הבידול שלה למול התחרות הוא ללא ספק בד ה Mesh הייחודי שלה, שמספק גם מראה שונה וגם רמת נידוף גבוהה במיוחד. כעת, לקראת 2014 היא מוציאה שפן מעניין מהכובע גם עבור מכנסי הרכיבה והביב שלה: מידות רוחב לפד. בואו נכנס לעומק:

קיבלנו למבחן שני פריטי קצה מרשימים וייחודיים מ CRAFT – חולצת ה MESH ELITE החצי שקופה.  שעולה 649.90 שח, וביב חדש ל ELITE ATTACK  -2014 שמחירו 1099.90 ש"ח.  את הסכומים הלא מבוטלים האלה תוכלו לשחרר בחנות החדשה של  CRAFT  ישראל – חנות דגל יפהפיה ברח' הברזל 34 ברמת החיל (ת"א). כדאי לבקר. קאנצ'לרה יקרוץ לכם מהקיר, וממש מתחתיו יש מציאות ב 50% הנחה מעודפי עונה שעברה.

1-026

החולצה

אז מה הבידול של קראפט? ללא ספק חומר ה Mesh שלה הוא ייחודי. הוא נראה אחרת, מרגיש אחרת, ואי אפשר לפספס אותו ביחס לאחרים. האם הוא גם מספק את הסחורה?

משלמים יותר בשביל לקבל פחות

בדומה למבחן הנעליים שערכנו לא מזמן, הנה עוד פריט קצה שמדגים את המאמץ ההנדסי מרוכז כולו להורדת גרמים מכל פריט שנמצא על האופניים וגם על הגוף, והפריטים היקרים ביותר שוקלים פחות. חומרים מתוחכמים מגויסים למאמץ, ומעצבי המוצר שוקדים על פתרונות חכמים בכל המוצרים – לאלמנטים משתלבים, הפחתת חלקים, וכל מה שניתן לעשות כדי להוריד משקל. גם ביגוד הוא חלק מהמגמה הזו. בנעליים ובקסדות המידע הזה כבר הפך להיות חלק מהמסר השיווקי. אם בעבר נעלי כביש קלות שקלו כ 300 גרם, היום שואפים ל 200. גם הבדים מגיעים עם תיוג משקל למטר בד. האם בקרוב נתחיל גם אנחנו למשש את עובי הפדים בביב הרכיבה, ונברר את משקל החליפה?

החולצה הזו של קראפט היא קלילה ודקיקה אבל המשקל מקבל הקשר נוסף בהתייחס למצבי רטוב ויבש, ואם החולצה מנדפת טוב יותר – היא גם תהיה קלה יותר בפועל כיוון שבד רטוב אוגר את משקל המים שעליו. אז איך רמת הנידוף?

1-גלבוע תבור 015-001

הכי מנדף שיש!

כאמור הרבה רוכבים כבר מאמצים את גופיות ה"קיץ" ש CRAFT מובילה בהן. מי שמכיר – מדובר בגופיות רשת צמודות ואלסטיות מאוד שמרחיקות את הזיעה מהגוף. נכון, בישראל יש כמה שהתבלבלו ומשתמשים בהן גם כאשר לח מדי וכאשר חם מעבר להמלצות היצרן ובכך סתם מוסיפים לעצמם שכבה מיותרת, אבל מתחת לטמפרטורה ולחות מסוימת מדובר במוצר נפלא. דומה ש CRAFT אימצו את טכנולוגיות הבדים שמשמשות את הגופיות האלה שלהן והעבירו אותן החוצה. מדובר באותו סגנון אריגה של בדים מתוחכמים בעלי מבנה רשת מורכבת, שמגדילה את שטח הפנים של סיבי הבד, ומסייעת בנידוף מקסימלי.

התוצר של זה הוא ביגוד שפשוט מרגיש יבש יותר וקל יותר מכל בד אחר שנתקלתי בו. הדבר הזה מתייבש כל כך מהר, או דוחה את הספיגה ברמה כזו שפשוט נעים יותר לרכוב, ובמיוחד זה יורגש ברכיבות ארוכות, בהן חולצות שאינן אופטימליות הולכות וסופגות, הולכות ומתרטבות על שטח גדול יותר ולאט לאט מדרדרות את החוויה. לא פה: זה הכי מנדף שיש.

