קבבבלווו אאאתתתת … דנה צימרמן!

יש לנו הכבוד והשמחה להכריז על הצטרפותה של דנה צימרמן ל BIKEPANEL. דנה, אשת תקשורת ואקטיביסטית, פעילה בענף הטריאתלון כבר שבע שנים, אבל בעניין של כתיבה היא כבר יותר מ 20 שנה. היא תספק לנו הצצה אל הסגמנט שהוא אולי הכי משמעותי והכי צומח בעולם רכיבת הכביש הישראלי בשנים האחרונות: טריאתלון על מרחקיו השונים (כן – זה לא רק איירונמן, גם אם קצת נדמה כך לאחרונה). אבל לא רק על טריאתלון – בכתבתה הראשונה היא משתפת אותנו בכמה טיפים מעניינים שלמדה בהכנות לחצי איש ברזל, לגבי התמודדות עם הקור:


צילום: טל לנדאו

 

טיפים מועילים להתמודדות עם הקור

 

"חורף.

צריך ללבוש מעיל כל החורף.

וגשם מטפטף על העורף.

חורף.

וקר".

 

רכיבות נפח בחורף. מצד אחד, הרצון להתעטף בביגוד מספק כדי לא להתחיל את הרכיבה בשיניים נוקשות ורעד בכל הגוף, ומצד שני, הידיעה הברורה שכל פיסת ביגוד שאשא על גופי תישאר שם עד לתום הרכיבה, עוד ארבע, ארבע וחצי שעות. כטריאתלטית המתאמנת לקראת תחרות חצי איש ברזל בינואר, שנערכת על מסלול רכיבה הפכפך מבחינה אקלימית וכן מבחינה טופוגרפית, אני מנסה לשכלל את המינימליזם הביגודי לדרגת אמנות.

הדבר פשוט מאוד כאשר אני רוכבת עם הקבוצה – כי אז תמיד ישנה האפשרות להביא ציוד רב יותר, ולהשאיר את החלקים הבלתי נחוצים ברכב הליווי. אבל כאשר אני רוכבת בלי הקבוצה, במסלולים הרריים שנועדו לדמות את הצפוי בתחרות, מלאכת נשיאת הביגוד והמזון על גופי (כלומר, בכיסים האחוריים של חולצת הרכיבה שלי) היא מלאכת מחשבת מדויקת, במיוחד גם לאור העובדה שאני מתכננת ליישם את הטכניקה הזאת גם בתחרות עצמה.

"שלא כמו הסתגלות לחום, אין כזה דבר, 'הסתגלות לקור'", אומרדוד רזניק, מאמן נבחרת ישראל לשעבר ומומחה בהתאמת אופניים. "בקור פשוט צריך להתלבש היטב בבגדים מתאימים. אם רוכב יוצא עם קבוצה, אין בעיה. בתנאי תחרות זה יותר מורכב. לכן אני ממליץ להשתמש בבגדים מודולריים – ווינדסטופר, שרוולים לידיים, ואם צריך גם מחממי ברכיים".

"אוי וויי איז מיר – רק שלא יתפוס אותנו שלג בחציאיש באילת…" – גם בארץ כדאי להתלבש בשכבות בימים קרים

Img_2412


מאחר שהטבע  – ויצרני ביגוד הרכיבה – חננו אותנו בחולצות רכיבה עם שלושה כיסים לכל היותר, ולאור העובדה שאחד הכיסים אמור גם לשאת חלקים נבחרים מהמזון שיצרך לאורך הרכיבה וכן את הטלפון הסלולרי (שבימים אלה של טלפונים חכמים תופס לא מעט מקום), יש בערך כיס וחצי שנשארו פנויים לנשיאת ביגוד מחמם שסיים (באופן זמני) את תפקידו ברכיבת השבת – וכל סנטימטר מרובע קובע.

 

בקטעי רכיבה תחרותיים ארוכים הכוללים טיפוס, צריך לזכור שמזג האוויר בשטח ההחלפה השכם בבוקר אינו בהכרח מייצג, וגם אין ודאות שרק יילך ויתחמם. במסלול הרכיבה באילת, כאשר מסיימים את הטיפוס לנטפים קר באופן משמעותי משהיה בשטח ההחלפה על החוף כשעה קודם לכן – וגם מזג האוויר בבר בהר קריר בהרבה מאשר התנאים בצומת נחשון או טל שחר. "בגדול, כל טיפוס של מאה מטר מוריד מעלה אחת בטמפרטורות, ויש גם רוח", מוסיף רזניק. "בירידות זה גם מועצם יותר, כי הדופק יורד. מספיק שאתה גולש בירידה במשך חמש עד שש דקות והדופק יורד בכמה עשרות פעימות, ופתאום אתה חוטף את הקור בחזה".

 

רזניק עצמו מקפיד לצאת לכל רכיבה – בקיץ כמו בחורף – לבוש בשכבת בסיס איכותית שעליה חולצת רכיבה, כדי לשמור על חום הגוף. הוא ממליץ על ווינדסטופר, שרוולים לידיים ומחממי ברכיים בתור ציוד חורף בסיסי וחיוני, שגם אינו תופס הרבה מקום. "במקרי חירום, אם בדיוק סיימתם עלייה ואתם בלי ווינדסטופר, אפשר לבקש ממישהו שנמצא על הפסגה שקית או עיתון, ולהכניס אותם מתחת לחולצה – הם יעשו את אותה העבודה. רואים רוכבי פרו-טור עושים את זה במרוצים כמו הג'ירו והטור דה פראנס".