Inside Out

בארכיטקטורה ישנם זרמים שמהללים את החומר, ומתנגדים לכיסויו: במקום להשפריץ על הבנין, להציג את הבטון העירום שתחתיו ואת הצנרת שעוטפת אותו להפוך לחלק מהעיצוב. אם תחשבו על זה באופניים יש לזה עוד יותר מקום, שכן אנחנו רוצים להתהדר במכונת החלומות שלנו שהיא קלה יותר, אווירודינמית יותר, וששכבות הקרבון שלה הונחו בצורה אופטימלית. אז למה לצבוע? באופני הקניון שלי רואים את החיבורים והשכבה שמתחת ללכה הדקיקה כחלק מהמסר.

כאשר הגופיה הופכת לחולצה וטכנולוגית הנידוף היא המסר, רואים את הבפנים: העור מציץ מבעד לחורי הרשת. רצועות הביב בולטות מתחת לכיתובי הספונסרים או הצביעה כמו איזה גופייה לבנה של קיבוצניקים מהפלחה… יש במראה הזה משהו מוזר ואחר לחלוטין. כמעט דקדנטי. כמו ללכת עירומים בחוץ, כאילו שלייקרה צמודה וצבעונית על הגוף אינה מספיקה, כעת אנחנו גם חצי שקופים… לא הייתי מציין את זה כיתרון אלא חסרון. זה בעיני פוגם במראה האלגנטי, הנקי והמוקפד של הרכיבה, ונראה מחוץ לקונטקסט.  לבדים גם יש רמת SPI – הגנה וזו שאלה פתוחה – האם יוצאים משוזפים בנקודות? ע"פ קראפט יש לחולצה הגנה ברמת UPV50+. גבוה.

יש כאלה שיגידו שמאחר וזה המראה של המקצוענים של הקבוצה של טרק (לשעבר ליאופרד, לשיעבר רדיו שק) אז זה יתפוס בתור אמירה אופנתית, כי פרו זה מה שמגדיר את הקול-נס.  אם לא מנתקים את התועלת התפקודית הברורה והמשובחת – הנידוף המדהים, השורה התחתונה היא דווקא מאמצת. האיכות הנדירה הזו שווה את זה.

 1-גלבוע תבור 060-001

אלסטיות

כאמור השקיפות היא חלק מהמסר – אבל היא גם תוצר של שימוש נכון במוצר: זה תוכנן כדי להיות הדוק מאוד. הדוק במידה שלא היכרתם. לחולצה, בניגוד לבגדי רכיבה אחרים אין רצון משל עצמה להציג איזה כפל מיותר או להתעקש על בליטה במקום שלא צריך אותו. הגזרה גם היא תומכת בבד בצורה אופטימלית בכך, ואין שום התנגדות, למשל באיזור סוף הרוכסן (השלם) בבטן שנשאר מתוח וצמוד עד למטה ללא התרוממות.

זה אפשרי מאחר והרשת אלסטית, וההצמדות הזו הכרחית כיוון שרק כך מביאים את נידוף הלחות המצטברת על העור למקסימום. החולצה הופכת לעור שני. המדיום פה דומה יותר לסמול, והלארג' למדיום – וכך זה צריך להיות. אם תחושת הקנודום מפריעה לכם – עזבו, לכו על מוצר אחר. פה אנחנו בעניין של פרו, ולהיות פרו בבגדי כביש זה אומר אפס כפלים, מקסימום מתיחה, מינימום הפרעה לאירודינמיות. במקרה של ה CRAFT הזה זה גם כאמור – מקסימום נידוף.

חשש התגנב ללבי שעקב האלסטיות הזו לא ניתן יהיה לסחוב יותר מדי בכיסים? לא = הפתעה רצינית זה מחזיק מעולה למרות הדקיקות. כנראה שהתפרים לאורך החולצה מלמטה למעלה מתוכננים היטב, כך שהגמישות היא יותר לצדדים ופחות מעלה מטה, והכיסים יציבים וטובים.

כל מי שמחזיק במעל 15% שומן על גופו לא יאהב את הבשורה הזו. אלה לא בגדים שמתאימים לבעלי בטן או כפלים מיותרים. אין להם רחמים והם מציגים הכל, ובהבלטה. ובמידה ובחרתם מידה אחת גדולה מדי פיספסתם את העיקר. במקרה כזה, בחרו ביגוד עם בד אחר.

רשת כמו רשת – תחושה שצריך להתרגל אליה

למרות שצריך להתרגל, ואני מודה שאני אוהב גם תחושת משי הדוקה, אם הטריידאוף הוא רטיבות או הדבקות אני מעדיף את זה. זו תחושת עור אחרת לחלוטין. מאוד מאוד נעים ונוח לשעות. אגב כדי לקבל תחושה יבשה ודומה גם בחולצות מבד סטנדרטי, אפשר להשתמש בגופייה של CRAFT…

מילה אחרונה על העיצוב – מאופק, יפה, אלגנטי ומדויק – סקאנדינביות טיפוסית.