 

לא חייבים לסבול – לפעמים שניים שלושה פריטים קלים ודקים שמגנים מהרוח ומכסים איזורים חשופים מספיקים:

 

ומה עושים עם הדברים ה"מיותרים" האלה שנקראים אצבעות, שיש להן נטייה מעצבנת לקפוא, במיוחד בשש בבוקר בצומת נחשון כשנושבת רוח קפואה? רכיבה עם כפפות ארוכות במשך 4 שעות ויותר היא לא הכי נוחה. בשלבים מתקדמים יותר – ובטח בקטעי הטיפוס – כפות הידיים יזיעו והכפפות יהפכו סמרטוטי עור רטובים ומגעילים. שלא לדבר על האתגר שבניסיון לצוד טישו או לחילופין תמר מהכיס האחורי כאשר כפפות רכיבה שלמות עוטפות את האצבעות. הפתרון – לקחת שתי מערכות כפפות רכיבה, קצרות וארוכות – ולקוות שהכיסים יוכלו לשאת את כל הציוד בהצלחה. אם סובלים ממצוקת מקום, אפשר לנסות את שיטת הכפפות הוורסטיליות שפיתחתי – כפפות פוליאסטר של נייקי שעליהן כפפות רכיבה חצאיות. כאשר נעשה חם, מסירים את הכפפות הארוכות, וזהו. מאחר שהן קטנות יחסית, הן אינן תופסות מקום רב מדי בכיס האחורי.

 

קרן מרץ, טריאתלטית המתאמנת אף היא לחצי איש ברזל באילת, מציינת שבימים כתיקונם, כלומר, באימוני שבת רגילים, היא מקפידה להתלבש יותר חם מאשר בתחרות עצמה. "בשנה שעברה מזג האויר בישראמן היה מושלם, הסתפקתי בחולצת רכיבה קצרת שרוולים מעל לגופיה של חליפת הטריאתלון, ואולי היה גם וסט ניילון מעל, שהוסר בדרך – איני זוכרת בוודאות. השנה אהיה ערוכה לכל מזג אוויר. במקרה של מזג אויר נעים, ייתכן שתספיק רק חולצת רכיבה מעל לבגדים הרטובים, שלא יוחלפו. במקרה של יום קר – אשקול להחליף לחליפת טריאתלון יבשה, ואקח וסט ניילון נגד רוח ושרוולים לידיים בלבד. אביא עמי שרוולי רגליים לשטח ההחלפה אך אני בספק אם ארצה להשתמש בהם בשל אבדן זמן יקר בלבישה ואחר כך בהסרה כאשר נעשה חם. באשר לכפפות – אני אקח כפפות קצרות בכל מקרה, גם משום שקשה לי לשלוט באצבעות כשהן עוטות כפפות ארוכות, למשל כאשר צריך לשלוף חטיף מהכיס. אני בונה על האדרנלין ועל אחוזי השומן שלי שיחממו אותי", היא אומרת.

 

רזניק ממליץ: ווינדסטופר, שרוולים לידיים ומחממי ברכיים הם ציוד חורף בסיסי

Transalp_009

 

אלכס וולפסון, ממפעילי אתר "בונק", טריאתלט שהשתתף בלפחות 6 תחרויות למרחק חצי ארוך, מוכן להקריב את הנוחות והחום על מזבח המהירות. "ברוב התחרויות אני אעדיף לשמור על ביגוד מינימליסטי כדי לחסוך זמן בהחלפות ולא לסבול מהחום לאחר מכן – ולכן, לפעמים צריך לסבול קצת מהקור באימוני הסימולציה לקראת התחרות", הוא אומר.

בינתיים, השיטה של אלכס הוכיחה את עצמה. "בתחרות הישראמן לפני שלוש שנים היה קריר מאוד על הבוקר והחלטתי להתחרות עם וסט ושרוולי ידיים, מכיוון שדווח על טמפרטורות של מתחת ל-12 מעלות על ההר. ככל שנקפו השעות מזג האוויר התחמם, וחמש שעות לאחר הזינוק מצאתי את עצמי רץ את הירידה מנטפים לבוש בשרוולי ידיים בשמש הקופחת. מכיוון שלפי חוקי התחרות אסור לקבל עזרה מבחוץ ולהיפטר מהציוד באמצע המסלול, נאלצתי לסבול קצת יותר עד קו הסיום. לפחות לא היה לי קר".

 

השנה אלכס לא יתחרה בישראמן – מאחר שהוא משתתף במרתון טבריה שמתקיים שבוע קודם לכן. עם זאת, אילו היה מתחרה – זה מה שהיה לובש:

-חליפת שחייה (ORCA)

-חליפת טריאתלון שני חלקים (CHAMPION SYSTEM)

-שרוולי ידיים

-וסט ללא שרוולים נגד רוח (להחליט בבוקר התחרות אם כדאי, כתלות בטמפרטורה)

-מחממי בהונות שמוכנים מבעוד מועד על נעלי הרכיבה

 

מאת: דנה צימרמן