 

הביב

גם פה לקראפט יש סיפור ייחודי, והאמת, אפילו מעניין! הם היחידים (למיטב ידיעתנו) שמייצרים פדים במידות רוחב שונות לכל מידת מכנסיים. בצורה כזו לא מדביקים פד גדול מדי לבעל מכנסי S או XS – פד שהוא אותו אחד בדיוק שההוא עם ה XL או XXL צריך. יש בזה המון הגיון, וזה גם יקר בהרבה לייצור ותפעול. פה יש הנמקה לא רק תועלתית והגיונית (בהנחה שזה באמת יותר נוח) ללקוח למה לשלם יותר, אלא שגם אפשר להבין איך אופרציה כזו משפיעה על ההכרח של היצרן לגבות יותר על המוצר שלו.

טכנולוגיה מתקדמת בתחת שלכם

טכנולוגית הייצור משתפרות וחיתוכי לייזר של הבדים מאפשרים דיוק והדרגה טובה יותר ביצירת הביגוד. קראפט מציגה ב 2014 פד חדש לרמות הקצה בשם: Infinite Elite Comfort. המאמץ הפיתוחי פה התמקד באוורור ונידוף (פד רטוב יהיה כבד, ומשפשף יותר), וביצירת דירוג מושלם ורצף חלק בין האיזורים העבים יותר בפד (למשל במרכזו) לבין אלה הדקים יותר (בצדדים ובמקומות בהם נדרשת יותר תנועה). "השכבה החיצונית של הפד משלבת סיבים חדשים המכילים מינרלים מיוחדים המופקים מחימר ואשר הוכחו כמשלבים משקל קל, יכולת גבוהה של נידוף זיעה ותרמורגולציה מתקדמת ללא תחרות. בזכות האיכויות החדשניות של הבד החדש, הוא מאפשר לקרר את השכבות הפנימיות של הפד ברכיבה בימים חמים ולשמש כחומר מבודד בימים קרים", מסבירים ב CRAFT.

הדבר הכי מעניין פה הוא ההסבר הבא: "מעבר לקטגורית מין הרוכב, קראפט יצרה שלושה גדלים שונים של פדים בצפיפות שונה, המותאמים לקומבינציות של רוחב אגן ומשקל רוכב. מידות הפדים מותאמות למידות הביב וכך נוצרת התאמה אישית ומדויקת של הפד לרוכב". הקטע התחרותי והמבדל של קראפט הוא אם כן שימוש בפדים שונים למידות מכנסים שונות במקום פד אחד שמולבש על כל המידות, כמו אצל רוב היצרנים.

1-Craft

"Road Feel"

בעולם הביבים, או ליתר דיוק בעולם הפדים קיימות שתי גישות עיקריות: גישת תחושת הדרך וגישת הבידוד המקסימלי (מתחושת הכביש). גישת הבידוד המקסימלי אומרת שתפקיד הפד הוא להוסיף ריפוד ולרכך את המפגש עם האוכף כמה שיותר. תפקידו הוא לסייע בבידוד הרעידות והמגע. הוא מהווה מזרן רך ובאמצעות הריפוד הזה נרגיש פחות את הכביש, משמע יהיה לנו נוח יותר ונצליח לשבת על האוכף עם פחות כאבים וליותר זמן.

הביב הזה, וכנראה שגם CRAFT בכלל אם לשפוט מהביב הזה, מחזיקים בגישת ה road feel – זו שגורסת שפד מעולה לאו דווקא יהיה בעל עובי מקסימלי. הוא אמור דווקא להיות דק יותר, ולקבל בצורה אופטימלית את מבנה הגוף. מה שזה יתן זה חיבור מדויק וטוב יותר לתחושות המגיעות מהכביש, האופניים וההיגוי, תחושות שמועברות לאגן לדיוק יתר בהפעלתו. איזור האגן הוא מקור היציבות על האופניים. למעשה דרכו וממנו מתבצעות חלק ניכר מהפעולות ברכיבה והוא מחובר חיבור הדוק להיגוי. אם הרגליים לבד אמורות לעבוד, והחלק העליון אמור להיות חופשי כמה שיוצר ומשוחרר אלה שרירי הליבה וסביבת האגן שמסייעים כמעט לכל פעולה על האופניים. ככל שהרוכב מתקדם יותר כך הוא משתמש יותר באיזור הזה לשליטה ופחות בחלק הגוף העליון. האפשרות לשנות את המיקום שלו, להשתמש בו קשורה גם למנח שלנו על האוכף, לסוג האוכף והפד והביב מהווים חלק משרשרת הקשרים האלה. גישת ה road feel אומרת שפד מוצלח לא אמור לנתק את הרוכב ואיזור האגן מהפידבקים הדרושים לו מהכביש והאופניים, אלא לספק העברה של האינפורמציה הזו, ועדיין לאפשר נוחות ושרידה לאורך שעות על האוכף ללא שיפשופים או כאבים.

ואכן, זה לא מרגיש כמו פד עבה ומבודד. הוא בהחלט נראה איכותי, אבל הוא מקבל את צורת הגוף והוא נוח מאוד, רק מסוג הנוחות האופנייני לגישת תחושת הגוף – נוח, אבל לא טיטול ענק שאתם נוחתים לתוכו ברכות.

1-גלבוע תבור 019 - Copy

שלייקס צרים עד למטה

זה טרנד שנכנס לכל חברות הביגוד ואם אני לא טועה החל אצל אסוס: הביב אינו גופיה שמחוברת לטייטס רכיבה, אלא נראה כמו שלייקס צר שמחובר למכנס רכיבה. זה אומר הרבה פחות רשת\בד בביב ולכן הרבה יותר אוורור, והרבה פחות איזורים כפולי שכבה (ביב+חולצה מעליו). זה הולך טוב מאוד עם החולצה הנצמדת והמאווררת הזו של CRAFT ומתאים עוד יותר את כל המערכת הזו לקיץ. החולצה היא הדבר היחיד שתרגישו בחלק הגוף העליון והביב – ירגיש כמעט כמו מכנסיים שאינם ביב, אולם עם יתרון השלייקס והעדר הגומי באיזור האגן. רצועות הכתפיים עצמן עשויות אף הן מרשת אלסטית ומנדפת.

ביליתי עם הביב הזה לא מעט, ברכיבות ארוכות גם ברכיבות ארוכות של 4-6 שעות, ומעל 120 ק"מ בכביש וכ 100 ק"מ בשטח. יש ביבים שמתאימים לרכיבות של עד שעתיים וחצי – לא הביב הזה. הוא סחב הייטב ונשאר נוח ולא מעיק גם אחרי זמן ארוך על האוכף. רכיבות שטח אינן שונות, ואפילו אומר שגישת "תחושת הדרך" מתאימה בעיני יותר לרכיבת שטח מאשר לרכיבת כביש, כי העובי הלא מקסימלי שלו, ביחד עם קבלת צורת הגוף מקלים על תנועתיות מוגברת על האוכף, המתבקשת ונדרשת ברכיבת שטח הרבה יותר מברכיבת כביש. תזוזות ימינה ושמאלה על האוכף, אחורה וקדימה… חדר הכושר לחלק הגוף העליון של הכחול אדום בבן שמן בבוקר מהיר ועצבני השתלב מושלם עם הביב הזה. פה הגישה התגלתה כמנצחת.

גזרה ותחושת בד

צמוד צמוד והדוק הדוק. כמעט מכנסי לחץ. אני מדיום כמעט תמיד – בקראפט למרות שהתחושה היתה מאוד הדוקה תמיד, המדיום החזיק כמה כפלים פיצפוניים בצד המכנסיים וישראל חן היבואן אמר לי שלדעתו אני יושב בין מדיום לסמול. מה זה אומר? שמי שלא רגיל למכנסי לחץ של ממש, יכול לטעות בקלות בבחירת המידה שלו ולבחור מידה גדולה מדי. המכנסיים האלה אמורים להרגיש מאוד, אבל מאוד הדוקים. במצב כזה, ברכיבה, הם יהיו נוחים להפליא. הרצועות מרגישות מעולה עם שחרור החלק העליון ממועקות וכך גם הפאנלים. החומר גמיש, מקבל את צורת הגוף, דקיק ונעים.

 1-גלבוע תבור 022

נקודות הביקורת (חולצה+ביב)

טוב מחיר זה לא חוכמה להגיד. אלה שיש להם – לא מחשבנים. האחרים יכולים לנקוט בטקטיקת "בגדי השבת" ולהפריד בין חליפת הקצה האחת שקנו להם כל החברים ליומולדת ולרכיבות ארוכות לבין החליפות "הרגילות" לאימונים הקצרים יותר של אמצע השבוע.

לחולצה יש Feel מחוספס יותר מחלק מחולצות הקצה שהכרנו. היא אמנם אלסטית במיוחד, נצמדת מאוד אולם זו לא תחושת משי – זו רשת… לא כל אחד יאהב את הלוק השקפקף. לי היה קשה להתרגל לזה בהתחלה – נראה כאילו רוכבים בתחתונים ורואים את השלייקס של הביב למטה, אבל מתרגלים. האסטתיקה של האופניים מוכתבת על ידי ה Pro ואם קאנצ'לרה, כריס הורנר, ויאנס ווכט נראים ככה מעל דפי האינטרנט, העין שלנו גם כן תתרגל מהר. גם חסרון וגם יתרון – הסט הזה אינו סלחני למשקל עודף – הוא מאוד ממוקד לרוכבים רזים, ללא צמיגים מיותרים בבטן ויתרות שומן. מי שסוחב מעט יותר לא ייראה עם זה טוב כי זה נצמד לחלוטין, חשוף מאוד וחסר כל סלחנות אנושית. מצד שני מי שכן מחודד, רזה, ואוהב צמוד – יקבל פה ביגוד קצה לרוכבים בעלי אחוז שומן נמוך.

 מי שמחפש את גישת הבידוד המקסימלי בביב ירגיש שהוא מקבל "פחות פד בשביל הכסף", ולמרות העובדה שזה פד מושקע בטכנולוגיה ואיכותי מאוד, בגלל עוביו הוא לא מרגיש מאוד שונה מפדים של ביבים מרמות האמצע ומעלה ואפשר להגיע קרוב לאותה הרגשה בהשקעה נמוכה יותר. אין מה לעשות – חוק התפוקה השולית הפוחתת תופס בכל מוצר וככל שמתקרבים לקצה, משלמים מדרגות גדולות יותר בשביל שיפורים קטנים יותר.

סיכום

אם הרכיבות שלכם נגמרות כמעט תמיד אחרי שעה וחצי – שעתיים, דלגו לכתבה הבאה. מי שמבלה הרבה שעות על האוכף ועל האופניים, לומד שהעצבים של מגיבי Value ומחיר-מחיר-מחיר בטוקבקים של מבחנים לציוד "פלצני" הוא דבר אחד, וההנאה שלו מרכיבה היא דבר אחר. ההיסטריה שיש לעתים בתגובות למול מבחני ציוד קצה לא מרגשות אותנו – אנחנו מפרגנים לאלה שיש להם, שיהנו! ולא – אנחנו לא חושבים שחייבים להיות עשירים בשביל לחסוך לזה. עניין של סדרי עדיפויות, גם בקרב המעמד הבינוני. רוכבים שמבלים המון שעות על האופניים, ובמיוחד ברכיבות ארוכות במיוחד יעריכו ויסכימו להשקיע יותר בציוד הנוחות שלהם. באופן מסוים דווקא אלה שרוצים מחירים נמוכים צריכים גם הם להודות לפלח הזה, שכן רווחיות גבוהה בחלק מהמוצרים מסייעת למשווקים להציע מוצרי value לצדם שהרווחיות עליהם נמוכה יותר. כולם נהנים מזה בסוף.

ההשפעה של קיט רכיבה איכותי מאוד, ברכיבות ארוכות, היא אדירה. אם אתם יוצאים לאירוע חגיגי כמו אפיק ישראל, נסיעה לחו"ל, גראן פונדו ירושלים או גראן פונדו ים המלח, סביר להניח שהמרחקים שתתאמנו עליהם הם לא קצרים, וששעות האוכף שלכם ארוכות. לא משנה המהירות – האיכות של הרכיבה וההנאה ממנה ישתפרו באמצעות חליפה כזו. בחום הישראלי, רכיבה במערכת מנדפת בצורה מושלמת כל כך תהיה משהו אחר, ולרוכבים כאלה שווה להשקיע יותר, במיוחד בחולצה. לגבי הביב, מי שקצת יותר מחושב – לטעמי יוכל להגיע קרוב לחוויה הזו בהשקעה מעט נמוכה יותר. ככה זה בקצה… וזו תכונה אינהרנטית לציוד יקר במיוחד – התועלת השולית פוחתת.  אם אין לכם מגבלות תקציב, או שאתם מרגישים שלעכוזכם היקר מגיע דהבסט לכו על זה!

צילום: איציק זלמה וגיאחה

מאת: גיא חלמיש